דברים שהתרגלנו אליהם...

Benkok

New member
דברים שהתרגלנו אליהם...../images/Emo6.gif

אתם חיים במזרח תקופה. פתאום אתם שמים לב שיש דברים שכבר לא נראים לכם מוזרים (בדרך כלל בעקבות תגובות של אורחים/תיירים) אצלי למשל: - לראות משפחה שלמה (אבא, אמא, ילד, תינוק וכלב נוסעים בשלווה על טוסטוס 50 סמ"ק) - 20 איש עומדים מאחורה על טנדר, כשהכיסא שליד הנהג ריק... - אנשי עסקים עם חליפה, עניבה, ג'קט, תיק מסמכים ולפטופ, יושבים ברכבת בדרך לעבודה עם כפכפים... - מוטורבייק טקסי... מה איתכם??
 
הגירסה הסינית/הונג קונגית

לראות אוטובוס עוצר במסלול האמצעי בכביש מהיר, בשביל להוריד נוסעים. שבשביל לפנות שמאלה, פונים ימינה, ואז מתוך המסלול הנגדי מסתובבים וחוזרים. במעלית קודם לוחצים על סגור דלת, ואחר כך על הקומה הרצויה. שקומה 58 זה לא גבוה. שהרעש הכי נפוץ ברחוב זה חייייייייייייייייייייייייייקקקקקקקקקקקקקק לתקוע גרפס בלי לבקש סליחה (וזה למרות המחאות של החברה, סליחה, אנחנו בסין וצריכים לכבד את התרבות המקומית). שאם זה דבילי, ולא חשבתי לעשות את זה , אז יש כנראה שלט שאוסר על זה (למשל - לא לשבת על המדרכה, לא לירוק, רק בהונג קונג...) ובהמשך לקודם, בכניסה לפארק יש הוראות הפעלה, מה אסור, בדרך כלל זה יקח חמש דקות לקרוא אותו, ובסיכומו של דבר, מותר רק לשבת, וגם זה לא בכל מקום. ש5000HKD זה מספר מפחיד.
 

gao xing

New member
והרשימה ארוכה......

שכחת לציין שבנוסף לאמא, אבא, ילד, תינוק וכלב על קטנוע 50 סמ"ק..... יש גם איזו תרנגולת חיה מוחזקת ברגליה בדרך לשחיטה ביתית ואז מתייצבת כאורחת כבוד במנת עוף מוקפצת או מרק משובח. שעושים רעש נוראי של לעיסות בזמן הארוחה (אוי אוי אוי- אם האמא של החברה הפולנייה שלי היתה שומעת את זה היו מסתמרות לה השערות באוזניים). שיורקים לך בטעות ישר לפנים איזה גרגר תירס ואפילו לא מבקשים סליחה. שלא לדבר על הגרפס בסוף הארוחה......
שיורקים את העצמות והשאריות של הדג (או חיות אחרות) על מפת הניילון של השולחן שבו אוכלים. (אגב, בכפרים בצפון פשוט יורקים את השאריות על רצפת הסלון).
שהחברה של החבר הסיני שלך תוציא לו איזה שחור מהפנים בזמן שהוא שקוע עימך בשיחה. שאנשים בחליפה מסודרת יושבים בישבת "פועל" בזמן ההמתנה לאוטובוס.
שאחרי השעה 18:00 כולם עוברים ל"מדי ב'" ומסתובבים בחוצות העיר, במסעדות ובסופרים עם פיג'מות פסים או דובונים בשילוב קבקביי פלסטיק בצבעים זוהרים עם לוגו של מקדונלדס או hello kitty
שנעלי עקב עם פייטים ונצנצים למינהם מתאימות גם ללבוש ספואטיבי של טרנינג או מכנסי דגמ"ח קצרים עם טי שירט. ואם כבר בנעלי עקב עסקנו אז זה המקום היחד שהמנקה שהזמנת לביתך תקרצץ את רצפת הבית ותבריק את החלונות כשהיא נועלת סנדלים עם עקב של 5 ס"מ לפחות.... שגם בשירותים שסוף סוף יש בהם אסלה תמיד יש סימנים של נעליים על המושב כי מי שהיה שם לפניי עדיין מעדיף את תנוחת ה"בול קליעה" זה המקום היחיד שאם לא נותנים לך כרטיס ביקור בכל מקום שאליו אתה הולך אתה נעלב....ועל אחת כמה וכמה אם אינו ניתן כאשר המארח אוחז בו בשתיי ידיו.... זה המקום היחיד (שאני מכירה בכל אופן) שאנשים הם מספר ולא שם ואפילו על כרטיס הביקור שלהם הם מציינים את "מספר העובד" ולא שמם המלא. (וככה אתה מוצא את עצמך מבקש את 18, או 54 במכון העיסוי המקומי).
ימשיך כבודו.................
 

gao xing

New member
ואיך שכחתי לציין.......

שהחיות והדגים בכניסה לכל מיני מסעדות הם לא חיות מחמד ולא למכירה אלא כמנה עיקרית בצלחת!
 

אMור

New member
התרגלנו - אבל גם לא...

התרגלנו @ לשמוע את המשפט הכ"כ שגור NI DA PUTONGHUA SUO DA HEN HOA כאשר אתה רק אומר NI HAO למישהו..."הסינית שלך כ"כ טובה". בעעע @ לשאול סיני אודות לוקיישן של מקום מסוים, כמובן לא להבין מה הוא אומר ופשוט לקחת אותו איתך עד למקום אליו אתה אמור להגיע. @ לראות אנשים ואף נשים עם תינוקות חוצים את הכביש גם כשהם רואים שמכונית מתקרבת לעברם ולשחק עם הנהג "מי יישבר ראשון" הנהג, מצדו - יצפצף כמו משוגע (אבל לא מעצבים, סתם מאהבלות), יאיט עד למהירות אפס, אבל לא. לא ייתן להם לעבור. @ לאופנים התלת-גלגליים עם מנוע של מכסחת דשא. אלופי הקומבינות. @ לנסיעות נגד התנועה, כי אין לנהג כוח לנסוע 200 מטר בשביל לעשות פרסה. @ לסינים שהולכים עם מטריה בגשם וגם בשמש. כולם. צמודים חמטריה 365 יום בשנה. מופרעים. "לבן זה יפה - שזוף זה מכוער". פסיכים. @ לסיגריות במעלית @ ואם כבר מעלית: לאפשרות ללחות על כפתור של קומה פעם נוספת ולבטל את הבחירה. כמה אהבלים - ככה גאונים, בדברים הקטנים... @ לזה שכל סיני שייכנס אליך הביתה יוריד נעלים בכניסה ושכל הכניסות לים נראות כמו חדר אשפה עם 12 זוגות נעליים מעופשות וכפכפים עזתיות, שזה בעצם הנעליים של כל המשפחה, לצד שקיות זבל לא סגורות (!!) שישכבו ויסריחו את חדר המדרגות עד שמישהו יוריד אותם למטה בבוקר. @ לריח ה"ניחוח" של הדוריאן - הפרי הסיני הכי פופולארי שמככב בכל הכניסות לסופרים וגורם לך לגועל בכניסה למקום שבו אתה אמור ללכת ולקנות אוכל...וואלה - התרגלנו. @ ואם כבר סופר - אפילו התרגלנו ואף פיתחנו אדישות לנחשים, צפרדעים, צבים, ראשי חזירים מעושנים וסוסוני-ים הפזורים במרחבי הסופר. @ ל- 5 דים-סאם אורז מעולה שעושים יופי של ארוחה ועולים בערך שקל @ לארוחת סושי מפוצצת במסעדת סושי עם בר נייד בערך של 15-20 ש"ח @ וסיום נאות מפאת קוצר זמן לדברים שהתרגלנו: התרגלנו לשידורי ספורט חיים של כל הליגות האירופאיות והדרום אמריקאיות בכדורגל, כל תחרויות המאסטרס וה- ATP בטניס, NBA, גראנד-פרי, מוטו GP וסופר מוטו, סנוקר, פינג פונג, בדמינגטון והכל הכל בשידור חי, ואפילו התרגלנו לשדרים הסינים המרגיזים, שלא סותמים את הפה לשניה, אפילו כששחקן טניס מנסה להתרכז במכת הפתיחה. ולא - לא אשכח להם את החזרת השידור החי לאולפן ברגע שריקת הסיום של גמר הצ'מםיונס ליג בין ליברפול למילאן, ובמקום להראות את שמחת המנצחים ותוגת המפסידים + טקס הענקת הגביע - נאלצנו לבהות המומים במגישים במטופשים שלא הפסיקו לקשקש באולפן. אבל - בשום פנים לא נתרגל לריחות ולסירחון הבאים: @ לריח טיגון הטופו השחור ברחוב - ביוב מרוכז (והם אוכלים את זה בהנאה) @ להיכנס למונית ממוזגת עם נהג שלא החליף בגדים שבועיים. צחנת פגרים. @ למראות של סינים נוברים בערימות של פסולת ממסעדות שאלו מן חביות כחולות מלאות בשאריות אוכל - והם דוחפים פנימה את הידיים ומסננים את האוכל, איל לימושג למה... את אלה - אפילו לא ניתן להעביר במילים או בתמונות. בתמונה: ילדה בת 15 מפרקת תרנגולת לגורמים שניות ספורות לאחר שהפרידה אותה מחברותיה בכלוב. אגב, את השאריות היא זורקת להן - והן טורפות את חברתן בהנאה...
 

Nightborn

New member
(אני חיה בישראל.)

(ומיותר לציין שמעולם לא הייתי בארצות המזרח יותר מ-17 יום.) 1. לאכול בצ'ופסטיקס. זה יותר טבעי לי מאשר סכין ומזלג. 2. לאכול הרבה אצות וטופו. 3. להוריד נעליים בכניסה לבית. 4. "ברכת המזון" לוקחת חמש שניות (Godchesousama dashita) 5. אין לחם.
 

Nightborn

New member
לא התרגלתי ל-

1. לאכול נודלס עם קולות. 2. לאכול סובה קרה. (אטריות קרות זה לא נחמד.) 3. לעובדה שברגע שחתול עובר, הקולות של כולם עולים שתי אוקטבות. =.=
 
למעלה