דברים שלא נאמרו

[אופטימיות אקטיבית]

דברים שלא נאמרו

הסיפור שאף פעם לא נכתב. {לאישתי המסורה בנשים לנעם ונטע שאוהבים "יותר מהשמש והכוכבים יותר מהשמים והעננים ואפילו יותר מהבית של אלוהים". זה נראה לי תמיד לא מציאותי לנסות לשבת ולכתוב או לנסות להספיק להטביע חותם על עצמך ועוד במסגרת "הזמן החופשי שלך" זה מקבל משמעות אחרת ומתחיל לבעור בך כשאתה מבין שהזמן שלך ניתן לך לשימוש בלבד ואינו רכושך הבלעדי ברגע שאתה מבין זאת צפוי היה שתפנים זאת אל תוך סדר העדיפויות הפנימי {תיקיית ברירת מחדל קובץ תת מודע} אין הדבר אומר שמעתה והלאה עליך לעסוק בחישוב קיצך לאחור או בעדכון שער המטבעות היומי במה שתותיר אחריך אבל נדמה הוא שהמבנה הכל כך מתוחכם שלנו גורם לכך שנסיים את הזמן שהושאל לנו לצורך כך מבלי "באמח להתכונן מה באמת רצינו לומר למסור ולעשות" או שנמצא את עצמנו עסוקים כל כך בלנסות להתמודד במה שפגע בנו ולגלות לפתע שהעיסוק בלנשום לבד לנסות להכניס נוזלים מזון דורש ממך כל כך הרבה זה השלב שאתה מסיר מעליך את כל השכבות וממש כמו בצל גורם לאנשים שמקיפים אותך לדמוע וכל האנרגיה שהשקעת באיך תיראה תתבטא ומה תעשה הסביבה. משנה קוטביות ואתה עסוק כל כולך "בדברים הקטנים שבחיים" ברגעים שכאלו אתה מבטיח לעצמך שבשעה שתוכל {או לפחות מאמין כך}תחזור ותנצל את הזמן לצעוק לכולם את כל מה שרצית לומר להם להספיק לעשות את מה שעוד לא עשית ובעיקר לתכנן תוכניות ליותר ממחר. עצור עוד היום להגיד לעשות להרגיש ולהאמין ותדע שגם אם אין לך השפעה היכן בדיוק יגמר הטיול אתה הוא זה שמשפיע ישירות על המסלול המלווים התחנות ועד כמה תהנה מהדרך רק כאשר תאמין בכך תוכל להרשות לעצמך להרגיש חולשה מבלי החשש מהתמוטטות הסביבה התומכת שלך כתוצאה מכך {זכור תמיד שלכל אחד מאיתנו יש מספר מוקצב של מילים שעליו לנצל כדי לומר מה שעל ליבו ומי שלא מנצל אותם נשאר עם המון המון שלא נאמרו במקומם נ.ב אפשר גם לכתוב זה עדיין נחשב}