Make the inside like the outside
משמעות המשפט עלולה להיעלם מעיני הקורא בן זמננו, אשר אינו מודע תמיד לפרדיגמות המיניות והמגדריות שהיו רווחות בעת העתיקה. "לעשות את הפנים כמו החוץ, והחוץ כמו הפנים" נובע מן התפיסה העתיקה, לפיה זכר ונקבה הם מין אחד ולא שניים, ואיבר המין שלהם זהה, פרט לעובדה שאצל הזכר הוא פונה כלפי חוץ, ואילו אצל הנקבה הוא פונה פנימה. על פי השקפת העת העתיקה, נשיות וגבריות לא נתפסו כפועל יוצא מאיבר המין, כמו בימינו, אלא להיפך. כיוון שהכוח לחולל חיים חדשים היה מצוי, כך סברו, אצל הזכר בלבד, ואילו הנקבה הייתה מעין מיכל שבו התפתח הזרע שנזרע על ידי הזכר, הרי שנקבות היו תוצאה של הזרעה פחות מוצלחת. מה שהפך אדם לאישה לא היה איבר המין, אשר כאמור נחשב כזהה לזה של הזכר בכל, פרט לכיוון התצורה שלו. נשים היו נשים בגלל שההזרעה הלקויה שממנה יולדו העניקה להן "חום חיים" חלש, ואילו לזכרים היה "חום חיים" חזק. זאת הסיבה שאיבר המין שלהן פונה פנימה, ואילו זה של הזכרים פונה החוצה. במילים אחרות, במקום להאמין אישה היא אישה כיוון שיש לה כוס, כמו בימינו, בני העת העתיקה האמינו שלאישה יש כוס כיוון שהיא אישה. אגב, "the above like the below" קשור לעובדה שעל פי תאוריית ההתפתחות של העת העתיקה, הזרע נוצר בראשו של הגבר. לכן, לא מספיק להפוך את הביפנוכו של הגניטליה הנקבית לאיבר חיצוני, אלא צריך להתאים לו את הלמעלה של הבנאדם. השערה לגבי ההבטחה לפיה ביטול ההבדלים בין המינים יכניסנו למלכות השמים: יש כאן אולי התייחסות למיתוס העתיק בדבר קיומו של האדם כייצור דו מיני במקור. וראה למשל את "המשתה" לאפלטון, שם כלול סיפור מקסים על מוצאה של האהבה בכוח המושך גברים ונשים לשוב ולהתאחד לייצור אחד שהיה גם גבר וגם אישה? (נכון, אפלטון לא ממש החשיב אהבה בין שתי נשים או שני גברים, אבל המיתוס העתיק שב ומבצבץ במסורות שונות, כולל זו העברית, בסיפור הראשון על בריאת האדם בספר בראשית א:כו-כח, והשוו לסיפור השני, בראשית ב:ז ו-ב:יח-כג. נורה
