יפיפיה אמיתית1
New member
דברים שרציתי לומר...
עברה כמעט שנה...שמרתי עד עכשיו...חייבת שתדע... לזאב הבודד... כבר ביום שישי השחור אמרו לי שנפלתי עם נוכל! רמאי,גנב,פושע,טיפש-זה מה שאתה? אמרו לי להתנתק.לוותר על הכסף ועל הדברים שלקחת לי ולשכוח! הייתי בהלם.לא יכולתי להאמין,כמה שבטחתי בך,שיתפתי אותך בדברים הכי אישיים שלי,גיליתי לך את רגשותיי,נתתי לך להתקרב אלי,לגעת בי...באמת כל המטרה שלך היתה לנצל אותי???למה???עשיתי הכל בשבילך,נתתי לך את ליבי ונשמתי בלי לבקש דבר,בלי אינטרסים,אתה לא מעריך אדם שעוזר לך מכל הלב? שאוהב אותך באמת ובתמים? אתה לא מעריך אותי?אין לך כבוד לכלום?איך יכולת לפגוע בי כ"כ? היה לי רע אחרי שעזבת.בחרת לסיים את הסיפור בצורה מגעילה וזה היה קשה.בסוף המשכתי הלאה. אבל נחש מה?! הכאב נשאר. חשבתי שדאגת לי,שרצית לעזור לי,שאהבת אותי,שהייתי חשובה לך...כואב היה לגלות שלא.שאני רק סתם עוד בחורה בשבילך,שלא הרגשת כלפיי כלום ושכל כוונותיך היו רעות.למה לא החזרת לי לפחות את הדברים שלי?הם יקרים לי. גם אתה היית רוצה שיחזירו לך.איך היית מרגיש אם היו עושים דבר כזה לבת שלך? עזרתי גם למשפחה שלך בטוח שהם היו מודים לי-אתה לא??? יש הרבה עניים ונזקקים אבל הם לפחות טובים וישרים- למה לרמות? גם ככה אנחנו חיים בעולם אכזר. אז עשית טעות?רצית רק לשכוח אותי ולהמשיך הלאה? בסדר.גם להפרד אפשר יפה. התברר שכבר אז שכחת ויצאת,רק לא טרחת לומר לי,איזה אגואיסט אתה. בחרת בדרך כואבת.לרגע לא חשבתי שתכאיב לי.אתה לא מתבייש?להשפיל אותי?לאיים על חיי ועל משפחתי?גרמת לכולנו טראומה.וכן,שיתפתי את משפחתי בהכל אבל עדיין חשבתי שאתה אדם טוב,למרות מה שאמרו לי. הפוסט טראומה,החרדות,הדיכאון שלך-הייתי לצידך,תמכתי בך,באמת נגע בי סיפור חייך ודברים שאמרת לי-לא שכחתי. מעבר להכל ראיתי בך חבר נפש אמיתי,וקשה מאוד למצוא חברים בימינו...שכחת הכל???שכחת אותי??? מצטערת שהמשכתי אתך למרות היותך כבול.שכנעת אותי שזה בסדר,כבר היה מאוחר מידי,כבר הייתי מאוהבת חזק ואי אפשר לשלוט בלב,גם אם לאהוב אותך היתה טעות.הטעות היחידה שעשיתי כנראה...אתה שמת מחסומים,הוכחת שאין לך אלוהים,לי כנראה יש.היה מצפון, היה קשה.לחכות לך,להתגעגע,לחשוב עליך...נכנס לי ללב אדם שלא היה רק שלי וזה כאב.מסוגל להבין?רציתי אהבה גלוייה,חבר בלעדי.אני יודעת שמגיעה לי אהבה אמיתית.הזכרת גבולות?המצפון שלי נקי.לא שיקרתי,לא ניצלתי,לא גנבתי ולא בגדתי באף אחד.אתה בגדת באמון שלי,ניצלת את התמימות שלי,את הנשמה הטובה שלי.לך אין נשמה?אין לך רגשות?איך היה לך לב לגנוב ממני ככה? הנסיעה הארוכה עד אליך,הזמן שהקדשתי לך,המיכה שהרגשת רע,הקלטת,השירים האישיים שלי והראיתי לך,הסקס איתי,האהבה הענקית שהענקתי לך-כל אלו לא עשו לך כלום???כי לי זה היה מיוחד,היית חשוב לי,כנראה שלא הגיע לך,אף גבר לא זכה לזה ממני,איך זילזלת בזה???רק שיחקת?לא היית צריך לשחק ברגשות שלי.לא רציתי לריב,לא שיחקתי משחקים,אמיתית שכמוני,רציתי רק להיות אתך.הכרת אותי,כיבדתי אותך,ופתאום אתה לא מכיר,מחפש דרך לברוח, מתנתק,אפילו אומץ לדבר לא היה לך,השתמשת בי וזרקת-זה מעליב!!!משפיל!!! יש לך מושג איך הרגשתי??? לא מאמינה שכ"כ אהבתי אותך,באמת שרציתי להשאר אתך,מצחיק,אבל למרות הכל אני עדיין רוצה שתרגיש טוב ותהייה מאושר ולא רק בזכות הכדורים.לפעמים אני נזכרת בך,מתגעגעת אליך,מתה לדבר אתך שובולא מתביישת בעצמי שאני עדיין זוכרת אותך וחושבת עליך...אבל כואב הלב ואני בוכה בנשמה כי עשיתי לך טוב והחזרת לי רע.בחיים לא אבין איך יכולת להכנס לחיי ולצאת מהם כ"כ מהר...יש הרבה זאבים בחוץ הא?! ואתה רק רוצה לשמור עלי...תודה לך חמוד על השיעור המאלף שלימדת אותי,אבל לא ביקשתי כאב,לא ביקשתי שקר,לא ביקשתי נשמה פצועה, שמי יודע אם אי פעם היא תתרפא... באמת לא מבינה איך יכולת לפגוע בי כ"כ. חולה נפשית ככל שתהייה עדיין ישנה נשמה לאדם,הייתכן שהתאהבתי במפלצת??? אני עדיין כועסת על עצמי שבטחתי בך,שאהבתי אותך. תמיד ניסיתי להבין אותך נסה אתה פעם לראות את הדברים דרך עיני...אולי תראה את הכאב שהשארת... היפיפיה שאהבה אותך.
עברה כמעט שנה...שמרתי עד עכשיו...חייבת שתדע... לזאב הבודד... כבר ביום שישי השחור אמרו לי שנפלתי עם נוכל! רמאי,גנב,פושע,טיפש-זה מה שאתה? אמרו לי להתנתק.לוותר על הכסף ועל הדברים שלקחת לי ולשכוח! הייתי בהלם.לא יכולתי להאמין,כמה שבטחתי בך,שיתפתי אותך בדברים הכי אישיים שלי,גיליתי לך את רגשותיי,נתתי לך להתקרב אלי,לגעת בי...באמת כל המטרה שלך היתה לנצל אותי???למה???עשיתי הכל בשבילך,נתתי לך את ליבי ונשמתי בלי לבקש דבר,בלי אינטרסים,אתה לא מעריך אדם שעוזר לך מכל הלב? שאוהב אותך באמת ובתמים? אתה לא מעריך אותי?אין לך כבוד לכלום?איך יכולת לפגוע בי כ"כ? היה לי רע אחרי שעזבת.בחרת לסיים את הסיפור בצורה מגעילה וזה היה קשה.בסוף המשכתי הלאה. אבל נחש מה?! הכאב נשאר. חשבתי שדאגת לי,שרצית לעזור לי,שאהבת אותי,שהייתי חשובה לך...כואב היה לגלות שלא.שאני רק סתם עוד בחורה בשבילך,שלא הרגשת כלפיי כלום ושכל כוונותיך היו רעות.למה לא החזרת לי לפחות את הדברים שלי?הם יקרים לי. גם אתה היית רוצה שיחזירו לך.איך היית מרגיש אם היו עושים דבר כזה לבת שלך? עזרתי גם למשפחה שלך בטוח שהם היו מודים לי-אתה לא??? יש הרבה עניים ונזקקים אבל הם לפחות טובים וישרים- למה לרמות? גם ככה אנחנו חיים בעולם אכזר. אז עשית טעות?רצית רק לשכוח אותי ולהמשיך הלאה? בסדר.גם להפרד אפשר יפה. התברר שכבר אז שכחת ויצאת,רק לא טרחת לומר לי,איזה אגואיסט אתה. בחרת בדרך כואבת.לרגע לא חשבתי שתכאיב לי.אתה לא מתבייש?להשפיל אותי?לאיים על חיי ועל משפחתי?גרמת לכולנו טראומה.וכן,שיתפתי את משפחתי בהכל אבל עדיין חשבתי שאתה אדם טוב,למרות מה שאמרו לי. הפוסט טראומה,החרדות,הדיכאון שלך-הייתי לצידך,תמכתי בך,באמת נגע בי סיפור חייך ודברים שאמרת לי-לא שכחתי. מעבר להכל ראיתי בך חבר נפש אמיתי,וקשה מאוד למצוא חברים בימינו...שכחת הכל???שכחת אותי??? מצטערת שהמשכתי אתך למרות היותך כבול.שכנעת אותי שזה בסדר,כבר היה מאוחר מידי,כבר הייתי מאוהבת חזק ואי אפשר לשלוט בלב,גם אם לאהוב אותך היתה טעות.הטעות היחידה שעשיתי כנראה...אתה שמת מחסומים,הוכחת שאין לך אלוהים,לי כנראה יש.היה מצפון, היה קשה.לחכות לך,להתגעגע,לחשוב עליך...נכנס לי ללב אדם שלא היה רק שלי וזה כאב.מסוגל להבין?רציתי אהבה גלוייה,חבר בלעדי.אני יודעת שמגיעה לי אהבה אמיתית.הזכרת גבולות?המצפון שלי נקי.לא שיקרתי,לא ניצלתי,לא גנבתי ולא בגדתי באף אחד.אתה בגדת באמון שלי,ניצלת את התמימות שלי,את הנשמה הטובה שלי.לך אין נשמה?אין לך רגשות?איך היה לך לב לגנוב ממני ככה? הנסיעה הארוכה עד אליך,הזמן שהקדשתי לך,המיכה שהרגשת רע,הקלטת,השירים האישיים שלי והראיתי לך,הסקס איתי,האהבה הענקית שהענקתי לך-כל אלו לא עשו לך כלום???כי לי זה היה מיוחד,היית חשוב לי,כנראה שלא הגיע לך,אף גבר לא זכה לזה ממני,איך זילזלת בזה???רק שיחקת?לא היית צריך לשחק ברגשות שלי.לא רציתי לריב,לא שיחקתי משחקים,אמיתית שכמוני,רציתי רק להיות אתך.הכרת אותי,כיבדתי אותך,ופתאום אתה לא מכיר,מחפש דרך לברוח, מתנתק,אפילו אומץ לדבר לא היה לך,השתמשת בי וזרקת-זה מעליב!!!משפיל!!! יש לך מושג איך הרגשתי??? לא מאמינה שכ"כ אהבתי אותך,באמת שרציתי להשאר אתך,מצחיק,אבל למרות הכל אני עדיין רוצה שתרגיש טוב ותהייה מאושר ולא רק בזכות הכדורים.לפעמים אני נזכרת בך,מתגעגעת אליך,מתה לדבר אתך שובולא מתביישת בעצמי שאני עדיין זוכרת אותך וחושבת עליך...אבל כואב הלב ואני בוכה בנשמה כי עשיתי לך טוב והחזרת לי רע.בחיים לא אבין איך יכולת להכנס לחיי ולצאת מהם כ"כ מהר...יש הרבה זאבים בחוץ הא?! ואתה רק רוצה לשמור עלי...תודה לך חמוד על השיעור המאלף שלימדת אותי,אבל לא ביקשתי כאב,לא ביקשתי שקר,לא ביקשתי נשמה פצועה, שמי יודע אם אי פעם היא תתרפא... באמת לא מבינה איך יכולת לפגוע בי כ"כ. חולה נפשית ככל שתהייה עדיין ישנה נשמה לאדם,הייתכן שהתאהבתי במפלצת??? אני עדיין כועסת על עצמי שבטחתי בך,שאהבתי אותך. תמיד ניסיתי להבין אותך נסה אתה פעם לראות את הדברים דרך עיני...אולי תראה את הכאב שהשארת... היפיפיה שאהבה אותך.
