דברים שרציתי לומר

  • פותח הנושא b4icu
  • פורסם בתאריך

b4icu

New member
דברים שרציתי לומר

ביום שישי התכנסנו לארוחה חגיגית. הינו שבעה. R, שלושת בניה, שתי חברות, של הבכור ואחד התאומים ואני. הבישול היה עלי. הכנתי עוף עם תפוחי אדמה ואפונה ברוזמרין, היו קצת סלטים ולשתיה מיץ ויין אדום. את השולחן ערכנו ביחד, R ואני. לפני האוכל, ישבתי בדשא עם R. החברה של התאום התיישבה עמנו ופתחנו בשיחה. זה היה מיוחד, כי עד עכשיו היא נכנסה עם הבן ואף אחד משניהם לא אמר שלום... הופתעתי. מסתבר שיש לה אם חורגת, ששנתיים היא הייתה איתה בכאסח ועכשיו הכל נפלא. איך זה קרה שאלתי? ההורים (אביה ובת הזוג שלו) הלכו לסדנת חינוך ומאז כל אחד עשה צעד בכיוון. השיחה הייתה נעימה והיה בה כדי לנטוע תקווה בלבי. התיישבנו לאכול. מזגתי יין, כדי לשתות לחיים. ראשונה ל-R ואח"כ ליתר הסובבים לפי הסדר. פניתי לתאום (שלא מדבר אתי) ושאלתי באדיבות: "אפשר למזוג לך יין?" לא תודה ענה. לא התפתחה שיחה, אך הייתה תחושה שכולם עם כולם. האוכל עשה גם את שלו, ובסיום הארוחה, קם הילד עם החברה והם סידרו הכל. הורידו שולחן, עטפו בניילון והכניסו למקרר ואת הכלים למדיח. התאום השני, עדין בפינה חשוכה השתמט. R אמרה לו בעדינות, שלעזור לסדר דברים בבית זו זכות ולא חובה. הילד שלח יד לצאת ידי חובתו, אך משפנה לצאת לעשן, הרגיש לא טוב עם אחיו שלקח על עצמו את כל העבודה ושאל אם הוא רוצה עזרה. האח ביטל את הצורך, והילד יצא לעשן לבד (כי היתר עוד עסקו בעבודת הסידור). כאב לי לראות שהוא עוד לא מוצא את מקומו. ביום חמישי, יצא שהבכורה שלי סימה שיעור נהיגה ובאה למקום העבודה שלי. היה מתוכנן שניסע לגראנד קניון. R הייתה איתי. הכל עבר חלק. הגדולה התנהגה בנימוס, R ענתה לה בחיוב. זה לא אידיליה, אבל לאחר שהיא לא רצתה בכלל לראות את R, היא קבלה את בקשתי שתכבד את הבחירה שלי ותתייחס בכבוד. התפתחויות חיוביות בדקה ה-90. R נוסעת לי להרבה זמן ואני עצוב. עצוב מאוד. מאוד מאוד...
 

rolan

New member
ביפור ../images/Emo45.gif ../images/Emo8.gif

זה משמח מאוד!!! ואני מקווה שאכן ההתפתחויות רק ילכו ויתקדמו עוד ועוד. לכמה זמן נוסעת R? שתף אותנו בנסיעה ואולי יש לנו רעיונות לשיפור הרגשתך....
 

b4icu

New member
תודה ../images/Emo140.gif

שלום ראשית תרשי לי להביע את צערי על שראיתיך אצל יונה לבנה ולא ידעתי לגשר על הדממה שבה בחרת. אני מצר על שלא הייתה לנו את אותה ההיזדמנות שהייתה לי עם אוהי... בנוגע לילדים/ילדות. הבנים של R שונים ביחסם ואתיחס לכל אחד מהם אחרת. הראשון, זה שעליו כתבתי (עם החברה) עונה כאשר פונים אליו באופן מחייב (מציעים לו עזרה או משהו לתת). תשובתו תמיד מנומסת אך שלילית... האור שבקע, בא משתי כיוונים: נכונות להיות חיובי (עזרה בבית) בדברים שבעבר הוא פשוט נמנע באופן מופגן. תרומתה של החברה. השפעת עליו מאוד טובה וגם רבה. מהמקום שהיא חוותה מצב דומה אני מניח שאוכל לגשר דרכה, הרבה יותר מאשר דרך R. הבן השני, פשוט במקום לא נכון - ללא קשר אלי. יתכן והעבר ואחיו מקרינים, אך הוא שונה. הוא בהחלט במקום של לכבד (עונה, מציע לכבד וכו´) אך בסה"כ הוא עצמו עובר תקופה קשה וכל היחס בינו לבני הבית לא נכון כרגע. אני רואה עצמי כחלק מ"בני הבית" ומצבי היחסי סביר. ביחס לבנותי, הגדולה מאוד מחוברת אלי לאחרונה והיא גם מבינה כי גם לה יש חבר (חבל לכם על הזמן - קצין וג´נטלמן) ואני מקבל אותו בחיבוק חברי מאוד. כך, שהילדה מבינה שהחברות שלה יכלה להראות אחרת אם לא הייתי כה לבבי. היא גם מבינה שאני אוהב את R ולמרות הכל היא תתנהג בהתאם לאותם פרקי זמן קצרים בהם היא בחברתה. הקטנה עדין במקום של החרמה, ודי בצדק. אך אני מנסה להעביר לה את המסר שזה לא יכול להשאר שם. פשוט יום המבחן עוד לא הגיע... הנסיון להתקרב מצד אחד ולהבשיל להבין יביאו אותה, כמו שהעובדה שהגדולה פלסה את הדרך, לא יותירו אותה מאחור - ולבד! R נוסעת לכמה חודשים... בשבועות האחרונים, מאז רעיון הנסיעה ברקע, אנחנו ביחד הרבה וחזק! הניתוק הולך להיות מאוד כואב. אתמול היא נרדמה ולבסוף סיכמנו שלא נפגש כי נהיה מאוחר...והיום אני כבר מחכה לרגע שנפגש. אבל מה יהיה לאחר שתסע? כמובן הכנתי את המשפחה - אחותי אמי והילדות. וגם בדקתי מה האפשרויות לקפוץ לביקור (בעיקר חופש שלי מהעבודה מול התאמה שלה לנוכחותי שם, מבלי להפריע...) אני יתחבר לאינטרנט (מהבית) ויחדש את פעילות הספורט שלי (שחיה והליכה) בזמן שיתפנה מהנסיעות. כל רעיון שלך יתקבל בברכה. ותודה על הושטת היד החמה.
 
וואו..

אני בטוחה שהגילוי הזה..על האם החורגת של החברה יכול לעזור. היא בטח תוכל לפקוח את עינייו ולגשר אם רק תרצה בכך. שיהיה בהצלחה
 
מאחורי הכאב

אני שומעת קול דק של פיוס. לא רק של הילדים כלפיך , אלא גם ממך אל הילדים. תמיד קשה. אבל כאשר יש אור בקצה המנהרה - זה טיפה יותר קל. אני מאחלת לך טוב . שR תחזור מהר, ולא יכאב לך.
 

b4icu

New member
תודה ../images/Emo24.gif

שלום אכן הרוחות הן רוחות הפיוס ולא הסתיו... אחוליך לטוב באים לתקופה של "אין" וכך נמנע ממני (ומהילדים) להמשיך את הקו החיובי שלדעתי כבר החל. תודה על אחוליך. לא בטוח שהם יעזרו (לי או ל-R) אך אני מודה על המקום הטוב ממנו נאמרו.
 

מורכב

New member
ביפור, ../images/Emo140.gif

אתה מתאר קולות ונימות פיוס מכל הצדדים , מהילדים של R וגם מהבת שלך. זה נשמע נפלא, עולים על הדרך המלך ... רק אך אתה מסביר את זה דווקא לפני הנסיעה הארוכה של R ???????? יום נפלא , עלמה
 
מורכב,אתה ענק

שאלה מאד חשובה
ביפור,אני מקווה שהתקופה הקרובה תעבור בקלות,מי יודע אולי הנסיעה תעשה בהמשך רק טוב,והגעגועים יובילו לאחדות מלאה ולאושר. בהצלחה גדולה
 

b4icu

New member
הסבר ../images/Emo127.gif

שלום לדעתי, ההסבר מורכב מכמה רבדים: 1. האווירה הכללית עושה את שלה. ברגעים כאילו הרגש נוטה לחסד עם הזכרון. 2. אל לנו לשכוח שבס"ה מדובר בתהליך, שיש לו עבר ועתיד. אולי זו נקודת החיתוך (CROSSING POINT) שממנה הדברים מתחילים לזוז... 3. הידיעה על החברה חדש לי. אולי R ידעה קודם, אבל זה חדש. מהיות הנושא עדין, אני מניח שהוא עלה בשלב מאוחר יותר וזו לדעתי נקודה חשובה. 4. אני חושב שהעובדה שלקחתי יוזמה ובשלתי, בעלת משמעות לילדים. זו נתינה. בעבר זה היה ברורמאליו, אחר כך זה נפסק להרבה זמן... הם די אוהבים את האוכל שאני מכין, וכדברי בפתיח, "גם האוכל עשה את שלו". כבר קרה שהבן הגדול הביא לי את המחבט והמוצרים (כמו ילד, והוא בן 23) שאכין לו את מה שהוא אוהב. 5. משמעות הנסיעה, במובנים מסוימים קשים כמו לפני חידלון קיומי (בחרתי לא להשתמש "במילה המסוימת"). אנשים לפני החידלון, עושים ומרגישים דברים שבשיגרה אינם. 6. אולי, כילד שנשאר מאחור, הוא מנסה להשיב ערוץ שיוכל להשתמש בו במידת הצורך (או אם אימו תבקש משם...). כדי לאפשר למים לזרום בערוץ, כאשר יבואו צריך לנקות את הסחף והרפש... 7. וחוץ מזה, לא כל דבר צריך להסביר.
 

*יערית

New member
נשמע לא רע ביפור../images/Emo45.gif

ועם זאת כואב לשמוע שאתה עצוב לקראת נסיעה של R.......למה
 
למעלה