דברי מקובלים על פרשת השבוע :
לאחר שהתורה מפרטת את דין הרוצח (רוצח במזיד נהרג , ורוצח בשגגה גולה לעיר מקלט) כותבת התורה את הדברים הבאים : " וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת. וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר, לָנוּס אֶל-עִיר מִקְלָטוֹ, לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן. וְלֹא-תַחֲנִיפוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם, הוּא יַחֲנִיף אֶת-הָאָרֶץ; וְלָאָרֶץ לֹא-יְכֻפַּר, לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ-בָּהּ, כִּי-אִם, בְּדַם שֹׁפְכוֹ. וְלֹא תְטַמֵּא אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ--אֲשֶׁר אֲנִי, שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ: כִּי, אֲנִי יְהוָה--שֹׁכֵן, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." וציטט הרמב"ן את דברי הספרי (מדרש הלכה) : "ולא תחניפו את הארץ, הרי זו אזהרה לחנפין" - כי הזהיר מתחלה שלא נקח שוחד ברוצחים, וחזר והזהיר שלא נחניף להם למעלתם או לתקפם וכבוד משפחתם בלי מקח שוחד, כי אם אנחנו נחניף להם הנה נחניף את הארץ והיא חנפה תחת יושביה." כלומר הספרי אומר שיש מצוות "לא תעשה" בחנופה. והסיבה שזה הוזכר כאן בדיני הרוצח היא כדי שלא נגיד "הרוצח הזה הינו אדם גדול , אולי נקל מעליו את הדין ?" לכן התורה מזהירה את הדנים בדיני הרוצח על החנופה. לא להחניף אליו אלא לשים האמת והיושר נגד פניהם ולדון אותו כראוי. ומהי ה"חנופה" של הארץ ? מה הכוונה "ולא תחניפו את הארץ ?" גם על זאת עונה הרמב"ן : ". .. ועניין החנופה הוא הנאמר בקללות (דברים כח לח - מ), זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף, כרמים תיטע ועבדת ויין לא תשתה, זיתים יהיו לך ושמן לא תסוך, כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל. כי כל חנופה עשות הפך הנראה והנדמה לעיניים, והוא עונש בארץ בע"ז ובשפיכות דמים ובגלוי עריות, כמו שנאמר (ירמיה ג א): הלא חנף תחנף הארץ, והארץ חנפה תחת יושביה (ישעיה כד ה), ותחניפי ארץ בזנותיך (ירמיה ג ב). " כלומר - כל חנופה היא "הצגה" - עשות הפך הנראה והנדמה לעיניים. כאשר אדם מחניף , הוא עושה הצגה כדי למצוא חן בעיני אדם אחר. לכן כאשר האדם מחניף את הארץ , הארץ גם היא "מחניפה" ועושה הצגה - האדם עובד קשה זורע ונוטע , אך מקבל מעט מאוד בתמורה אם בכלל. נראה לו כאילו יש לו הרבה , אך אין בזה ברכה -"הצגה". לפיכך , אם האדם מעוניין שתשרה ברכה במעשיו אם מעט ואם הרבה , אז ראשית ילמד את עצמו להיות אמיתי. לא לעשות הצגות ולא להחניף לאף אחד. כל השפע שכל אחד מקבל גם היום מגיע מן "הארץ" הרוחנית , ספירת המלכות. ואם האדם ישר , לא מחניף לאחרים אלא שם האמת והיושר לנגד פניו , הארץ גם היא תהיה איתו ישרה : הוא יעבוד את עבודתו , ותשרה ברכה במעשה ידיו. לא זו בלבד שיקבל את מה שזרע , אלא יתקיים בו האמור ביצחק "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'". שבת שלום.
לאחר שהתורה מפרטת את דין הרוצח (רוצח במזיד נהרג , ורוצח בשגגה גולה לעיר מקלט) כותבת התורה את הדברים הבאים : " וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת. וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר, לָנוּס אֶל-עִיר מִקְלָטוֹ, לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן. וְלֹא-תַחֲנִיפוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם, הוּא יַחֲנִיף אֶת-הָאָרֶץ; וְלָאָרֶץ לֹא-יְכֻפַּר, לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ-בָּהּ, כִּי-אִם, בְּדַם שֹׁפְכוֹ. וְלֹא תְטַמֵּא אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ--אֲשֶׁר אֲנִי, שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ: כִּי, אֲנִי יְהוָה--שֹׁכֵן, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." וציטט הרמב"ן את דברי הספרי (מדרש הלכה) : "ולא תחניפו את הארץ, הרי זו אזהרה לחנפין" - כי הזהיר מתחלה שלא נקח שוחד ברוצחים, וחזר והזהיר שלא נחניף להם למעלתם או לתקפם וכבוד משפחתם בלי מקח שוחד, כי אם אנחנו נחניף להם הנה נחניף את הארץ והיא חנפה תחת יושביה." כלומר הספרי אומר שיש מצוות "לא תעשה" בחנופה. והסיבה שזה הוזכר כאן בדיני הרוצח היא כדי שלא נגיד "הרוצח הזה הינו אדם גדול , אולי נקל מעליו את הדין ?" לכן התורה מזהירה את הדנים בדיני הרוצח על החנופה. לא להחניף אליו אלא לשים האמת והיושר נגד פניהם ולדון אותו כראוי. ומהי ה"חנופה" של הארץ ? מה הכוונה "ולא תחניפו את הארץ ?" גם על זאת עונה הרמב"ן : ". .. ועניין החנופה הוא הנאמר בקללות (דברים כח לח - מ), זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף, כרמים תיטע ועבדת ויין לא תשתה, זיתים יהיו לך ושמן לא תסוך, כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל. כי כל חנופה עשות הפך הנראה והנדמה לעיניים, והוא עונש בארץ בע"ז ובשפיכות דמים ובגלוי עריות, כמו שנאמר (ירמיה ג א): הלא חנף תחנף הארץ, והארץ חנפה תחת יושביה (ישעיה כד ה), ותחניפי ארץ בזנותיך (ירמיה ג ב). " כלומר - כל חנופה היא "הצגה" - עשות הפך הנראה והנדמה לעיניים. כאשר אדם מחניף , הוא עושה הצגה כדי למצוא חן בעיני אדם אחר. לכן כאשר האדם מחניף את הארץ , הארץ גם היא "מחניפה" ועושה הצגה - האדם עובד קשה זורע ונוטע , אך מקבל מעט מאוד בתמורה אם בכלל. נראה לו כאילו יש לו הרבה , אך אין בזה ברכה -"הצגה". לפיכך , אם האדם מעוניין שתשרה ברכה במעשיו אם מעט ואם הרבה , אז ראשית ילמד את עצמו להיות אמיתי. לא לעשות הצגות ולא להחניף לאף אחד. כל השפע שכל אחד מקבל גם היום מגיע מן "הארץ" הרוחנית , ספירת המלכות. ואם האדם ישר , לא מחניף לאחרים אלא שם האמת והיושר לנגד פניו , הארץ גם היא תהיה איתו ישרה : הוא יעבוד את עבודתו , ותשרה ברכה במעשה ידיו. לא זו בלבד שיקבל את מה שזרע , אלא יתקיים בו האמור ביצחק "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'". שבת שלום.
