למרות שאני לא blueshark,
אני אנסה לענות. קודם כל, האמירה הזאת ל-א נכונה. יש חומצות אמינו שדורשות את כל ה3 - למשל מתיונין. יש כ-50 מולקולות של tRNA - אלו המולקולות שמביאות חומצת אמינו בהתאם ל"קוד הגנטי" שהן קוראות - ורק 20 חומצות אמינו, אז ודאי שיש חפיפה בחלק מהמקרים. זיווגי הבסיסים שמדברים עליהם בדר"כ הם זיווגי בסיסים של watson-crick - הזיווגים הקיימים בDNA, הרגילים. כאן אנחנו מדברים על זיווגי בסיסים שהם אמנם פחות אידיאליים מwatson crick אבל הם אפשריים, בתנאי שזה רק בעמדה השלישית של הקודון - עמדה זו נקראת wobble position. למשל, אדנוזין שעובר מתילציה הוא אינוזין - אינוזין יכול ליצור זיווגי בסיסים עם A,U,C. בצורה כזו שתי מולקולות של tRNA יכולות להתאים לאותו קודון או להיפך - כך גם אם מולקולות tRNA מסויימות יאבדו במהלך האבולוציה או בעקבות מוטציה אצל פרט מסויים עדיין ניתן יהיה לבצע סינתזה של כל החלבונים. ישנה סלקציה בעניין הזה, יש מינים שבהם יש [או לפחות היו] 61 מולקולות של tRNA.