דבר תורה לפרשת חוקת
מובא במדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן ח
רבי אחא בשם רבי יוסי בר חנינא אמר בשעה שעלה משה למרום שמע קולו של הקב"ה יושב ועוסק בפרשת פרה אדומה ....
מדוע עסק הקב"ה דווקא בפרשת פרה כשעלה משה לקבל את התורה ?
אולי כדי להורות, שכל התורה כולה היא בחינת 'חוק' - שלא ניתן לרדת לסוף טעמם.
וזה הטעם שנאמר: 'וזאת חוקת התורה' ולא נאמר 'וזאת חוקת הפרה' - להורות שמחוקת הפרה נלמד בנין אב לכל התורה כולה, שלא נוכל לרדת לסוף טעמם.
במדרש אגדה (בובר) במדבר פרק יט
.... ומה צוה הקב"ה להביא פרה אדומה, לכפר על מעשה העגל, משל לולד שטינף לחצר המלך אמר המלך תבוא אם זה הולד ותקנח צואת בנה, כך אמר הקב"ה תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל:
מה פירוש 'תבא האם ותקנח צואת בנה' ?
הביאור הפשוט: במעמד הר סיני תוקן החטא הקדמון (עץ הדעת) ובטלה מהם המיתה, ובגלל עוון העגל חזרה מיתה לעולם - טומאת מת - ולכן תבוא האם ותקנח צואת בנה שע"י אפר פרה נטהרים מטומאת מת,
ומדוע דווקא בדרך זו, שמשתמשים באפר הפרה ?
בדרך רמז אפשר לומר: שהנה כתב בתרגום יונתן שמות פרק לב
(א) וַחֲמָא עַמָּא אֲרוּם אִשְׁתְּהֵי משֶׁה לְמֵיחוּת מִן טַוְורָא וְאִתְכְּנֵישׁ עַמָּא עַל אַהֲרֹן כַּד חֲמוּן דְּעָבַר זִימְנָא דְקָבַע לְהוֹן וַאֲזַל סַטָנָא וְאַטְעִינוּן וְהָדַר לִבְּהוֹן זְחוֹחִין וַאֲמַרוּ לֵיהּ קוּם עִיבַד לָנָא דַחֲלַן דִּי טַיְילִן קָדָמָנָא אֲרוּם דֵּין משֶׁה גַבְרָא דְאַסְקָנָא מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם אִשְׁתַּלְהַב בְּטַוְורָא דְאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא מִן קֳדָם יְיָ לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָנָא מַה הֲוָה לֵיהּ בְּסֵיפֵיהּ:
הרי שהתרגום כותב: ' וְהָדַר לִבְּהוֹן זְחוֹחִין' - חטא העגל נבע מגאווה.
התיקון לגאווה היא מידת הענווה, ובזכות ענוותנותו של אברהם אבינו שאמר: 'ואנכי עפר ואפר' זכינו ל - לעפר סוטה ולאפר פרה.
דריש רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר, זכו בניו לב' מצות: אפר פרה, ועפר סוטה. (תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יז עמוד א )
ומה הקשר בין ענוותנותו של אברהם אבינו לעפר סוטה ואפר פרה ?
סוטה - שכן חטא אשת איש נובע מגאווה שנאמר:'כל אדם שיש בו גסות הרוח, נכשל באשת איש, שנאמר תועבת י"י כל גבה לב יד ליד לא ינקה רע' - (מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ט)
לכן לצורך תיקון הסוטה משתמשים בעפר.
והתיקון לחטא העגל שנבע מגאווה וגרם לטומאת מת, הוא אפר פרה - *אפר* סמל ענווה.
ובמה מזים ? באזוב שגם הוא סמל ענווה כמו שכתב רש"י בטהרת המצורע.
ושני תולעת ואזב - מה תקנתו ויתרפא, ישפיל עצמו מגאותו, כתולעת וכאזוברש"י ויקרא פרק יד)
ומים חיים גם הם מסמלים ענווה שמסמלים את השפלות שיורדים מלמעלה למטה כמו שביאר הגאון על המעשה ברבי אליעזר בבמ"צ שאמר אמת המים תוכיח - שרצה לציין בעצמו את מידת הענווה.
הרי שהעניינים בפרה אדומה מרמזים על הענווה, תיקון לעוון העגל (וגרם לטומאת מת) שנבע מגאווה.
מובא במדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן ח
רבי אחא בשם רבי יוסי בר חנינא אמר בשעה שעלה משה למרום שמע קולו של הקב"ה יושב ועוסק בפרשת פרה אדומה ....
מדוע עסק הקב"ה דווקא בפרשת פרה כשעלה משה לקבל את התורה ?
אולי כדי להורות, שכל התורה כולה היא בחינת 'חוק' - שלא ניתן לרדת לסוף טעמם.
וזה הטעם שנאמר: 'וזאת חוקת התורה' ולא נאמר 'וזאת חוקת הפרה' - להורות שמחוקת הפרה נלמד בנין אב לכל התורה כולה, שלא נוכל לרדת לסוף טעמם.
במדרש אגדה (בובר) במדבר פרק יט
.... ומה צוה הקב"ה להביא פרה אדומה, לכפר על מעשה העגל, משל לולד שטינף לחצר המלך אמר המלך תבוא אם זה הולד ותקנח צואת בנה, כך אמר הקב"ה תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל:
מה פירוש 'תבא האם ותקנח צואת בנה' ?
הביאור הפשוט: במעמד הר סיני תוקן החטא הקדמון (עץ הדעת) ובטלה מהם המיתה, ובגלל עוון העגל חזרה מיתה לעולם - טומאת מת - ולכן תבוא האם ותקנח צואת בנה שע"י אפר פרה נטהרים מטומאת מת,
ומדוע דווקא בדרך זו, שמשתמשים באפר הפרה ?
בדרך רמז אפשר לומר: שהנה כתב בתרגום יונתן שמות פרק לב
(א) וַחֲמָא עַמָּא אֲרוּם אִשְׁתְּהֵי משֶׁה לְמֵיחוּת מִן טַוְורָא וְאִתְכְּנֵישׁ עַמָּא עַל אַהֲרֹן כַּד חֲמוּן דְּעָבַר זִימְנָא דְקָבַע לְהוֹן וַאֲזַל סַטָנָא וְאַטְעִינוּן וְהָדַר לִבְּהוֹן זְחוֹחִין וַאֲמַרוּ לֵיהּ קוּם עִיבַד לָנָא דַחֲלַן דִּי טַיְילִן קָדָמָנָא אֲרוּם דֵּין משֶׁה גַבְרָא דְאַסְקָנָא מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם אִשְׁתַּלְהַב בְּטַוְורָא דְאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא מִן קֳדָם יְיָ לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָנָא מַה הֲוָה לֵיהּ בְּסֵיפֵיהּ:
הרי שהתרגום כותב: ' וְהָדַר לִבְּהוֹן זְחוֹחִין' - חטא העגל נבע מגאווה.
התיקון לגאווה היא מידת הענווה, ובזכות ענוותנותו של אברהם אבינו שאמר: 'ואנכי עפר ואפר' זכינו ל - לעפר סוטה ולאפר פרה.
דריש רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר, זכו בניו לב' מצות: אפר פרה, ועפר סוטה. (תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יז עמוד א )
ומה הקשר בין ענוותנותו של אברהם אבינו לעפר סוטה ואפר פרה ?
סוטה - שכן חטא אשת איש נובע מגאווה שנאמר:'כל אדם שיש בו גסות הרוח, נכשל באשת איש, שנאמר תועבת י"י כל גבה לב יד ליד לא ינקה רע' - (מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ט)
לכן לצורך תיקון הסוטה משתמשים בעפר.
והתיקון לחטא העגל שנבע מגאווה וגרם לטומאת מת, הוא אפר פרה - *אפר* סמל ענווה.
ובמה מזים ? באזוב שגם הוא סמל ענווה כמו שכתב רש"י בטהרת המצורע.
ושני תולעת ואזב - מה תקנתו ויתרפא, ישפיל עצמו מגאותו, כתולעת וכאזוברש"י ויקרא פרק יד)
ומים חיים גם הם מסמלים ענווה שמסמלים את השפלות שיורדים מלמעלה למטה כמו שביאר הגאון על המעשה ברבי אליעזר בבמ"צ שאמר אמת המים תוכיח - שרצה לציין בעצמו את מידת הענווה.
הרי שהעניינים בפרה אדומה מרמזים על הענווה, תיקון לעוון העגל (וגרם לטומאת מת) שנבע מגאווה.