tapuztapuz6
New member
שלום.
מה מקור הדגש החזק בצהובים, אלמוגים, ירוקים, כחולים, ארוכים, לאומים וכדומה? האם הוא תנייני כמו שלבים, גמלים, שפנים, קטנים, משאבים או רגיל?
אני לא מבין לאן לשייך את הדגש החזק הזה כי מצד אחד בצהוב-צהובים יש פה שינוי תנועה מu לo כמו בdubb dubbim מה שמעיד על מכפל היסטורי אבל אין פה לא שורש כפול ולא התלכדות עיצורים כמו באף שבא מאנף. בקיצור,היה שלב בעברית שביטאו cahubb yaruqq kaxull?
זה מעניין אותי כי בתעתיק של עוזי אורנן הוא מסמן את המכפל גם בסוף המילה וכותב dobb lebb ועוד אבל לא הבנתי מה השיטה שלו אומרת על דגשים כמו בצהובים.
אני רוצה להגיד בכל זאת שהתעתיק של אורנן אמנם נראה קשה ללמידה(לקריאה הוא קל מאוד אם קוראים כמה כללים) אבל בזמן האחרון למדתי אותו והוא לא כל כך קשה כמו שחושבים. את רוב המילים אתה כבר מבין לבד איך לכתוב אם אתה זוכר כל מיני חוקים בסיסיים כמו הדגש החזק בפיעל פועל והתפעל ועוד כמה. ומילים בעייתיות(חטף או קמץ ופתח?) מחפשים במילון כדי לדעת איך לכתוב. לפעמים אנלוגיות למילים אחרות עוזרות(x$ubim כמו burim$) אבל צריך להיזהר מזה כמובן. לפעמים אתה מבין עם עצמך איך לכתוב נכון. אתה שומע שבסכין הכ"ף דגושה וזוכר את הכלל שבג"ד כפ"ת רפות אחרי תנועה אלא אם כן יש בהן מכפל ויודע בעצמך בלי לבדוק בשום מקום לכתוב sakkin. דוגמה נוספת- אתה שומע שבחכם אין דגש בכ"ף ולכן יודע שהחי"ת נחטפת ויודע לבד לכתוב xkamim. אני מכיר את המשקל קטּל ושומע את המילה חייט ויודע כבר שבגלל הדגש החי"ת לא נחטפת ויודע לבד לכתוב xayyatim.ערבה מקרים שאני עדיין צריך לבדוק במילון.
עם זאת יש הרבה מקרים שאני עדיין צריך לבדוק במילון. כתבתי שוב כי יש משהו דפוק שמוחק לי משפטים.
עוזי אורנן מציע במקרים כאלה תעתיק מוקל אבל זה רעיון רע מאוד כי מאוד לא כדאי שיהיו שני תעתיקים.
למרות כל זה, אין לדעתי סיכוי שהתעתיק הזה יתפוס כי לישראלי הממוצע אין דרך לזהות חטפים דגשים שוואים(גם רצון אין לו) אבל השיטה הזאת עדיפה פי אלף על כל השיטות האחרות והיא מציגה בצורה מדהימה את השורשים והמשקלים של העברית וכדאי שהיא תתפרסם.
dibba וdobb מאותו השורש! טבעת, חטאת ("לפתח חטאת רובץ"), שפעת וכלבת מאותו משקל! מי היה יודע את זה?יש הבחנות מצוינות yammim וyamim
paxd וpaxad. יש parash, perresh, persh,parrash. יש xzert הצמח וxazzert המחלה.
תודה רבה
מה מקור הדגש החזק בצהובים, אלמוגים, ירוקים, כחולים, ארוכים, לאומים וכדומה? האם הוא תנייני כמו שלבים, גמלים, שפנים, קטנים, משאבים או רגיל?
אני לא מבין לאן לשייך את הדגש החזק הזה כי מצד אחד בצהוב-צהובים יש פה שינוי תנועה מu לo כמו בdubb dubbim מה שמעיד על מכפל היסטורי אבל אין פה לא שורש כפול ולא התלכדות עיצורים כמו באף שבא מאנף. בקיצור,היה שלב בעברית שביטאו cahubb yaruqq kaxull?
זה מעניין אותי כי בתעתיק של עוזי אורנן הוא מסמן את המכפל גם בסוף המילה וכותב dobb lebb ועוד אבל לא הבנתי מה השיטה שלו אומרת על דגשים כמו בצהובים.
אני רוצה להגיד בכל זאת שהתעתיק של אורנן אמנם נראה קשה ללמידה(לקריאה הוא קל מאוד אם קוראים כמה כללים) אבל בזמן האחרון למדתי אותו והוא לא כל כך קשה כמו שחושבים. את רוב המילים אתה כבר מבין לבד איך לכתוב אם אתה זוכר כל מיני חוקים בסיסיים כמו הדגש החזק בפיעל פועל והתפעל ועוד כמה. ומילים בעייתיות(חטף או קמץ ופתח?) מחפשים במילון כדי לדעת איך לכתוב. לפעמים אנלוגיות למילים אחרות עוזרות(x$ubim כמו burim$) אבל צריך להיזהר מזה כמובן. לפעמים אתה מבין עם עצמך איך לכתוב נכון. אתה שומע שבסכין הכ"ף דגושה וזוכר את הכלל שבג"ד כפ"ת רפות אחרי תנועה אלא אם כן יש בהן מכפל ויודע בעצמך בלי לבדוק בשום מקום לכתוב sakkin. דוגמה נוספת- אתה שומע שבחכם אין דגש בכ"ף ולכן יודע שהחי"ת נחטפת ויודע לבד לכתוב xkamim. אני מכיר את המשקל קטּל ושומע את המילה חייט ויודע כבר שבגלל הדגש החי"ת לא נחטפת ויודע לבד לכתוב xayyatim.ערבה מקרים שאני עדיין צריך לבדוק במילון.
עם זאת יש הרבה מקרים שאני עדיין צריך לבדוק במילון. כתבתי שוב כי יש משהו דפוק שמוחק לי משפטים.
עוזי אורנן מציע במקרים כאלה תעתיק מוקל אבל זה רעיון רע מאוד כי מאוד לא כדאי שיהיו שני תעתיקים.
למרות כל זה, אין לדעתי סיכוי שהתעתיק הזה יתפוס כי לישראלי הממוצע אין דרך לזהות חטפים דגשים שוואים(גם רצון אין לו) אבל השיטה הזאת עדיפה פי אלף על כל השיטות האחרות והיא מציגה בצורה מדהימה את השורשים והמשקלים של העברית וכדאי שהיא תתפרסם.
dibba וdobb מאותו השורש! טבעת, חטאת ("לפתח חטאת רובץ"), שפעת וכלבת מאותו משקל! מי היה יודע את זה?יש הבחנות מצוינות yammim וyamim
paxd וpaxad. יש parash, perresh, persh,parrash. יש xzert הצמח וxazzert המחלה.
תודה רבה