דג מלוח אל הלוח ומשחקי ילדים אחרים

פנטי

New member
דג מלוח אל הלוח ומשחקי ילדים אחרים

כן, אני נזכרת בעיקר בערבי הקיץ הדשא הלח לאחר השקייה (לא דיברו על מפלס הכנרת)....... דג מלוח אל הלוח ......... קלאס חבל או שני חבלים בשלב מאוחר יותר 5 אבנים (אמא שלי שמרה לי למשחק את העצמות הקטנות כשהכינה רגל קרושה) גולות גוגאים (ולא כפי שנקראו אח"כ גוגואים) גולם במעגל ועוד ועוד ועוד ......... היו ימים דובי דובי ,,,,,
 
שיחקנו גם "דודס"

עם אלה ומקל מחודד משני צידיו, והקפות (בייסבול) ישראלי.. ומחניים.. ו- חמור ומחבואים... ובנינו לבד קורקינטים מקוגלגרים ולוחות עצים שגנבנו מאתרי בניה... יש עוד?
 

magy

New member
לכי אחורה....גל עמית כתב על זה וגם

אחרים.... את לא עוקבת .... ההורים שלך מוזמנים ליום א´, לחדר מורים.....
))))))))))))))))))
 
נו מילא... ../images/Emo8.gif

מגי ההורים של היום זה לא ההורים של פעם.. היום, ההורים נותנים גיבוי לילדים, פעם... המורה היה הסגן של אלוהים ופחדנו ממנו פחד מוות.. היום..... על מעמדו של המורה - מוטב לא לדבר.
 
פעם המורה היה מעורר יראה

ובעיקר כבוד. היום? כשהמורה אינו מעורר כבוד לא יכול לעורר יראה גם (ממילא אני לא אוהבת אותה) והילדים חשים את זה וההורים גם. כמה פעמים אמרתי לילד שלי,אם זה מה שהמורה אמרה, אז היא יודעת!!! ואני בליבי חושבת, מי מינה אותה למורה? איפה הפיקוח? איפה המנהלת? מספר המורות(מורים) שנתקלתי בהם כהורה לילד ומעוררים אצלי כבוד,עד היום, גם אם לעיתים אי הסכמה על התוכן או הדרך,אבל כבוד לאישיות ולמקצוענות, נספר באצבעות שתי ידיי. וזה לא הרבה יחסית למספר שנות הלמוד של כל ילדיי במערכת.
 

גל-עמית

New member
פעם.....כבוד.....

אינני עובד במערכת החינוך ואיני גם יחצן של המערכת אולם אני מאד מקורב אליה והרבה שנים. לנסות לעורר את זכרונך - אני לפחות ועוד לא מעטים מחברי אז עשינו "חלוקה" די מרושעת של מורים (עוד היו כאלה אז...) ומורות - טובים ולא טובים...אני זוכר מורים ומורות שהרימו יד על תלמידים....ואף אחד לא פצה פה..."העפות" מביה"ס - זכור לך? זמנים משתנים וכן גם הנסיבות...היום - אוי למורה שירים יד ובצדק !!!....וכבר הרבה שנים אין מוצאים ילד מן הכיתה ללא פיקוח ו/או השגחה. אני לא רוצה לדבר כלל על: "לךף הביתה, תביא את ההורים"..... נכון, יש המון המון מקום לשיפור. לענ יות דעתי זו צריכה להיות החלטה של מי שמנהל את המדינה. פשוט שינויים בסדרי העדיפויות....
 

גל-עמית

New member
הזכרת לי...."קוגאלעגרים".....

אני גר בחיפה ומיום הוולדי. במקום בו גדלתי, הרחוב היה עם ירידה תלולה בתחילתו והתמתן לקראת סופו, משהו כמו 500-600 מ´. ליקרנים של אז - היו ארגזי עץ ורח´ המוסכים בעיר, היה בקצה התחתון של הרחוב בו גרתי כך שלעשות 1+1 - לא היה קשה. לרדת את הרחוב שלנו בארגז ירקות, היה דבר לא פשוט וקל. תפסנו תאוצה והיינו צריכים לחצות 3 כבישים, מהם אחד ראשי ורחב. תחשבי על זה שלא היו "ברקסים" ולא "הגה.... אין אחד מאיתנו שסיים ב"מכה אחת" את כל הרחוב. למזלנו - אף אחד לא נפגע ממכונית (...לא היו הרבה בכלל..) אבל כולנו !! עפנו בשלב זה או אחר מהארגז, אל ערמות קוצים שהיו בצידי הדרך...היום אין קוצים, יש מדרכה ושיכונים....
 
למעלה