עמוס גילעד
New member
דואר זבל
העימות בין גנס לגייטס אולי מעניין, אבל אינו הבעיה האמיתית של דואר הזבל לגולש הרגיל (להבדיל מהאינטרסים של הוטמייל או MSN). דואר הזבל המסוכן ממש הוא זה הנשלח מכתובות שקריות, המסווה את עצמו, למשל, על ידי שגיאות כתיב שצריכות להטעות מגנוני זיהוי של זבל (לכתוב 1 במקום i, לכתוב 0 במקום O ועוד). בדואר זבל מסוג זה, הנשלח לכתובות ש"נקצרו" מתיבות דואר של גולשים אחרים באמצעות תולעות/סוסים טרויאנים, או באמצעי ריגול אחרים, לחיצה על קישור "הסר אותי" לא רק שאינה מסירה את המקבל, אלא להיפך, מעודדת את השולח להמשיך ולשלוח, כי מסתבר שהמקבל אכן קורא את הדואר-זבל שלו - אז צריך להזין אותו בעוד כזה. אינני משתמש בהוטמייל או ב-MSN, ובכל זאת אני מקבל הצעות לויאגרה (מוסוות ע"י כתיב V_i_a_g_r_a, לדוגמה), רשימות של כל הרופאים והרוקחים בארה"ב (מה אני צריך את זה?), התראות לעדכן את פרטי החשבון שלי בסיטיבנק, ב-eBay וכד' (חשבונות שאין לי, אבל השולח בונה על כך שפה ושם יש פראייר שישלח את פרטי חשבון הבנק וטא כרטיס האשראי שלו) - ולאלה יש באמת קישור שמתימר למחוק אותך אם אתה רוצה, אבל בטוח שמשמש למשהו אחר (ראה למעלה). כך שלהתמקד במר גנס מרמלה זה אולי נחמד, אבל מסווה את הבעייה האמיתית, יותר נכון הנוכלים האמיתיים. קצת יותר רקע תוכלו למצוא ב-Scientific American מאפריל 2005, עמודים 24 עד 31 (הנה, עשיתי לכם קצת עבודת הכנה לתחקיר; לא יפה מצדי?).
העימות בין גנס לגייטס אולי מעניין, אבל אינו הבעיה האמיתית של דואר הזבל לגולש הרגיל (להבדיל מהאינטרסים של הוטמייל או MSN). דואר הזבל המסוכן ממש הוא זה הנשלח מכתובות שקריות, המסווה את עצמו, למשל, על ידי שגיאות כתיב שצריכות להטעות מגנוני זיהוי של זבל (לכתוב 1 במקום i, לכתוב 0 במקום O ועוד). בדואר זבל מסוג זה, הנשלח לכתובות ש"נקצרו" מתיבות דואר של גולשים אחרים באמצעות תולעות/סוסים טרויאנים, או באמצעי ריגול אחרים, לחיצה על קישור "הסר אותי" לא רק שאינה מסירה את המקבל, אלא להיפך, מעודדת את השולח להמשיך ולשלוח, כי מסתבר שהמקבל אכן קורא את הדואר-זבל שלו - אז צריך להזין אותו בעוד כזה. אינני משתמש בהוטמייל או ב-MSN, ובכל זאת אני מקבל הצעות לויאגרה (מוסוות ע"י כתיב V_i_a_g_r_a, לדוגמה), רשימות של כל הרופאים והרוקחים בארה"ב (מה אני צריך את זה?), התראות לעדכן את פרטי החשבון שלי בסיטיבנק, ב-eBay וכד' (חשבונות שאין לי, אבל השולח בונה על כך שפה ושם יש פראייר שישלח את פרטי חשבון הבנק וטא כרטיס האשראי שלו) - ולאלה יש באמת קישור שמתימר למחוק אותך אם אתה רוצה, אבל בטוח שמשמש למשהו אחר (ראה למעלה). כך שלהתמקד במר גנס מרמלה זה אולי נחמד, אבל מסווה את הבעייה האמיתית, יותר נכון הנוכלים האמיתיים. קצת יותר רקע תוכלו למצוא ב-Scientific American מאפריל 2005, עמודים 24 עד 31 (הנה, עשיתי לכם קצת עבודת הכנה לתחקיר; לא יפה מצדי?).