דוגמא אישית...

yakirab1

New member
דוגמא אישית...

היי כולם, רציתי לדעת מה אתם חושבים על דוגמא אישית,מה מקומה האם זה נכון ל"מכור" לילד משהו שהוא לא אתם באמת... חוץ מזה מצאתי כתבה מעניינת על הנושא של חינוך שמתחיל קודם כל בבית,ממליץ לכם בחום לקרוא...
 

gshadmon

New member
טוב ששאלת- רק דוגמא אישית!

ילדים קולטים מאיתנו ההורים את הכל, כי ילד מתחנך לפי דוגמאות, לפי תבניות התנהגות שהוא רואה אצל הוריו ובהמשך בסביבה רחבה יותר לכן לא צריכים להסביר או לנסות להשפיע על הילד באופן מיוחד, כי ילד לומד ממה שהוא מרגיש ותמיד מדוגמאות. הדוגמאות האלה נכללות באדם, והאדם פועל כמו מכונה, במקרה מסוים "קופצת" לו דוגמת התנהגות מסוימת, במקרה אחר דוגמה של התנהגות אחרת, ובהתאם לזה הוא מתנהג. הם לומדים מאיתנו הם מרגישים, הם קוראים אותנו מצוין. אנו לא נוכל לשנות את עצמנו אלא אם כן נשחק שאנו כאילו משנים את עצמנו כי אנו חייבים לתת דוגמא טובה לדור הצעיר. ועלינו לעשות זאת ברצינות גמורה.
 

rin859

New member
הבעיה שהחוסר איזון קיים גם אצלנו

מכיוון שאנו בעצמנו לא בטוחים במעשנו, נשאבים לתוך חוסר הבטחון שמקרין הילד - כי גם בחיים שלנו יש חוסר בטחון שכזה כלפיי מקרים שקורים לנו- לכן גם אנחנו צריכים חינוך ממשהו מוסמך יותר....
 

gshadmon

New member
וגם חשוב המאמץ המשותף

אתה לא יכול "למכור" לילד משהו שהוא לא אתה הילד יקלוט את זה מייד ויבין את הכפילות כחוסר אמינות. לכן הדוגמה האישית צריכה להיות כזו שמראה לילד את מאמצך האישי לנהוג לפי הקריטריונים שאתה דורש ממנו. מה שחשוב הוא המאמץ המשותף ולא שתיראה בעיניו כמושלם. תראה לו שיש לכם מאמץ משותף לשאוף לאהבה משותפת ושגם אתה לא תמיד מצליח - זו דוגמה אישית
 
למעלה