דוגמא מצוינת ללמה אסור להשאיר

Azazel

New member
דוגמא מצוינת ללמה אסור להשאיר

לעובדי החברות הממשלתיות בלבד את המאבקים הכלכליים. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2993168,00.html כפי שאתם רואים, לעובדים אין בעיה להפריט את החברה כמו שהיא, יש רק בעיה בשינוי המבנה. דוגמא טיפוסית לאיך קבוצה של עובדים דואגת רק לאינטרסים שלה, ולא של כל המדינה. ( שזה לייעל את החברה ולהשאיר אותה בידי המדינה)
 

EverMan

New member
זאת לא אמורה

להיות מדיניות של עובדים לדאוג לכלל המדינה. זו אמורה להיות תפקידה של ממשלה/מפלגה. העובדים צריכים לדאוג לזכויותיהם. ולהצביע למפלגה שהכי טובה להם.
 

Azazel

New member
לא, פשוט יש מקרים שבהם העובדים לא

צודקים, וישנם אנשים שיטענו שמאבקם צודק תמיד. דוגמא נוספת: המאבק של רשות הנמלים בנפוטיזם. ולסיכום: ללא מפלגה פוליטית שתדאג לא ל"זכויות העובדים" ולא להון, אלא לחלוקה צודקת כוללת, לא נשיג שום דבר.
 

Azazel

New member
אני די מודע לזה, ואני מצפה לתגובות

מאנשים אחרים.
 
מה שצריך בישראל

זאת מפלגה שתרים שני דגלים: 1. שבירת שיבר החלוקה הלאומי 2. סיום הכיבוש. אני בינתיים מנסה ליישם את הראשון במרצ-יח"ד..
 
שיבר החלוקה הלאומי

הוא סכ"ה ההכנסות, המיסים, תשלומי העברה, התשתיות, הנכסים וכוח האדם שעומד לרשות המדינה. השאלה היא איך מחלקים אותו. כרגע, יש מדיניות של לתת יותר ויותר לפחות ופחות. את זה צריך לשבור.
 
כמעט ואין סיכוי שועד עובדים יאבק

עבור מטרה כללית שהיא לא חלק מהמציאות המיידית שלו. חיים רמון, כשפרק את ההתסדרות סתם סופית את הגולל על הערבות ההדדית, שכבר קודם לכן התמוססה ומאז לא נותר ממנה דבר, מלבד הקלישאה. פרץ, הטוען שההסתדרות החדשה בראשותו הוכיחה שעדיין ניתן לגייס את העובדים 'החזקים' לטובת החלשים, לא נקף אצבע במשך למעלה משנה וחצי, כשאלפי אזרחים עובדים במדינת ישראל לא קבלו שכר תמורת עבודתם. מגן הפועלים ישב בשקט וצפה מהצד בתופעה המדהימה הזאת, כשמוסדות הציבור עוברים על חוקי העבודה הבסיסיים ביותר, תוך התעללות של ממש בעובדים... רק על רקע מה שנראה כפגיעה בוודעים החזקים (עובדי הנמל), התעורר לפעולה.
 
למעלה