דודה שלי נפטרה
שנה שלמה היא נאבקה במחלה הזו, ובשבוע שעבר, בצום תשעה באב, הסרטן הכריע אותה. אז נכוןש כבר חודש אנחנו עם היד על הדופק, ובטוחים שכל יום זה קורה, אבל זה קרה, ועדיין אף אחד לא מעכל את המצב. איך אישה צעירה, עוד לא בת שישים, שלפני שנה הייתה איתנו בכל כוחה, עכשיו לא נראה אותה יותר עד לבוא הגואל? ואיך סבתא שלי, אמא שלה, יכולה לקבור בת בגיל שמונים ומשהו, ואיך אמא שלי, אחותה היחידה, יכולה לתמוך גם באמא שלה, וגם לעכל שהחברה הכי טובה שלה בחיים נעלמה לה, וגם לתמוך באבא שלי, שגם הוא התחיל עכשיו בטיפולים למגר את האסון הזה? קשה, לא מתעכל, הקול שלה מרחף בלילות באוזניים, כשהכל שקט מסביב, והבכי בא גם בלי לרצות. איך אני מחזקת את אמא שלי,שיהיה לה כח, והיא עוד בשלב של ההכחשה, וחוסר ההבנה שה מה שקרה?
שנה שלמה היא נאבקה במחלה הזו, ובשבוע שעבר, בצום תשעה באב, הסרטן הכריע אותה. אז נכוןש כבר חודש אנחנו עם היד על הדופק, ובטוחים שכל יום זה קורה, אבל זה קרה, ועדיין אף אחד לא מעכל את המצב. איך אישה צעירה, עוד לא בת שישים, שלפני שנה הייתה איתנו בכל כוחה, עכשיו לא נראה אותה יותר עד לבוא הגואל? ואיך סבתא שלי, אמא שלה, יכולה לקבור בת בגיל שמונים ומשהו, ואיך אמא שלי, אחותה היחידה, יכולה לתמוך גם באמא שלה, וגם לעכל שהחברה הכי טובה שלה בחיים נעלמה לה, וגם לתמוך באבא שלי, שגם הוא התחיל עכשיו בטיפולים למגר את האסון הזה? קשה, לא מתעכל, הקול שלה מרחף בלילות באוזניים, כשהכל שקט מסביב, והבכי בא גם בלי לרצות. איך אני מחזקת את אמא שלי,שיהיה לה כח, והיא עוד בשלב של ההכחשה, וחוסר ההבנה שה מה שקרה?