דודו ברזילי - כוריאוגרף פוסט-אקרובטי?

אליק 31

New member
דודו ברזילי - כוריאוגרף פוסט-אקרובטי?

הרמקולים השמיעו את הנעימה היפה של "סטטוס מאוהב".
גם שיר יפה, גם זמר מחונן: אייל גולן.
הרוקדת שרקדתי איתה, ביקשה ממני בנימוס שלא לרקוד את הריקוד הזה.
הסכמתי.
לא רק הסכמתי, כמה הבינותי אותה!
זה הזכיר לי ריקוד אחר של דודו ברזילי:
"מיליון סיבות" , גם כן שיר יפה, זמר איכותי,
אבל הוא לא נרקד יותר במקומותינו.

למה אני מעלה כאן את הפרטים האלה?
כי חשבתי על שני הריקודים האלה, ואני מוצא כי יש בהם אלמנט בולט
והוא: תיחכום יתר של תנועות, שדורש מהמבצע יכולת אקרובטית
והרי אנחנו איננו כאן בשיעור של אקרובטייה.

אני מודה ומתוודה שאין לי ידע כלשהו בכוריאוגרפיה
וקטונתי מלחוות דעה,
אלא ששני הריקודים שהזכרתי עוררו אותי לחשוב גם על כוריאוגרפיה
ולראות האם יש קשר בין היצירה ובין יוצרה? האם היוצר אוהב לסבך עניינים?
אולי הסיבה היא כי היוצר בעצמו הוא אתלט גמיש, ובשבילו ריקוד לא מאתגר, איננו נחשב לריקוד איכותי? ...

אשמח אם אתם תעלו כאן דוגמאות של ריקודים נוספים שכתב דודו, כדי לראות אם יש בסיס להשערתי.
 
מיליון סיבות טובות לריקוד

אני מתפלא אליק מכל הריקודים דוקא את זה עלמתך חשבה למסובך.
לטעמי השרידות שלו היא בפשטותו.
שני דברים משעשעים אותי בריקוד
מה הקשר בין אהבה לבעיית הפליטים שמוזכרת בשיר.
"וגנבת מחשבות" יש דבר כזה במציאות.
https://www.youtube.com/watch?v=8jBmVuxpchg-סטטוס מאוהב.
נ.ב דודו אחד ה-רקדנים שיש בריקודי עם לפעמים נדמה שהוא מרחף ברחבה.
 
למעלה