דודי ניסיתי להשיגך כל היום ,אתמול שכחתי

[דבי זריהם]

דודי ניסיתי להשיגך כל היום ,אתמול שכחתי

לאמר לך , האם אתה מגיע היום בערב למרכז לתיאטרון בובות? אם כן צריך להיות שם בשמונה וחצי , מתי לאסוף אותך? אתה לא זמין.....השארתי לך הודעה בצהריים.... דבוש

 

[המון קינמון]

סליחה שאני מתפרצת, זה היה היום???ליום השואה?

שכחתי לגמרי, רציתי ללכת.

 

[דבי זריהם]

כן, זה היה אמש והיה מרגגגגגשששש מאוד!!!

מי שלא בא ה פ ס י ד!!! כל הלילה חלמתי על דינה היקרה ועל תלאות חייה איזה יופי של ערב. תודה רבה לכל מי שהפיק שאפפפפפפפפפפו תמונות בהמשך שבוע טוב דבוש

 

[המון קינמון]

איזה באסה../images/Emo10.gif. מחכה לתמונות. שבוע מעולה לכולם

 

[יהבוליק]

גם אני מאוד רציתי לבוא, ולא יכולתי. ../images/Emo7.gif

אשמח לשמוע מה היה !

 

[אבישגתיאטרון בובות]

אכן, היה מרגגששש וגם אני../images/Emo16.gif

חלמתי על דינה המקסימה. היא ממש ליוותה אותי כל הדרך מחו"לון ( כן, אילן, כשאני רוצה- אני יכולה. ולא רק את זה...) הביתה ( הגעתי כמעט בחצות ). היה מעניין, מכובד, מרגש. לא רק סיפור חייה- כולו מלא עוצמה, תושייה ותבונה- גם כפיים ,גם רגש וגם שכל, אלא גם הדרך שבה הומחש והוגש . וכמובן, תמיד כיף להיות במוזיאון. דודינק'ה- חסרת לנו! תודות להנהלה ושבאמת יהיה שבוע טוב. זה לא שבוע קל.... ( במיוחד בשבילי. אני סופרת לאחור. בעוד 7 ימים הבת שלי חוזרת אחרי 5 חודשים בהודו ונפאל. כולל חודש התנדבות בכפר נפאלי נטול כל תקשורת עם העולם החיצון...)

 

[דודי בן אדרת]

ואני אוכל את ה../images/Emo14.gif שלא הייתי ../images/Emo10.gif

כ"כ רציתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! במיוחד אחרי מה שסיפרתי לכם על הזכות שהיתה לי להכיר את דינה ולבלות בחברתה מספר פעמים אבל מה לעשות?! יש תקופות כאלה שאתה נאלץ לוותר באכזבה על משהו למרות הרצון העז ולהתמקד במה שהמציאות מחייבת. שמחתי לשמוע מכמה מחברי הפורום ששוחחו איתי בטלפון וגם לקרוא כאן שהיה ערב מרגש,מלא עניין ותוכן, מהנה ערב כזה שאתה לוקח איתך גם הרבה אחרי שיצאת ממנו. שאפו לאילן וכל צוות המרכז שלקחו חלק בהכנת הערב

אם מישהו שהיה גם צילם נשמח כולנו גם לראות תמונות

 

[דבי זריהם]

בבקשה...

אינני יודעת את שמה אך היא הקריאה את סיפור חייה של דינה ונגעה לליבי מאוד. קולה הרך והנעים גרם לי להזיל כמה דמעות במשך הערב. היה מאוד מרגש....

 

[דבי זריהם]

היה מסך ענק שהקרין תמונות מעברה של הגב' דינה

החל מילדותה, בגרותה בצל אחיותיה הבוגרות, מות אביה כשהייתה בת שנתיים, הבריחה מפני הנאצים והסתרת בנה היחיד, המפגש עם בנה לאחר המלחמה, החתונה ולידת שתי הנכדות, הקשיים שליוו אותה עם עלייתה ארצה אחרי בנה ומשפחתו, תמיכתו של הבן רופא אף אוזן גרון באימו ועזרתו בבניית חפצים ותיאטרון נייד לגנים ....מותו של הבן מהמחלה הנוראית ועוד ועוד.... מי שאינו יודע היא הפעילה בובות והציגה בפניי ילדים עד גיל 100 עד יומה האחרון הייתה דינה צלולה! אני אכולת קינאה במי שהכיר אותה והיה לו הכבוד להקשיב לאישה המופלאה ,האמיצה והמדהימה. שיא הערב היה כשעלתה לבמה אישה מבוגרת [מאוד] וסיפרה שפעם הייתה גננת והיה לה גן בחולון ועם עיניים דומעות סיפרה לנו כמה שהיא נרגשת בערב זה.היא הייתה הגננת הראשונה שקיבלה את דינה לעבודה . היא סיפרה שדינה בתחילת דרכה לא ידעה מילה בעברית ולכן היא נאלצה בעצמה לתרגם לילדים את ההצגה מהשפה הפולנית. אימלה' בכיתי כמו תינוקת...מזל שהאולם היה חשוך..... תודה לך אילן שהזכרת לי לבוא אוי לי לו פיספסתי....תודה!

 

[דבי זריהם]

תמונות מהמוזיאון

 

[דבי זריהם]

הביטו היטב-הבובות מעשה ידיה

 

[דבי זריהם]

מדהים

 

[דבי זריהם]

חבל שאין לי תמונה של הסיפור :כרמלה והקרוסלה

חחחחחההה הייתם צריכים לראות ..הציגו סירטון של ההצגה והיא מתלהבת כמו ילדה קטנה בגילה רואים את הניצוץ בעיניים שלא כבה.....היא מסובבת קרוסלה עם חוט ..אחלה פטנט ..התענגתי ממנה.....

 

[דבי זריהם]

אבישג שבתך תחזור בשלום..אמן!

אנו עברנו את אותו הדבר עם בנינו הבכור שטייל בדרום אמריקה 8 חודשים....ראיתי כוכבים.....

 

[אבישגתיאטרון בובות]

תודה, דבי

מדרום אמריקה היא כבר חזרה אחרי 6 חודשים... ואז עבדה בתל-אביב ונסעה ל-5 חודשים למזרח. הלילה היא חוזרת ( ליום הכי ישראלי שיש....) לבית חדש, שהיא לא הספיקה לגור בו... ( היא נסעה שבוע לפני שעברנו!)

 

[אירית אבן חן]

דבי חבל שלא אמרת לי ../images/Emo4.gif

ואני הרי גרה במורד הרחוב...