NorthernStar
New member
דוד גרוסמן כמייצגו של הפסאודו שמאל
במאמרו של מירון בנבנישתי מהבוקר. מנהיגי `מחנה השלום` לא יתייצבו בראש המחנה, ההולך ומתגבש, הנאחז בנורמליות, מסרב להיכנע לסדר יום של הכנות למלחמה הבאה ואינו סוגד למולך `ההרתעה`. הם ממשיכים לחסות בצלה של תוכנית השלום הקלאסית, החבוטה והאנכרוניסטית, שככל שהיא רלוונטית פחות כך היא נתפשת כבלתי נמנעת - `שלום של אין ברירה`, כדברי גרוסמן: `הארץ תחולק, מדינה פלשתינית תקום`. היכן הקריאה להצטרף למאבק נגד עוולות הגדר, חנק המחסומים, המצור על עזה, הרג נשים וילדים, הרס מוסדות הרשות הפלשתינית, גירוש משפחות פלשתיניות `חסרות מסמכים`? הרי רק לעניינים מעשיים לא הירואיים אלה יש חשיבות בהתוויית החיים המשותפים בארץ ישראל, ולא ל`תוכניות שלום`, שמלחמה חסרת תוחלת עליהן רק מקבעת את הסטטוס קוו.
במאמרו של מירון בנבנישתי מהבוקר. מנהיגי `מחנה השלום` לא יתייצבו בראש המחנה, ההולך ומתגבש, הנאחז בנורמליות, מסרב להיכנע לסדר יום של הכנות למלחמה הבאה ואינו סוגד למולך `ההרתעה`. הם ממשיכים לחסות בצלה של תוכנית השלום הקלאסית, החבוטה והאנכרוניסטית, שככל שהיא רלוונטית פחות כך היא נתפשת כבלתי נמנעת - `שלום של אין ברירה`, כדברי גרוסמן: `הארץ תחולק, מדינה פלשתינית תקום`. היכן הקריאה להצטרף למאבק נגד עוולות הגדר, חנק המחסומים, המצור על עזה, הרג נשים וילדים, הרס מוסדות הרשות הפלשתינית, גירוש משפחות פלשתיניות `חסרות מסמכים`? הרי רק לעניינים מעשיים לא הירואיים אלה יש חשיבות בהתוויית החיים המשותפים בארץ ישראל, ולא ל`תוכניות שלום`, שמלחמה חסרת תוחלת עליהן רק מקבעת את הסטטוס קוו.