דוד שחר

[יוסי ר1]

•​	​ ​ לבושתי ולהפתעתי התוודעתי לסופר הנפלא הזה רק לפני כשבועיים. אני קורא עכשיו את "סוכן הוד מלכותו" שהוא כתב, ופשוט מתמוגג מהכתיבה המשובחת, ומהעברית העשירה. ומוויקיפדיה נתברר לי, שמבקרי הספרות כנראה לא ממש אהבו אותו, אולי כי היה קצת ימנון... לכל מי שלא קרא, שיקח את הזמן , ויעשה כן.​

 

[אבח"י]

•​	​ ​ ​ ​ לבושתי ולהפתעתי התוודעתי לסופר הנפלא הזה רק לפני כשבועיים. אני קורא עכשיו את "סוכן הוד מלכותו" שהוא כתב, ופשוט מתמוגג מהכתיבה המשובחת, ומהעברית העשירה. ומוויקיפדיה נתברר לי, שמבקרי הספרות כנראה לא ממש אהבו אותו, אולי כי היה קצת ימנון... לכל מי שלא קרא, שיקח את הזמן , ויעשה כן.​

אני מציע שתתחיל את הקריאה בצורה מסודרת. סוכן הוד מלכותה הוא חלק מסדרת ענק שנקראת "היכל הכלים השבורים" [ כן, בהחלט - ישנה השפעה חזקה של קבלת האר"י על הרומן הראשון והשני מהסדרה, באפיון הדמויות, הרפרור לשגריר הטורקי וכו' ]. הראשון בסדרה אכן נקרא "היכל הכלים השבורים" וקראתיו בתיכון. אחר כך קראתי את השאר.
אני הייתי ועדיין מאלה שאוהבים מאוד את יצירתו. חוסר החיבה ליצירתו לא רק בגלל ימניותו, אלא בגלל היותו מושפע מאוד מעגנון. ספרו הראשון "קיץ ברחוב הנביאים" כתוב ממש רע ונערך עוד יותר רע.
הוא קיבל פרסים בצרפת בזכות המתרגמת של ספריו, כך אומרים.
תהנה. לפניך מסע ארוך מאוד של קריאה.
סדר הספרים בסדרה:

היכל הכלים השבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]​

• שער ראשון: קיץ בדרך הנביאים, ספרית פועלים, מרחביה, 1969.[2]
• שער שני: המסע לאור כשדים, ספרית פועלים, 1971.[3]
• שער שלישי: יום הרוזנת, ספרית פועלים, 1976.
• סוכן הוד מלכותה, הדר, 1979
• שער רביעי: נינגל, עם עובד, 1983.
• שער חמישי: יום הרפאים, עם עובד, 1986.
• שער שישי: חלום ליל תמוז, עם עובד, 1988.[4]
• השער הסתום: לילות לוטציה, ספרית מעריב, 1991.
• שער שביעי: על הנר ועל הרוח, ספריית השעות, ידיעות אחרונות, 1994.

אני מקווה שתצליח לקרוא את מאמר של יעל בלבן שאני מצרף קישור אליו - https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00467-files/00467222.pdf. אני מעתיק לכאן רק את הפסקה הראשונה:

"סדרת הרומנים 'היכל הכלים השבורים', או בשמה השני 'לוריאן', היא יצירת חייו של דוד שחר )1926–1997 .)הסדרה כוללת שמונה רומנים שנכתבו במשך 25 שנה, ובהם הוא מספר וחוזר ומספר את תולדותיה של קבוצה קטנה של אנשים שחייהם שזורים זה בזה 1 הסיפורים מתרחשים בסבך של קשרי משפחה, חברות ושכנות, רומנטיקה ואידאולוגיה. בעיקר בירושלים המנדטורית, על שלל העדות, הלאומים ובליל הלשונות המאפיין את העיר בכלל ובתקופת המנדט ביתר שאת. המספר חוזר שוב ושוב לירושלים של שנות העשרים והשלושים בזיכרונותיו — חלקם מציאותיים ומוחשיים וחלקם מדומיינים ובלתי אפשריים — המתוארים בפרטי פרטים בלשון עשירה, רבת רבדים וטעונה משמעויות. "

 

[יוסי ר1]

אני מציע שתתחיל את הקריאה בצורה מסודרת. סוכן הוד מלכותה הוא חלק מסדרת ענק שנקראת "היכל הכלים השבורים" [ כן, בהחלט - ישנה השפעה חזקה של קבלת האר"י על הרומן הראשון והשני מהסדרה, באפיון הדמויות, הרפרור לשגריר הטורקי וכו' ]. הראשון בסדרה אכן נקרא "היכל הכלים השבורים" וקראתיו בתיכון. אחר כך קראתי את השאר.
אני הייתי ועדיין מאלה שאוהבים מאוד את יצירתו. חוסר החיבה ליצירתו לא רק בגלל ימניותו, אלא בגלל היותו מושפע מאוד מעגנון. ספרו הראשון "קיץ ברחוב הנביאים" כתוב ממש רע ונערך עוד יותר רע.
הוא קיבל פרסים בצרפת בזכות המתרגמת של ספריו, כך אומרים.
תהנה. לפניך מסע ארוך מאוד של קריאה.
סדר הספרים בסדרה:

היכל הכלים השבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]​

• שער ראשון: קיץ בדרך הנביאים, ספרית פועלים, מרחביה, 1969.[2]
• שער שני: המסע לאור כשדים, ספרית פועלים, 1971.[3]
• שער שלישי: יום הרוזנת, ספרית פועלים, 1976.
• סוכן הוד מלכותה, הדר, 1979
• שער רביעי: נינגל, עם עובד, 1983.
• שער חמישי: יום הרפאים, עם עובד, 1986.
• שער שישי: חלום ליל תמוז, עם עובד, 1988.[4]
• השער הסתום: לילות לוטציה, ספרית מעריב, 1991.
• שער שביעי: על הנר ועל הרוח, ספריית השעות, ידיעות אחרונות, 1994.

אני מקווה שתצליח לקרוא את מאמר של יעל בלבן שאני מצרף קישור אליו - https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00467-files/00467222.pdf. אני מעתיק לכאן רק את הפסקה הראשונה:

"סדרת הרומנים 'היכל הכלים השבורים', או בשמה השני 'לוריאן', היא יצירת חייו של דוד שחר )1926–1997 .)הסדרה כוללת שמונה רומנים שנכתבו במשך 25 שנה, ובהם הוא מספר וחוזר ומספר את תולדותיה של קבוצה קטנה של אנשים שחייהם שזורים זה בזה 1 הסיפורים מתרחשים בסבך של קשרי משפחה, חברות ושכנות, רומנטיקה ואידאולוגיה. בעיקר בירושלים המנדטורית, על שלל העדות, הלאומים ובליל הלשונות המאפיין את העיר בכלל ובתקופת המנדט ביתר שאת. המספר חוזר שוב ושוב לירושלים של שנות העשרים והשלושים בזיכרונותיו — חלקם מציאותיים ומוחשיים וחלקם מדומיינים ובלתי אפשריים — המתוארים בפרטי פרטים בלשון עשירה, רבת רבדים וטעונה משמעויות. "

תודה. תודה רבה. אנסה להשיג, ואקרא בהנאה. אני אוהב כותבים שכמותו.

 

[פתרונות לכל]

תודה. תודה רבה. אנסה להשיג, ואקרא בהנאה. אני אוהב כותבים שכמותו.

חלק יש באותו מקום שנמצא הספר שרצית להשיג כמה שרשורים למטה.

 

[יוסי ר1]

חלק יש באותו מקום שנמצא הספר שרצית להשיג כמה שרשורים למטה.

וואללה. רק שאני לא זוכר איזה ספר ובאיזה שרשור ובאיזה מקום. אפשר תזכורת?

 

[פתרונות לכל]

וואללה. רק שאני לא זוכר איזה ספר ובאיזה שרשור ובאיזה מקום. אפשר תזכורת?

לכבוד החג המקסים הזה

400 קילומטר ? הגעתי לתחושה הזו אחרי כמה קילומטרים בודדים על דבשת של גמל בסהרה. אוי, הזכרת לי ספר נהדר - "החורף השישי". חייב להשיג ולקרא שוב.

www.tapuz.co.il

 

[יוסי ר1]

לכבוד החג המקסים הזה

400 קילומטר ? הגעתי לתחושה הזו אחרי כמה קילומטרים בודדים על דבשת של גמל בסהרה. אוי, הזכרת לי ספר נהדר - "החורף השישי". חייב להשיג ולקרא שוב.

www.tapuz.co.il

נכון! תודה! הזכרת לי ששכחתי!

 

[צליליתה1]

קראתי כמה ספרים שלו בגיל תיכון, לא זוכרת מה, אבל זוכרת את ההתרגשות וההנאה הצרופה.
מניחה שההמלצה הגיעה מהמורה לספרות, דמות מורכבת וקצת אניגמטית, שידעה לפתוח לנו פתחים לכל מיני כיוונים.

אתה לגמרי צודק, הגיע הזמן לחזור לשחר, נטולת רעשי כתה והורמונים אלא שכאן הדילמה הקבועה: האם לחזור ולקרוא ספרים אהובים, שווים, שכבר הוכיחו את עצמם או לצאת להרפתקאות חדשות? נכון שיש לנו 24 שעות ביממה ובימי קורונה אלה רובם די עומדים לרשותי, אבל אני מוגבלת בכמה העיניים מוכנות לעבוד לפני שהן מתמוטטות מעייפות.

(@#$%^₪* המשפקיים האלה, עולות לי הון, ולא לגמרי עושות את העבודה)

 

[קלייטון.ש]

קראתי כמה ספרים שלו בגיל תיכון, לא זוכרת מה, אבל זוכרת את ההתרגשות וההנאה הצרופה.
מניחה שההמלצה הגיעה מהמורה לספרות, דמות מורכבת וקצת אניגמטית, שידעה לפתוח לנו פתחים לכל מיני כיוונים.

אתה לגמרי צודק, הגיע הזמן לחזור לשחר, נטולת רעשי כתה והורמונים אלא שכאן הדילמה הקבועה: האם לחזור ולקרוא ספרים אהובים, שווים, שכבר הוכיחו את עצמם או לצאת להרפתקאות חדשות? נכון שיש לנו 24 שעות ביממה ובימי קורונה אלה רובם די עומדים לרשותי, אבל אני מוגבלת בכמה העיניים מוכנות לעבוד לפני שהן מתמוטטות מעייפות.

(@#$%^₪* המשפקיים האלה, עולות לי הון, ולא לגמרי עושות את העבודה)

אני לא חושב שכמבוגר קראתי ספר כלשהו יותר מפעם אחת, מלבד ספר אחד שקראתי כמה פעמים. למרות שאני רואה כמה יתרונות בקריאה חוזרת של אותו ספר, שהרי הקריאות הנוספות מגלות פנים חדשות בספר, ואחרי שנים גם ההתייחסות לאותם נושאים משתנה אצל האדם. בכל זאת נדמה לי שלנוכח כמות הספרים שעוד יש לקרוא - ואני מדבר רק על ספרים שכבר בנחלת הכלל ולא על חדשים - זה בזבוז לתת את הזמן הקצר שנותר לאדם עלי אדמות לספרים שכבר קרא.

 

[יוסי ר1]

קראתי כמה ספרים שלו בגיל תיכון, לא זוכרת מה, אבל זוכרת את ההתרגשות וההנאה הצרופה.
מניחה שההמלצה הגיעה מהמורה לספרות, דמות מורכבת וקצת אניגמטית, שידעה לפתוח לנו פתחים לכל מיני כיוונים.

אתה לגמרי צודק, הגיע הזמן לחזור לשחר, נטולת רעשי כתה והורמונים אלא שכאן הדילמה הקבועה: האם לחזור ולקרוא ספרים אהובים, שווים, שכבר הוכיחו את עצמם או לצאת להרפתקאות חדשות? נכון שיש לנו 24 שעות ביממה ובימי קורונה אלה רובם די עומדים לרשותי, אבל אני מוגבלת בכמה העיניים מוכנות לעבוד לפני שהן מתמוטטות מעייפות.

(@#$%^₪* המשפקיים האלה, עולות לי הון, ולא לגמרי עושות את העבודה)

אני אוהב להתחדש בספרים שעדיין לא קראתי, אבל לא פחות מכך - לקרא מחדש את אהובי.
אני יכול לחזור ולקרא כמה וכמה פעמים.
את דון קישוט (בתרגום ביאליק) שאני כמעט יודע בעל פה, קראתי אולי עשר פעמים, ועוד היד נטוייה.
(טוב, אולי עשר זה מוגזם. נתפשר על 8 - 9)

 

[צליליתה1]

אני אוהב להתחדש בספרים שעדיין לא קראתי, אבל לא פחות מכך - לקרא מחדש את אהובי.

חידשתי מנוי לסינמטק, בעיקר כמחווה של תמיכה, אבל תכלס, אני נהנית.
ובהחלט רואה סרטים פעמיים וגם שלוש.
יצא לי כמה פעמים לראות סרט ממש פעם אחר פעם, וזו חוויה מענינת, ובאמת מאפשרת הבנה עמוקה יותר
לפעמים הם מקרינים סרטים שהוקרנו בשנים קודמות, וזה גם נחמד. אחרי עשור אני זוכרת מעט מאוד, זו צפיה כאילו חדשה, אבל עם איזה בסיס הבנה מוצק
פה ושם הם מביאים מקבץ סרטים של אותו במאי, וזה בכלל מוצא חן בעיני. כשהקרינו אלמודבר ויתרתי על כאב ותהילה שראיתי בקולנוע וגם בvod לטובת כמה סרטים מוקדמים ופחות מוכרים (לי)

 

[יוסי ר1]

חידשתי מנוי לסינמטק, בעיקר כמחווה של תמיכה, אבל תכלס, אני נהנית.
ובהחלט רואה סרטים פעמיים וגם שלוש.
יצא לי כמה פעמים לראות סרט ממש פעם אחר פעם, וזו חוויה מענינת, ובאמת מאפשרת הבנה עמוקה יותר
לפעמים הם מקרינים סרטים שהוקרנו בשנים קודמות, וזה גם נחמד. אחרי עשור אני זוכרת מעט מאוד, זו צפיה כאילו חדשה, אבל עם איזה בסיס הבנה מוצק
פה ושם הם מביאים מקבץ סרטים של אותו במאי, וזה בכלל מוצא חן בעיני. כשהקרינו אלמודבר ויתרתי על כאב ותהילה שראיתי בקולנוע וגם בvod לטובת כמה סרטים מוקדמים ופחות מוכרים (לי)

אולי גמני צריך לעשות מינוי לסינימטק.
יש המון סרטים שאני מת לראות פעם נוספת, אבל לא מצליח להגיע אליהם באינטרנט.
פעם היה לנו מינוי לבלוקבסטר, אפשר היה להגיע לסרטים שבקלטות, אבל המפעל הזה איכשהו התמסמס.
חלק מהסרטים שאני מתגעגע הם סרטי מופת, דוגמת "הזלילה הגדולה", חלק מכמירים, כמו "אנשים פשוטים".
צר לי שאין איזו יוזמה שתאפשר להעלות את כל מה שנוצר אי פעם למאגר שכל אחד יכול לגשת אליו, אין לי בעייה לשלם עבור הזכות הזו.

 

[צליליתה1]

אולי גמני צריך לעשות מינוי לסינימטק.
יש המון סרטים שאני מת לראות פעם נוספת, אבל לא מצליח להגיע אליהם באינטרנט.
פעם היה לנו מינוי לבלוקבסטר, אפשר היה להגיע לסרטים שבקלטות, אבל המפעל הזה איכשהו התמסמס.
חלק מהסרטים שאני מתגעגע הם סרטי מופת, דוגמת "הזלילה הגדולה", חלק מכמירים, כמו "אנשים פשוטים".
צר לי שאין איזו יוזמה שתאפשר להעלות את כל מה שנוצר אי פעם למאגר שכל אחד יכול לגשת אליו, אין לי בעייה לשלם עבור הזכות הזו.

המנוי לסינימטק חיפה הוא כמו מנוי לסינימטק, כמו שהיה פעם. הערב מקרינים סרט x, מחר y
שזה סידור שדווקא מתאים לי, חוסך לי את ההתלבטויות והתקשקשויות ופותח לי פתח לסרטים שלא הייתי מעלה בדעתי לחפש. בתל אביב יש גם vod, אתה רוכש כרטיס וצופה.

אם אתה מוכן לנבור באינטרנט, יש בלי סוף סרטים. חלק פיראטי חלק ליגיטימי, חלק מאוד גדול לא זמין לצופים בארץ, ואין לי חשק להתעסק עם זה
(תמיד יוצא לי למצוא בדיוק את מה שאני רוצה באתר האנטישמי הזה)

אני מוותרת על תרגום, מצאתי שממש בסדר לי כתוביות באנגלית.

מה שגילה לי שאני לא כל כך צריכה את התרגום, אם הסרט דובר אנגלית, אלא שפשוט התרגלתי לקרוא כתוביות.