דוח חדש חושף מה מקולקל בקו האדום של הרכבת הקלה

כשלוגי

Active member

דו"ח של '15 דקות' מגלה למה מספר הנוסעים הוא פחות מחצי מהמתוכנן: מחסור בקווי אוטובוס משלימים, בהסברה לנוסעים, האיטיות בקטע העילי לעומת הרק"ל בירושלים, והבעיה בסבידור​

 

EHP12

Well-known member

דו"ח של '15 דקות' מגלה למה מספר הנוסעים הוא פחות מחצי מהמתוכנן: מחסור בקווי אוטובוס משלימים, בהסברה לנוסעים, האיטיות בקטע העילי לעומת הרק"ל בירושלים, והבעיה בסבידור​

כשלוגי יקר, "וואלה" הוא צהובון שמטרתו לגרור כמה שיותר קליקים שמביאים לו הכנסות. אל תתייחס אליו ברצינות.

ועכשיו בדיוק רציתי להעלות את הדוח המקורי של 15 דקות. דוח מאוד מעניין.

 

דו"ח של '15 דקות' מגלה למה מספר הנוסעים הוא פחות מחצי מהמתוכנן: מחסור בקווי אוטובוס משלימים, בהסברה לנוסעים, האיטיות בקטע העילי לעומת הרק"ל בירושלים, והבעיה בסבידור​


הדו"ח מעניין מאוד, תודה.

ראשית לגבי תחנת ארלוזורוב: אני זקן מספיק כדי לזכור שלפני פתיחת הקו נת"ע ציפו שהיא תהיה התחנה העמוסה ביותר. לפי הנתונים שכאן, היא התחנה הכי פחות עמוסה במקטע התת קרקעי בתל אביב פרט לאליפלט. אפילו בשאול המלך עם המיקום הקצת משונה שלה ובכל אחת מתחנות רמת גן יש יותר כניסות. יתרה מכך, רק 27% מהתיקופים בארלוזורוב (כלומר נוסעים הנכנסים אליה) מגיעים לשם אחרי שתיקפו באוטובוס או ברכבת, וזאת תחנה שאין לידה כמעט כלום חוץ מאוטובוס ורכבת. גם אם ניתן לנת"ע קרדיט שהתחזיות שלהם בזמנו לקחו בחשבון את פתיחת הקו סגול ואולי אפילו את המטרו כשהם חשבו שארלוזורוב תהיה שימושית כל כך, הכשלון מהדהד.

העניין השני הוא המקטע הבתימי. לפי הדו"ח לא חל שיפור במהירות הנסיעה בשנה שמאז פתיחת הקו ומנסיוני הנסיעה בו אטית באופן בלתי מוסבר. כמובן שמבחינת נסועה הוא כשלון חרוץ. התחנה העמוסה ביותר בבת ים, עצמאות (שבמקרה היא הקרובה ביותר לת"א), עמוסה כמו התחנה הריקה ביותר בפ"ת (אם נתעלם מגשר אם המושבות).
זה מעלה אצלי תהייה, שהרי הקו האדום בכוונה תוכנן במתכונת של שטאטבאהן, שבה הקו אטי בפרברים ומהיר במרכז. האם לא היה נכון יותר לתכנן אותו בסגנון אמריקאי, מהיר בפרברים ואטי במרכז? במידה מסוימת זה מה שמתוכנן בקו הסגול וזה גם מה שמאפיין את הרק"ל בירושלים. אולי אז הקו היה שימושי יותר: נוסעים היו עולים במספר תחנות מצומצם בבת ים, מגיעים במהירות למרכז המטרופולין, ושם הקו היה מפזר אותם במוקדים שונים. נקודה למחשבה.
 
הדו"ח מעניין מאוד, תודה.

ראשית לגבי תחנת ארלוזורוב: אני זקן מספיק כדי לזכור שלפני פתיחת הקו נת"ע ציפו שהיא תהיה התחנה העמוסה ביותר. לפי הנתונים שכאן, היא התחנה הכי פחות עמוסה במקטע התת קרקעי בתל אביב פרט לאליפלט. אפילו בשאול המלך עם המיקום הקצת משונה שלה ובכל אחת מתחנות רמת גן יש יותר כניסות. יתרה מכך, רק 27% מהתיקופים בארלוזורוב (כלומר נוסעים הנכנסים אליה) מגיעים לשם אחרי שתיקפו באוטובוס או ברכבת, וזאת תחנה שאין לידה כמעט כלום חוץ מאוטובוס ורכבת. גם אם ניתן לנת"ע קרדיט שהתחזיות שלהם בזמנו לקחו בחשבון את פתיחת הקו סגול ואולי אפילו את המטרו כשהם חשבו שארלוזורוב תהיה שימושית כל כך, הכשלון מהדהד.

העניין השני הוא המקטע הבתימי. לפי הדו"ח לא חל שיפור במהירות הנסיעה בשנה שמאז פתיחת הקו ומנסיוני הנסיעה בו אטית באופן בלתי מוסבר. כמובן שמבחינת נסועה הוא כשלון חרוץ. התחנה העמוסה ביותר בבת ים, עצמאות (שבמקרה היא הקרובה ביותר לת"א), עמוסה כמו התחנה הריקה ביותר בפ"ת (אם נתעלם מגשר אם המושבות).
זה מעלה אצלי תהייה, שהרי הקו האדום בכוונה תוכנן במתכונת של שטאטבאהן, שבה הקו אטי בפרברים ומהיר במרכז. האם לא היה נכון יותר לתכנן אותו בסגנון אמריקאי, מהיר בפרברים ואטי במרכז? במידה מסוימת זה מה שמתוכנן בקו הסגול וזה גם מה שמאפיין את הרק"ל בירושלים. אולי אז הקו היה שימושי יותר: נוסעים היו עולים במספר תחנות מצומצם בבת ים, מגיעים במהירות למרכז המטרופולין, ושם הקו היה מפזר אותם במוקדים שונים. נקודה למחשבה.
אם אני נוסעת ברקל לבת ים אני מחליפה לאוטובוס באפשרות הראשונה, שהיא יפו. חושבת שחוסך 1/4 שעה.
 

Ccyclist

Well-known member

דו"ח של '15 דקות' מגלה למה מספר הנוסעים הוא פחות מחצי מהמתוכנן: מחסור בקווי אוטובוס משלימים, בהסברה לנוסעים, האיטיות בקטע העילי לעומת הרק"ל בירושלים, והבעיה בסבידור​


בסופו של דבר קו הוא קו והיעילות שלו נובעת מהמקומות שהוא משרת והחיבוריות שלו.

אני בהחלט מבין שבגין זה אזור עסקי חשוב, אבל עובדה שתחנת אלנבי - באזור המשלב עסקים ובילוי היא התחנה החזקה ביותר.

כירושלמי לשעבר אלנבי היא התחנה היחידה במה שאני מכיר כתל אביב, כלומר יעדים בעיר, לא מוקדי תחבורה בשוליה.

לגבי החלמאות המוחלטת שבחוסר החיבוריות לרכבת - אחזור ואומר שבכל מקום שמכבד את עצמו תחנת המטרו נמצאת מתחת לקונקורס תחנת הרכבת או ברחבת הכניסה לתחנה - לא 200 עד 400 מטר הליכה ברחובות ממנה. מי שבנו את הקו האדום כ"קו" ולא כחלק מרשת הכוללת את רכבת ישראל - מוטב שיתן את הדין על כך.
 

EHP12

Well-known member
בסופו של דבר קו הוא קו והיעילות שלו נובעת מהמקומות שהוא משרת והחיבוריות שלו.

אני בהחלט מבין שבגין זה אזור עסקי חשוב, אבל עובדה שתחנת אלנבי - באזור המשלב עסקים ובילוי היא התחנה החזקה ביותר.

כירושלמי לשעבר אלנבי היא התחנה היחידה במה שאני מכיר כתל אביב, כלומר יעדים בעיר, לא מוקדי תחבורה בשוליה.

לגבי החלמאות המוחלטת שבחוסר החיבוריות לרכבת - אחזור ואומר שבכל מקום שמכבד את עצמו תחנת המטרו נמצאת מתחת לקונקורס תחנת הרכבת או ברחבת הכניסה לתחנה - לא 200 עד 400 מטר הליכה ברחובות ממנה. מי שבנו את הקו האדום כ"קו" ולא כחלק מרשת הכוללת את רכבת ישראל - מוטב שיתן את הדין על כך.
אלנבי חזקה בעיקר כי אין קווי אוטובוס שחופפים לרקל בקטע הזה, והוא משרת את מער רוטשילד שגם גדול וגם רחוק מכל תחבורה בינעירונית. בניגוד לכל אזור בגין.
 

EHP12

Well-known member
הדו"ח מעניין מאוד, תודה.

ראשית לגבי תחנת ארלוזורוב: אני זקן מספיק כדי לזכור שלפני פתיחת הקו נת"ע ציפו שהיא תהיה התחנה העמוסה ביותר. לפי הנתונים שכאן, היא התחנה הכי פחות עמוסה במקטע התת קרקעי בתל אביב פרט לאליפלט. אפילו בשאול המלך עם המיקום הקצת משונה שלה ובכל אחת מתחנות רמת גן יש יותר כניסות. יתרה מכך, רק 27% מהתיקופים בארלוזורוב (כלומר נוסעים הנכנסים אליה) מגיעים לשם אחרי שתיקפו באוטובוס או ברכבת, וזאת תחנה שאין לידה כמעט כלום חוץ מאוטובוס ורכבת. גם אם ניתן לנת"ע קרדיט שהתחזיות שלהם בזמנו לקחו בחשבון את פתיחת הקו סגול ואולי אפילו את המטרו כשהם חשבו שארלוזורוב תהיה שימושית כל כך, הכשלון מהדהד.

העניין השני הוא המקטע הבתימי. לפי הדו"ח לא חל שיפור במהירות הנסיעה בשנה שמאז פתיחת הקו ומנסיוני הנסיעה בו אטית באופן בלתי מוסבר. כמובן שמבחינת נסועה הוא כשלון חרוץ. התחנה העמוסה ביותר בבת ים, עצמאות (שבמקרה היא הקרובה ביותר לת"א), עמוסה כמו התחנה הריקה ביותר בפ"ת (אם נתעלם מגשר אם המושבות).
זה מעלה אצלי תהייה, שהרי הקו האדום בכוונה תוכנן במתכונת של שטאטבאהן, שבה הקו אטי בפרברים ומהיר במרכז. האם לא היה נכון יותר לתכנן אותו בסגנון אמריקאי, מהיר בפרברים ואטי במרכז? במידה מסוימת זה מה שמתוכנן בקו הסגול וזה גם מה שמאפיין את הרק"ל בירושלים. אולי אז הקו היה שימושי יותר: נוסעים היו עולים במספר תחנות מצומצם בבת ים, מגיעים במהירות למרכז המטרופולין, ושם הקו היה מפזר אותם במוקדים שונים. נקודה למחשבה.
הם ציפו כי בכל מערכת הסעת המונים, בעיקר בקו שמשרת מע"ר, התחנה הכי עמוסה היא לרוב נקודת הממשק עם הרכבת הכבדה. הבעיה היא, והרבה הדיינו עליה פה שלא עשו מעבר מתחנת הרכבת אל תוך הרכבת הקלה וצריך לצאת החוצה ולחצות את "פרשת".

דווקא כן חלה במהירות הנסיעה בחלק העילי (צריך להגיד: רק מנסיעות ותצפיות ביפו). ככל הנראה לא מספיק
 

yairp4

Active member
האמת שמעולם לא נסעתי עד בת ים אבל אני נוסע באופן קבוע ליפו ולפתח תקווה ובאמת יש הבדל מאוד משמעותי בין שני קצוות הקו. התוואי העילי בבת ים משמעותית יותר ארוך, מפותל ועירוני מהתוואי בפתח תקווה שרובו עובר באמצע כביש ראשי וללא יותר מידי אינטרקציה עם הולכי רגל. גם התכנון של הפורטל ביפו בעייתי מאוד עם הפניה החדה והצמתים הקרובים, הרכבת זוחלת את כל המקטע מאליפלט לשדרות ירושלים ולפעמים פשוט נעצרת ברמזור לכמה דקות. באמת יש הרגשה של שיפור בתזמון הרמזורים בשדרות ירושלים עצמן, אבל איזור הפורטל נשאר איטי ומתסכל כמו ביום הפתיחה. זה מאוד נחמד שניצלו את ההקמה של הקו כדי לשדרג את המרחב העירוני, אבל מבחינה תחבורתית היו צריכים להמשיך את התוואי התת קרקעי לפחות עד אחרי יפו.
 
למעלה