דוח חדש חושף מה מקולקל בקו האדום של הרכבת הקלה

כשלוגי

Active member

דו"ח של '15 דקות' מגלה למה מספר הנוסעים הוא פחות מחצי מהמתוכנן: מחסור בקווי אוטובוס משלימים, בהסברה לנוסעים, האיטיות בקטע העילי לעומת הרק"ל בירושלים, והבעיה בסבידור​

 

EHP12

Well-known member

דו"ח של '15 דקות' מגלה למה מספר הנוסעים הוא פחות מחצי מהמתוכנן: מחסור בקווי אוטובוס משלימים, בהסברה לנוסעים, האיטיות בקטע העילי לעומת הרק"ל בירושלים, והבעיה בסבידור​

כשלוגי יקר, "וואלה" הוא צהובון שמטרתו לגרור כמה שיותר קליקים שמביאים לו הכנסות. אל תתייחס אליו ברצינות.

ועכשיו בדיוק רציתי להעלות את הדוח המקורי של 15 דקות. דוח מאוד מעניין.

 

דו"ח של '15 דקות' מגלה למה מספר הנוסעים הוא פחות מחצי מהמתוכנן: מחסור בקווי אוטובוס משלימים, בהסברה לנוסעים, האיטיות בקטע העילי לעומת הרק"ל בירושלים, והבעיה בסבידור​


הדו"ח מעניין מאוד, תודה.

ראשית לגבי תחנת ארלוזורוב: אני זקן מספיק כדי לזכור שלפני פתיחת הקו נת"ע ציפו שהיא תהיה התחנה העמוסה ביותר. לפי הנתונים שכאן, היא התחנה הכי פחות עמוסה במקטע התת קרקעי בתל אביב פרט לאליפלט. אפילו בשאול המלך עם המיקום הקצת משונה שלה ובכל אחת מתחנות רמת גן יש יותר כניסות. יתרה מכך, רק 27% מהתיקופים בארלוזורוב (כלומר נוסעים הנכנסים אליה) מגיעים לשם אחרי שתיקפו באוטובוס או ברכבת, וזאת תחנה שאין לידה כמעט כלום חוץ מאוטובוס ורכבת. גם אם ניתן לנת"ע קרדיט שהתחזיות שלהם בזמנו לקחו בחשבון את פתיחת הקו סגול ואולי אפילו את המטרו כשהם חשבו שארלוזורוב תהיה שימושית כל כך, הכשלון מהדהד.

העניין השני הוא המקטע הבתימי. לפי הדו"ח לא חל שיפור במהירות הנסיעה בשנה שמאז פתיחת הקו ומנסיוני הנסיעה בו אטית באופן בלתי מוסבר. כמובן שמבחינת נסועה הוא כשלון חרוץ. התחנה העמוסה ביותר בבת ים, עצמאות (שבמקרה היא הקרובה ביותר לת"א), עמוסה כמו התחנה הריקה ביותר בפ"ת (אם נתעלם מגשר אם המושבות).
זה מעלה אצלי תהייה, שהרי הקו האדום בכוונה תוכנן במתכונת של שטאטבאהן, שבה הקו אטי בפרברים ומהיר במרכז. האם לא היה נכון יותר לתכנן אותו בסגנון אמריקאי, מהיר בפרברים ואטי במרכז? במידה מסוימת זה מה שמתוכנן בקו הסגול וזה גם מה שמאפיין את הרק"ל בירושלים. אולי אז הקו היה שימושי יותר: נוסעים היו עולים במספר תחנות מצומצם בבת ים, מגיעים במהירות למרכז המטרופולין, ושם הקו היה מפזר אותם במוקדים שונים. נקודה למחשבה.
 
הדו"ח מעניין מאוד, תודה.

ראשית לגבי תחנת ארלוזורוב: אני זקן מספיק כדי לזכור שלפני פתיחת הקו נת"ע ציפו שהיא תהיה התחנה העמוסה ביותר. לפי הנתונים שכאן, היא התחנה הכי פחות עמוסה במקטע התת קרקעי בתל אביב פרט לאליפלט. אפילו בשאול המלך עם המיקום הקצת משונה שלה ובכל אחת מתחנות רמת גן יש יותר כניסות. יתרה מכך, רק 27% מהתיקופים בארלוזורוב (כלומר נוסעים הנכנסים אליה) מגיעים לשם אחרי שתיקפו באוטובוס או ברכבת, וזאת תחנה שאין לידה כמעט כלום חוץ מאוטובוס ורכבת. גם אם ניתן לנת"ע קרדיט שהתחזיות שלהם בזמנו לקחו בחשבון את פתיחת הקו סגול ואולי אפילו את המטרו כשהם חשבו שארלוזורוב תהיה שימושית כל כך, הכשלון מהדהד.

העניין השני הוא המקטע הבתימי. לפי הדו"ח לא חל שיפור במהירות הנסיעה בשנה שמאז פתיחת הקו ומנסיוני הנסיעה בו אטית באופן בלתי מוסבר. כמובן שמבחינת נסועה הוא כשלון חרוץ. התחנה העמוסה ביותר בבת ים, עצמאות (שבמקרה היא הקרובה ביותר לת"א), עמוסה כמו התחנה הריקה ביותר בפ"ת (אם נתעלם מגשר אם המושבות).
זה מעלה אצלי תהייה, שהרי הקו האדום בכוונה תוכנן במתכונת של שטאטבאהן, שבה הקו אטי בפרברים ומהיר במרכז. האם לא היה נכון יותר לתכנן אותו בסגנון אמריקאי, מהיר בפרברים ואטי במרכז? במידה מסוימת זה מה שמתוכנן בקו הסגול וזה גם מה שמאפיין את הרק"ל בירושלים. אולי אז הקו היה שימושי יותר: נוסעים היו עולים במספר תחנות מצומצם בבת ים, מגיעים במהירות למרכז המטרופולין, ושם הקו היה מפזר אותם במוקדים שונים. נקודה למחשבה.
אם אני נוסעת ברקל לבת ים אני מחליפה לאוטובוס באפשרות הראשונה, שהיא יפו. חושבת שחוסך 1/4 שעה.
 

Ccyclist

Well-known member
הדו"ח מעניין מאוד, תודה.

ראשית לגבי תחנת ארלוזורוב: אני זקן מספיק כדי לזכור שלפני פתיחת הקו נת"ע ציפו שהיא תהיה התחנה העמוסה ביותר. לפי הנתונים שכאן, היא התחנה הכי פחות עמוסה במקטע התת קרקעי בתל אביב פרט לאליפלט. אפילו בשאול המלך עם המיקום הקצת משונה שלה ובכל אחת מתחנות רמת גן יש יותר כניסות. יתרה מכך, רק 27% מהתיקופים בארלוזורוב (כלומר נוסעים הנכנסים אליה) מגיעים לשם אחרי שתיקפו באוטובוס או ברכבת, וזאת תחנה שאין לידה כמעט כלום חוץ מאוטובוס ורכבת. גם אם ניתן לנת"ע קרדיט שהתחזיות שלהם בזמנו לקחו בחשבון את פתיחת הקו סגול ואולי אפילו את המטרו כשהם חשבו שארלוזורוב תהיה שימושית כל כך, הכשלון מהדהד.

העניין השני הוא המקטע הבתימי. לפי הדו"ח לא חל שיפור במהירות הנסיעה בשנה שמאז פתיחת הקו ומנסיוני הנסיעה בו אטית באופן בלתי מוסבר. כמובן שמבחינת נסועה הוא כשלון חרוץ. התחנה העמוסה ביותר בבת ים, עצמאות (שבמקרה היא הקרובה ביותר לת"א), עמוסה כמו התחנה הריקה ביותר בפ"ת (אם נתעלם מגשר אם המושבות).
זה מעלה אצלי תהייה, שהרי הקו האדום בכוונה תוכנן במתכונת של שטאטבאהן, שבה הקו אטי בפרברים ומהיר במרכז. האם לא היה נכון יותר לתכנן אותו בסגנון אמריקאי, מהיר בפרברים ואטי במרכז? במידה מסוימת זה מה שמתוכנן בקו הסגול וזה גם מה שמאפיין את הרק"ל בירושלים. אולי אז הקו היה שימושי יותר: נוסעים היו עולים במספר תחנות מצומצם בבת ים, מגיעים במהירות למרכז המטרופולין, ושם הקו היה מפזר אותם במוקדים שונים. נקודה למחשבה.

אני זוכר שבתחילת או אמצע שנות התשעים הכתבות במדורי הכלכלה הציגו את סבידור או נקודת אמצע בדרך פתח תקווה דאז כנקודת מפגש בין "שני קווים" שהם למעשה מקטעי הקו האדום. הקו הכחול הוא המשך של הקונספציה הזו של מספר קווים שיפגשו בנקודת אמצע אחת במקום קווים שיחצו את לב המטרופולין. במערכת כזו נקודת המרכז היתה מכריחה את כל הנוסעים להחליף במקום שיהיה קו או קווים שיחצו אותה.

בהמשך התהליך התיכנוני המקטע של הקו הירוק צפונה מהקו האדום תוכנן בשלבים הראשוניים כענף או שלוחה שתתפצל ממנו - כנראה בקרליבך. רק בחצי השני של שנות התשעים או לקראת סוף העשור החליטו שיהיה קו ירוק נפרד עם שני ענפים בדרום.

התוכניות עברו גלגולים רבים ואני עדיין מקווה שיתקנו את העיוות הגדול של היעדר תיכנון לקו צפון - דרום של המטרו בלב תל אביב. רק"ל היא אמצעי פרברי או מקומי למקומות בשולי מערכת המטרו הראשית. רק בתל אביב מתכננים כרגע רשת הפוכה שנוסעי המטרו יצטרכו לעבור לרק"ל במרכז העיר.
 

Ccyclist

Well-known member

דו"ח של '15 דקות' מגלה למה מספר הנוסעים הוא פחות מחצי מהמתוכנן: מחסור בקווי אוטובוס משלימים, בהסברה לנוסעים, האיטיות בקטע העילי לעומת הרק"ל בירושלים, והבעיה בסבידור​


בסופו של דבר קו הוא קו והיעילות שלו נובעת מהמקומות שהוא משרת והחיבוריות שלו.

אני בהחלט מבין שבגין זה אזור עסקי חשוב, אבל עובדה שתחנת אלנבי - באזור המשלב עסקים ובילוי היא התחנה החזקה ביותר.

כירושלמי לשעבר אלנבי היא התחנה היחידה במה שאני מכיר כתל אביב, כלומר יעדים בעיר, לא מוקדי תחבורה בשוליה.

לגבי החלמאות המוחלטת שבחוסר החיבוריות לרכבת - אחזור ואומר שבכל מקום שמכבד את עצמו תחנת המטרו נמצאת מתחת לקונקורס תחנת הרכבת או ברחבת הכניסה לתחנה - לא 200 עד 400 מטר הליכה ברחובות ממנה. מי שבנו את הקו האדום כ"קו" ולא כחלק מרשת הכוללת את רכבת ישראל - מוטב שיתן את הדין על כך.
 

EHP12

Well-known member
בסופו של דבר קו הוא קו והיעילות שלו נובעת מהמקומות שהוא משרת והחיבוריות שלו.

אני בהחלט מבין שבגין זה אזור עסקי חשוב, אבל עובדה שתחנת אלנבי - באזור המשלב עסקים ובילוי היא התחנה החזקה ביותר.

כירושלמי לשעבר אלנבי היא התחנה היחידה במה שאני מכיר כתל אביב, כלומר יעדים בעיר, לא מוקדי תחבורה בשוליה.

לגבי החלמאות המוחלטת שבחוסר החיבוריות לרכבת - אחזור ואומר שבכל מקום שמכבד את עצמו תחנת המטרו נמצאת מתחת לקונקורס תחנת הרכבת או ברחבת הכניסה לתחנה - לא 200 עד 400 מטר הליכה ברחובות ממנה. מי שבנו את הקו האדום כ"קו" ולא כחלק מרשת הכוללת את רכבת ישראל - מוטב שיתן את הדין על כך.
אלנבי חזקה בעיקר כי אין קווי אוטובוס שחופפים לרקל בקטע הזה, והוא משרת את מער רוטשילד שגם גדול וגם רחוק מכל תחבורה בינעירונית. בניגוד לכל אזור בגין.
 

מיקלוש77

Well-known member
בסופו של דבר קו הוא קו והיעילות שלו נובעת מהמקומות שהוא משרת והחיבוריות שלו.

אני בהחלט מבין שבגין זה אזור עסקי חשוב, אבל עובדה שתחנת אלנבי - באזור המשלב עסקים ובילוי היא התחנה החזקה ביותר.

כירושלמי לשעבר אלנבי היא התחנה היחידה במה שאני מכיר כתל אביב, כלומר יעדים בעיר, לא מוקדי תחבורה בשוליה.

לגבי החלמאות המוחלטת שבחוסר החיבוריות לרכבת - אחזור ואומר שבכל מקום שמכבד את עצמו תחנת המטרו נמצאת מתחת לקונקורס תחנת הרכבת או ברחבת הכניסה לתחנה - לא 200 עד 400 מטר הליכה ברחובות ממנה. מי שבנו את הקו האדום כ"קו" ולא כחלק מרשת הכוללת את רכבת ישראל - מוטב שיתן את הדין על כך.
מסכים בעניין החלמאות, וטוב שבקו הסגול לא חזרו על זה (שמתממשק בצמידות לתחנות הרכבת תל אביב מרכז וההגנה) וגם בקו הירוק (מתממשק בצמידות לרכבת אוניברסיטה). לגבי הקו האדום כבר אי אפשר לשנות אבל אפשר לצמצמם נזקים - כדאי לבנות גשר הולכי רגל מקורה ועם מסוע חשמלי מתל אביב מרכז לתחנת הרכבת הקלה ארלוזורוב. זה לא אידאלי כמו תחנה צמודה, אבל מסוע יקצר את זמני ההליכה ואת הצורך במעברי החצייה. זה לא צריך להיות משהו גרנדיוזי, גשר מתכת על עמודים עם קירוי ועם מסוע.

ושוב מזכיר את ירושלים: לפחות כאן, הקו הירוק שנבנה בימים אלה, והקו האדום הקיים נמצאים הכי צמוד שיש לתחנת הרכבת נבון. גם כשתיפתח תחנת ההמשך של רכבת ישראל בדוידק'ה, היא תהיה צמודה עם שתי כניסותיה גם לתחנה של הקו האדום וגם לתחנה של הקו הכחול. לא יודע בדיוק לגבי תחנת רכבת ישראל שתוקם בחאן / אורנים, אבל אני די בטוח שהקו הכחול יעצור ממש שם. אפילו התחנה במלחה (שלא בשימוש מאז 2019) נמצאת קרוב מאוד לתחנת המוצא של הקו הירוק (נקווה שהיא תקום לתחייה יום אחד, גם אם כרכבת פרברית קלה לבית שמש).
 
נערך לאחרונה ב:

Ccyclist

Well-known member
אלנבי חזקה בעיקר כי אין קווי אוטובוס שחופפים לרקל בקטע הזה, והוא משרת את מער רוטשילד שגם גדול וגם רחוק מכל תחבורה בינעירונית. בניגוד לכל אזור בגין.

אין אוטובוסים ביהודה הלוי ? רוטשילד ?
מסכים בעניין החלמאות, וטוב שבקו הסגול לא חזרו על זה (שמתממשק בצמידות לתחנות הרכבת תל אביב מרכז וההגנה) וגם בקו הירוק (מתממשק בצמידות לרכבת אוניברסיטה). לגבי הקו האדום כבר אי אפשר לשנות אבל אפשר לצמצמם נזקים - כדאי לבנות גשר הולכי רגל מקורה ועם מסוע חשמלי מתל אביב מרכז לתחנת הרכבת הקלה ארלוזורוב. זה לא אידאלי כמו תחנה צמודה, אבל מסוע יקצר את זמני ההליכה ואת הצורך במעברי החצייה. זה לא צריך להיות משהו גרנדיוזי, גשר מתכת על עמודים עם קירוי ועם מסוע.

ושוב מזכיר את ירושלים: לפחות כאן, הקו הירוק שנבנה בימים אלה, והקו האדום הקיים נמצאים הכי צמוד שיש לתחנת הרכבת נבון. גם כשתיפתח תחנת ההמשך של רכבת ישראל בדוידק'ה, היא תהיה צמודה עם שתי כניסותיה גם לתחנה של הקו האדום וגם לתחנה של הקו הכחול. לא יודע בדיוק לגבי תחנת רכבת ישראל שתוקם בחאן / אורנים, אבל אני די בטוח שהקו הכחול יעצור ממש שם. אפילו התחנה במלחה (שלא בשימוש מאז 2019) נמצאת קרוב מאוד לתחנת המוצא של הקו הירוק (נקווה שהיא תקום לתחייה יום אחד, גם אם כרכבת פרברית קלה לבית שמש).

לטעמי היה צריך למקם את קופסאות התחנה של הקו האדום במסוף האוטובוסים או באזור הכיכר הריקה שבכניסה לתחנת הרכבת.

אם היה אפשר למקם מעבר תחתי מהקצה הדרומי של רציפי רכבת ישראל לכיוון מפלס הקונקורס בתחנת הרק"ל- זה היה פתרון אידאלי נוסח תחנות מעבר פרבריות. מעבר כזה היה מקצר את המעבר ומשאיר אותו ממוזג ומקורה.

לגבי שם התחנה - תל אביב מרכז בסידור מסוף 2000 ארלוזרוב - בחו"ל שמה של תחנת הרכבת הוא שמן של תחנות אמצעיי המשנה הסמוכים לה.
 

EHP12

Well-known member
אין אוטובוסים ביהודה הלוי ? רוטשילד ?


לטעמי היה צריך למקם את קופסאות התחנה של הקו האדום במסוף האוטובוסים או באזור הכיכר הריקה שבכניסה לתחנת הרכבת.

אם היה אפשר למקם מעבר תחתי מהקצה הדרומי של רציפי רכבת ישראל לכיוון מפלס הקונקורס בתחנת הרק"ל- זה היה פתרון אידאלי נוסח תחנות מעבר פרבריות. מעבר כזה היה מקצר את המעבר ומשאיר אותו ממוזג ומקורה.

לגבי שם התחנה - תל אביב מרכז בסידור מסוף 2000 ארלוזרוב - בחו"ל שמה של תחנת הרכבת הוא שמן של תחנות אמצעיי המשנה הסמוכים לה.
לציר בגין? לא. וגם אם כן יש כמו 82 ו-25 שחופפים לרכבת בחלקים רבים, לרכבת יש יתרון משמעותי להן.
 

Ccyclist

Well-known member
לציר בגין? לא. וגם אם כן יש כמו 82 ו-25 שחופפים לרכבת בחלקים רבים, לרכבת יש יתרון משמעותי להן.

אם ניקח את השיפוטיות נגד המקטע התת קרקעי של הקו האדום וניישם אותה על קו דרום לונדון והסיטי - ברור שגם היום, אחרי 134 שנות פעילות - המקטע עצמו אינו שיא הפופולריות אף שנוסעים רבים עוברים דרכו. מדובר במקטע מאד ספציפי של הקו הצפוני של ימינו, ענף בנק שמדרום לנהר ועד תחנות קלאפהאם שבאזור 3. אפילו הטרמינל המקורי ברחוב המלך וויליאם IV נסגר כדי לאפשר את המשך הקו צפונה עד יוסטון. כתייר יש רק סיבה אחת להגיע לאזור - תחנת הרכבת העילית לונדון ברידג' והאזור הסובב אותה כולל שוק באראה ( Borough - באנגלית " Bahrah " ולא כפי שמועתקים אותו לעברית בעיתונות בארץ ), מגדל השארד, וטיילת הנהר כולל העתק של הספינה של דרייק. אלו סוג של אתרים לביקור השני או לטיול עם מכר תושב העיר. מבחינה כללית - אם נכלול את תחנת בנק שהחליפה את הטרמינל המקורי - מדובר באזור פיננסי. זה מקטע ספציפי באזור ספציפי והעובדה שלא כל תושבי העיר קפצו על המציאה כאשר הוא לא מביא אותם לווסט אנד לא אומר שרעיון הרכבת התחתית נכשל אלא שהדרישה למקטע הזה היא של אנשי המגזר הפיננסי שעובדים בסיטי ולא של כל תושבי העיר.

בלי המקטע הראשון של התחתית העמוקה - אוקפורד סטריט העמוס לא היה זוכה 4 תחנות הקו המרכזי שלאורכו. אזור התאטראות בקובנט גרדן לא היה זוכה לתחנות קו הפיקדילי וענף צ'ארינג קרוס של הקו הצפוני. סוהו לא היתה מוקפת תחנות תחתית בכל ארבעת פינותיה.

ובחזרה לתל אביב - הקו הסגול דומה יחסית למסלול קו 4 ההיסטורי מהתחנה המרכזית ועד בן יהודה פינת ארלוזרוב. המקטע התת קרקעי של הקו הירוק מזכיר במקצת (למעט הסיבוב לצפון הישן) את קו 5. אפשר לומר ששני הקווים המסילתיים האלו יחליפו את קווי האוטובוס החזקים ביותר של תל אביב. הם ישרתו מגוון יעדי בילוי, תרבות ומסחר גדול יותר מהקו האדום וההבלחה הבודדת שלו לאלנבי - והם יהפכו את הנסיעה במערכת למשתלמת יותר.
 

מיקלוש77

Well-known member
אין אוטובוסים ביהודה הלוי ? רוטשילד ?


לטעמי היה צריך למקם את קופסאות התחנה של הקו האדום במסוף האוטובוסים או באזור הכיכר הריקה שבכניסה לתחנת הרכבת.

אם היה אפשר למקם מעבר תחתי מהקצה הדרומי של רציפי רכבת ישראל לכיוון מפלס הקונקורס בתחנת הרק"ל- זה היה פתרון אידאלי נוסח תחנות מעבר פרבריות. מעבר כזה היה מקצר את המעבר ומשאיר אותו ממוזג ומקורה.

לגבי שם התחנה - תל אביב מרכז בסידור מסוף 2000 ארלוזרוב - בחו"ל שמה של תחנת הרכבת הוא שמן של תחנות אמצעיי המשנה הסמוכים לה.
רעיון עוד יותר טוב, לא חשבתי על זה - ויש כבר תקדימים למדרגות מרציפים אל מחוץ לתחנה - בהרצליה למשל, וגם בתל אביב מרכז לגשר מודעי.

לגבי השם, קצת בעייתי יהיה לקרוא לתחנת הרכבת הקלה תל אביב מרכז, כי זה שם קצת יומרני לתחנת רכבת קלה שהיא לא במרכז תל אביב. הייתי משנה את שמות שתי התחנות (גם רכבת ישראל וגם הרכבת הקלה) למסוף ארלוזורוב או מסוף 2000. אחרי הכל זה באמת מסוף... רק צריך שם מתאים. כמובן שסבידור זה קשקוש שהשתרש ושצריך לבטל.
 

Ccyclist

Well-known member
רעיון עוד יותר טוב, לא חשבתי על זה - ויש כבר תקדימים למדרגות מרציפים אל מחוץ לתחנה - בהרצליה למשל, וגם בתל אביב מרכז לגשר מודעי.

לגבי השם, קצת בעייתי יהיה לקרוא לתחנת הרכבת הקלה תל אביב מרכז, כי זה שם קצת יומרני לתחנת רכבת קלה שהיא לא במרכז תל אביב. הייתי משנה את שמות שתי התחנות (גם רכבת ישראל וגם הרכבת הקלה) למסוף ארלוזורוב או מסוף 2000. אחרי הכל זה באמת מסוף... רק צריך שם מתאים. כמובן שסבידור זה קשקוש שהשתרש ושצריך לבטל.

הנה שרטוט לא כל כך הדוייק לאיך שאני חושב שצריך להעביר מעברים תת קרקעיים באזור. את המעבר העיקרי אני מסמן בירוק מהקצה הדרומי של רציפי תחנת הרכבת. זה החיבור הקצר ביותר מרציף לקונקורס. אני חושב שיש גם מקום לחבר את רציפי הקו הסגול לעסק. מבחינת ר"י - יתכן שזו הזדמנות למקם בניין תחנה קרוב יותר לעל פרשת דרכים.

מבחינת השם - מרים פרידלנדר !!!

לא יזיק יותר מבליל השמות הנוכחי.

לתחנת הרק"ל הירושלמית של התחנה המרכזית קוראים "תחנה מרכזית". לתחנת המטרו של הגאר דה נורד קוראים גאר דה נורד. התחנה החשובה ביותר במכלול צריכה לתת את שמה לתחנות האמצעים המשלימים אליה.
 

קבצים מצורפים

  • Screenshot_20241220_170412_Maps.jpg
    Screenshot_20241220_170412_Maps.jpg
    KB 649.2 · צפיות: 4

דו"ח של '15 דקות' מגלה למה מספר הנוסעים הוא פחות מחצי מהמתוכנן: מחסור בקווי אוטובוס משלימים, בהסברה לנוסעים, האיטיות בקטע העילי לעומת הרק"ל בירושלים, והבעיה בסבידור​

התחבורה היום על פנים לא צריך דוחות תשאלו אנשים בתחנות עומדים שעות ואין פתרון לזה.
 
נערך לאחרונה ב:

Ccyclist

Well-known member
התחבורה היום על פנים לא צריך דוחות תשאלו אנשים בתחנות עומדים שעות ואין פתרון לזה.

הפתרון הוא "דיאטת קווים" קיצונית והגברת תדירויות בקווים שישארו.

לא יתכן שבתחנת אוטובוס ישראלית ממוצעת יש פי 7 קווים מאשר בתחנת אוטובוס בלונדון.

אין טעם בקו עירוני או אזורי שיסע ממש עד הבית פעם בחצי שעה עד שעה - שאם תפספסו תצטרכו לעמוד שעות בתחנה.

במקומות עם היענות גבוהה לתח"צ מבנה הרשת הוא של קווי אוטובוס תדירים כל 5-10 דקות והחלפות ביניהם. אם יש מערכת מסילתית עירונית - התדירות בה גבוהה עוד יותר, כל 2 דקות בקו מטרו.

בלונדון בדרך כלל אפשר לבצע נסיעות ב 2 אמצעים והחלפה של 2-5 דקות. אם צריך אמצעי שלישי - זמן ההחלפה דומה.
 

ohadg09

Active member
הפתרון הוא "דיאטת קווים" קיצונית והגברת תדירויות בקווים שישארו.

לא יתכן שבתחנת אוטובוס ישראלית ממוצעת יש פי 7 קווים מאשר בתחנת אוטובוס בלונדון.

אין טעם בקו עירוני או אזורי שיסע ממש עד הבית פעם בחצי שעה עד שעה - שאם תפספסו תצטרכו לעמוד שעות בתחנה.

במקומות עם היענות גבוהה לתח"צ מבנה הרשת הוא של קווי אוטובוס תדירים כל 5-10 דקות והחלפות ביניהם. אם יש מערכת מסילתית עירונית - התדירות בה גבוהה עוד יותר, כל 2 דקות בקו מטרו.

בלונדון בדרך כלל אפשר לבצע נסיעות ב 2 אמצעים והחלפה של 2-5 דקות. אם צריך אמצעי שלישי - זמן ההחלפה דומה.
זה יוכל לקרות רק אם תחנות ההחלפה יהיו נורמליות, ולא עמודים על בקושי מדרכה באמצע כביש מהיר וזה כבר דורש תהליך ארוך של התאמת המרחב ולמען האמת גם הציבור, הרבה מאוד אומרים שהסיבה שהם לא נוסעים בתחבורה ציבורית היא הצורך בהחלפות
 

Ccyclist

Well-known member
זה יוכל לקרות רק אם תחנות ההחלפה יהיו נורמליות, ולא עמודים על בקושי מדרכה באמצע כביש מהיר וזה כבר דורש תהליך ארוך של התאמת המרחב ולמען האמת גם הציבור, הרבה מאוד אומרים שהסיבה שהם לא נוסעים בתחבורה ציבורית היא הצורך בהחלפות

אני מסכים שכל תחנות ה"צומת" למיניהן בקווים האזוריים והבינעירוניים הם בעיה.

לדעתי זו לא סיבה שלא לצמצם קווים עירוניים למספר קווים הגיוני, החיוני לצמצום זמני ההמתנה ואיפשור החלפות יעילות.

הדבר הכי מתסכל בתח"צ הוא זמני המתנה ארוכים. כשהמערכת בנויה בכוונה כך שתצטרך להמתין לנסיעה או שתיים בשעה - זה מזלזל בזמנם של הנוסעים ולכן מי שיכול מוצא אמצעים אחרים מהדו גלגלי ועד לרכב הפרטי כדי להשיב את זמנו היקר.

כשהמערכת האוטובוסים בנויה כך שכל 6-8 דקות יש אוטובוס בקו, ו2-3 קווים בתדירות דומה למקטע של כ 5 ק"מ- ההמתנה בתחנה תהיה של דקות בודדות. זו הסיבה שבערים הגדולות בחו"ל אחוזי הנסועה בתח"צ גבוהים באופן ניכר בהשוואה לארץ - המערכת אינה מזלזלת בזמנו של הנוסע ואינה מתיימרת לכסות את כל המסלולים האפשריים - מה שהמערכת בארץ אינה מצליחה לעשות למרות יומרותיה כי 50% מהנוסעים מחליפים קווים (לפי תסקיר של מוביט שהובא בפורום לאחרונה).
 
כשהמערכת האוטובוסים בנויה כך שכל 6-8 דקות יש אוטובוס בקו, ו2-3 קווים בתדירות דומה למקטע של כ 5 ק"מ- ההמתנה בתחנה תהיה של דקות בודדות. זו הסיבה שבערים הגדולות בחו"ל אחוזי הנסועה בתח"צ גבוהים באופן ניכר בהשוואה לארץ - המערכת אינה מזלזלת בזמנו של הנוסע ואינה מתיימרת לכסות את כל המסלולים האפשריים - מה שהמערכת בארץ אינה מצליחה לעשות למרות יומרותיה כי 50% מהנוסעים מחליפים קווים (לפי תסקיר של מוביט שהובא בפורום לאחרונה).
ברוב ירושלים אכן ההמתנה היא 0-6 דקות, מה שכן יש הרבה קווי אוטובוסים אפשריים.
 

Ccyclist

Well-known member
ברוב ירושלים אכן ההמתנה היא 0-6 דקות, מה שכן יש הרבה קווי אוטובוסים אפשריים.
הבעיה בריבוי קווים היא שאי אפשר להכיר את כולם ולהשתמש בכל האופציות הרלבנטיות.

כשאני לוחץ על תחנות בגילה שבזמנו היו בהם קו או שניים - אני מקבל כיום 5-7 קווים. בשדרות הרצוג בתחנות של 3-4 קווים בשנות ה 80 וה 90 - 8-11 כיום. במלך ג'ורג' ליד ישורון מצאתי תחנה עם 24 קווים כיום שאינני יכול לחשוב על יותר יותר מ 8 קווים שעברו שם בזמנו.

יש גבול לכמות המספרים שאפשר לזכור ולכן ריבוי קווים מוגזם פוגע באפשרות להשתמש בתדירות משולבת.

סביר שנוסע ידע מה הקו או שניים שרלבנטים לנסיעה שלו, ומשהו על 1-3 קווים אחרים באותה התחנה. כשמעלים את מספר הקווים בתחנה מעל ומעבר לגבול הסביר - זה פוגע בשימושיות של הרשת. יש גבול למה שאפשר לשנן וליישם בזמן אמת.
 

EHP12

Well-known member
הבעיה בריבוי קווים היא שאי אפשר להכיר את כולם ולהשתמש בכל האופציות הרלבנטיות.

כשאני לוחץ על תחנות בגילה שבזמנו היו בהם קו או שניים - אני מקבל כיום 5-7 קווים. בשדרות הרצוג בתחנות של 3-4 קווים בשנות ה 80 וה 90 - 8-11 כיום. במלך ג'ורג' ליד ישורון מצאתי תחנה עם 24 קווים כיום שאינני יכול לחשוב על יותר יותר מ 8 קווים שעברו שם בזמנו.

יש גבול לכמות המספרים שאפשר לזכור ולכן ריבוי קווים מוגזם פוגע באפשרות להשתמש בתדירות משולבת.

סביר שנוסע ידע מה הקו או שניים שרלבנטים לנסיעה שלו, ומשהו על 1-3 קווים אחרים באותה התחנה. כשמעלים את מספר הקווים בתחנה מעל ומעבר לגבול הסביר - זה פוגע בשימושיות של הרשת. יש גבול למה שאפשר לשנן וליישם בזמן אמת.
כי ירושלים השתנתה.
71 ו-72 הם מקדימי קו כחול, כך שהם בעצם קו אחד (השוני הוא במסלולים שונים ברמות ובגילה)
531 הוא קו מהיר למרכזית. כי בתקופתך לא היה כביש בגין, ואחת הפעילויות של ארגון ״15 דקות״ זה ליצור קווים מהירים מהמרכזית שלא מטיילים במרכז העיר. כי זה גוזל זמן.
33 הוא קו למתחם התעסוקה של קרית שאול. גם כן יש בו המון משרדים. וכולל מעבר גם בגן הטכנולוגי.
ו-92 שהוא 32 מקוצר לצומת האיקסים
חלק מהקווים שראית אלו קווי תלמידים וקו לילה שאליהם אני לא מתייחס.
 
למעלה