דוח מצב

[AshkA_]

דוח מצב

היי לכם. כאן אשקה שחוגגת היום חודש לגיוסה. אני עכשיו מסופחת בשלישות עד עוד שבועיים, והתחושה אצלי היא די מינורית. כן, נכון, זו תקופה זמנית וכשהקורס יתחיל אז אולי יהיה יותר מעניין וההרגשה של האי תועלת תחלוף, אבל עכשיו היא תופסת מקום כלכך חזק אצלי בראש. פשוט כלום לא עושים איתנו. אז שמרנו בחג שני, ונשמור מחר ביום בשואה, אבל זהו. היום לדוגמא, ניקינו אחבה גדולה כזו - דבר שלקח בדיוק 10 דקות, ואז בשביל שלא אצטרך לשבת בשקם ולדבר על שטויות עם הבנות שם, חיפשתי את הספריה וקראתי לי דברים מעניינים על מחשבים. מה שאומר, שהיום, לשם שינוי, הזמן טס. בסביבות שלוש שעות הייתי שם. אבל אני רואה את כל מה שקורה בארץ, ומה שחיילים עושים, ואני מרגישה כלכך סתם. מרגישה שבכלל לא מגיע לי ללבוש את המדים האלה מרוב שאני לא מועילה. כל הזמן אומרים לנו שכל תפקיד חשוב, ומישהו צריך לעשות את כל הדברים, גם אם הם שוליים ולא משמעותיים או מאתגרים אותך בפרט, ואני יודעת שאני צריכה להסתכל על הכל בפרופורציה של - זה מה שהצבא צריך, ואם אעשה אותו טוב, לא משנה אם הוא טפשי, משעמם או לא מועיל בעיני, עדיין מישהו צריך לעשותו, ואת ה-צ´וזן וואן. קראתי שעכשיו מורות חיילות יסתובבו עם נשק בבתי ספר. למה למשל לא יכולים לקחת חלק מאיתנו בכל יום (אנחנו בסביבות 100 איש מסופחים) שישמרו על בתי ספר או שאר מקומות. עשינו מטווחים בדיוק כמו כל חייל בצהל. ואז מה אם זה עוזי מחורבן ולא מדוייק. הוא יכול להועיל כמו כל נשק אחר. בטוח אפשר לעשות משהו איתנו, ולא ברור לי למה מניחים לנו ככה להתבטל. "ככה זה תמיד", אומרים לי. וכילמה? אל תתחילו איתי ותאמרו לי לא לשאול שאלות וש"ההגיון נשאר בש.ג". זה חסר טעם. טוב. זה לא ישנה כלום, אני מודעת לכך. אני צריכה להתייחס לזה טיפה יותר בקלילות, וזה יבוא לי ברגע שאתחיל איכשהו לנסות להתעלם או להדחיק את ההרגשה הזאת, ובאמת זה זמני והזמן יטוס לו כמו קונקורד מאירופה לארה"ב. סתם רציתי לשתף. אשקה

 

[סהר-תמיכה]

היי אשקה

תודה ששיתפת אותנו! לא שמחנו, כמובן, למקרא האכזבות שלך... עם זאת, גם לא הופתענו... כן, ככה זה בצבא -- ההחלטות לא תמיד הגיוניות, ויש שיקולים שאנחנו לא תמיד יודעים אותם או מבינים בהם... אנחנו מקווים שכשתצאי לקורס יהיה לך יותר מעניין, ואחר-כך, כשתוצבי, תרגישי סוף-סוף שאת תורמת!

 

[marlboro]

וואו.

בתור חייל, שלמען האמת (וחייבים להודות), ג´ובניק בטירוף - אני מצדיע לך. באמת באמת שכל הכבוד לך. נכון, גם אני עברתי את התקופה הקרבית שלי, וגם אני טחנתי קורס של חצי שנה עם שמירות, אבט"ש, מטבחים והכל, אבל עכשיו אני אולי הכי ג´ובניק בצה"ל. |סמיילי שמצדיע|.

 

[H20]

באמת היית רוצה

לאבטח מוסדות חינוך כשאת בקושי יודעת לתפעל נשק ולפגוע? תאמיני לי, המטווחים שבנות עושות הם שטויות. ובקשר לתקופת הסיפוח- גם אני הייתי מסופחת באותו בסיס לפני הקורס. פשוט הסתכלתי על זה כמנוחה, פסק זמן בין הטירונות לבין הקורס והשירות שאח"כ. את הרי לא יודעת איפה תשרתי....ייתכן שתהיי במקום תובעני וקשה... אז תאגרי כוחות לקראת זה.