בשורות טובות ! המשך.............
כמפורט בדוח טרום קידוח תמר SW, חלק מהמשאבים שבמאגר תמר SW גולשים
לשטח רשיון ערן, אשר פקע ביום 12.5.4113. לפיכך, בהתאם לבקשת השותפות, דוח
העתודות איננו כולל את המשאבים שהוכחו על-ידי הקידוח כחלק ממאגר תמר SW אך
גולשים לרשיון ערן. יצוין, כי נכון למועד פרסום הדוח, החליט הממונה על ענייני הנפט
שלא להאריך את תוקפו של רשיון ערן, אשר לשותפות היו זכויות בו. לפיכך, ביום
3.11.4113 הגישה השותפות לשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים )להלן: "שר
האנרגיה"( ערעור על החלטתו של הממונה על ענייני הנפט כאמור. נכון למועד פרסום
הדוח, טרם התקבלה תשובת שר האנרגיה. לאור האמור לעיל, ובכפוף להחלטתו של שר
האנרגיה לערעור שהוגש כאמור, ייתכן שהשותפים בחזקת תמר יידרשו בעתיד להגיע
להסדר עם בעלי הזכויות בשטח רשיון ערן )או כל זכות נפט אחרת שתבוא במקומו(,
לגבי גלישת מאגר SW לשטחו, או לפנות לממונה על ענייני הנפט על מנת להסדיר את
גבולות ותנאי חזקת תמר.
אומדן העתודות במאגר תמר SW )ללא החלק אשר גולש לרישיון ערן( לאחר הקידוח,
עלה באופן משמעותי בכל התרחישים, לעומת אומדנם בדוח תמר SW הקודם: בתרחיש
הטוב ביותר אומדן עתודות הגז הינו כ- 419 BCF )לעומת כ- 621 BCF בדוח הקודם(,
ובתרחיש הגבוה והנמוך אומדנם הינו כ-1,341 BCF וכ-516 BCF )לעומת כ-546 BCF וכ-
212 BCF בדוח תמר SW הקודם, בהתאמה(. הדבר נובע בעיקר מכך שתוצאות קידוח
תמר SW מראות שטיב המאגר )כפי שבא לידי ביטוי בפרמטרים של net-to-gross ורוויה
ביחס לגז( גבוה משמעותית ביחס לתחזיות טרום הקידוח
אומדן העתודות במאגר תמר עודכן ביחס לדוחות קודמים, עקב הפקה של כ- 144 BCF
מהמאגר )מתוכם כ- 12 BCF במסגרת ההסדרה המסחרית של התפעול וההפקה
המקבילים מפרויקט ים תטיס ומפרויקט תמר, כמפורט בסעיף 4)ג( לדוח רבעוני של
השותפות מיום 41.2.4113( וגם בעקבות ניתוח בדיקות מעבדתיות של גלעיני סלע
שנלקחו מהמאגר, ועדכון הפרמטרים הפטרופיזיים )בעיקר הרוויה ביחס לגז שעלתה(.
עדכון זה משקף עליה בשיעור של כ- %5.1 בעתודות המקוריות )קדם הפקה( המוכחות
)1P(, עליה בשיעור של כ-%1.6 בעתודות המקוריות )קדם הפקה( המוכחות והצפויות
)4P(, וירידה בשיעור של כ-%1.4 בעתודות המקוריות )קדם הפקה( המוכחות, הצפויות
והאפשריות )3P(. שינוי זה משקף עליה בשיעור של כ- 245 BCF ב-1P, עליה בשיעור של
כ-124 BCF ב-4P, וירידה בשיעור של כ-114 BCF ב-3P.
מעריך העתודות קבע, על-פי נתוני הקידוח, כי במאגר תמר SW קיים קונדנסט ביחס גז /
לקונדנסט דומה לזה שבמאגר תמר. לפיכך, כולל הדוח הנוכחי את אומדן עתודות
הקונדנסט שבמאגר תמר SW, המצטרפות לאלו שבמאגר תמר.
ועלויות השלמה ופיתוח של קידוח תמר SW. חלקה של השותפות הינו בסך של כ- 29
מיליון דולר, מזה כ- 41 מיליון דולר בגין יתרת עלות הקידוח והשלמתו להפקה, וכ- 49
3 מיליון דולר עלות הפיתוח והחיבור למערכת תמר
, וכן בשנים מאוחרות יותר, עלות
נוספת של כ-15 מיליון דולר עבור השלמה נוספת של הבאר )re-completion(, אם וככל
שתדרש. בהתאם לפרופיל ההפקה של קידוח תמר SW שנמסר מ-NSAI צפויה ההפקה
להתמצות בכ- 44 ,45 ,41 שנים ממועד תחילת ההפקה )עבור קטגוריות 4P ,1P ו-3P
בהתאמה(. בערכים מהוונים בשיעור של %11, השפעת צירוף תמר SW על התזרים של
פרויקט תמר )נטו, לאחר הוצאות, היטל ומסים(, עבור חלקה של השותפות, מסתכמת
בכ- 111 מיליון דולר בקטגוריה 4P, וכ- 136 מיליון דולר וכ- 91 מיליון דולר עבור
קטגוריות 3P ו- 1P, בהתאמה.
חיבור מאגר תמר SW באמצעות באר תמר SW מקנה יתרונות משמעותיים לפרויקט
תמר, מעבר לאשר בא לידי ביטוי בתזרימים המהוונים, ובעיקר הגדלת שרידות
המערכת, יצירת יתירות, ודחיית השקעות )כגון קידוחים ומתקני טיפול בנוזלים( לשנים
מאוחרות יותר.
. נתוני תזרים מהוון
ביחס לחישוב התזרים המהוון המפורט להלן, יצוין כדלקמן: )1( התזרים המהוון חושב על
בסיס ממוצע משוקלל של מחירי הגז הנקובים בהסכמים למכירת גז, ואשר מבוססים על
נוסחאות מחיר שונות אשר כוללות בין היתר הצמדה למדד המחירים לצרכן או לתעריף ייצור
4 החשמל. הנתונים בדבר מחירי הגז כאמור סופקו ל-NSAI על-ידי השותפות
; )4( כמו כן,
התזרים המהוון חושב על בסיס מחיר קונדנסט תחת הנחה של 111 דולר לחבית המבוסס על
מדד ה- NYMEX ICE Brent Crude והמותאם להבדלי איכות, עלויות הובלה ולמחיר שבו נמכר
קונדנסט באזור. כפי שהוגדר על-ידי השותפות, מחירי הקונדנסט נשארים קבועים לאורך כל
חיי המאגרים; )3( עלויות ההפעלה שנלקחו בחשבון הינן עלויות שסופקו ל-NSAI על-ידי
השותפות. עלויות אלו כוללות רק עלויות ישירות ברמת הפרויקט וכן את הערכת השותפות
בדבר חלקה של השותפות בהוצאות תקורה, הנהלה וכלליות אשר ניתן לייחסן באופן ישיר לכל
אחד מהמאגרים שבפרויקט. כפי שהוגדר על-ידי השותפות, עלויות ההפעלה אינן מותאמות
לשינוי אינפלציה; )2( ההוצאות ההוניות שנלקחו בחשבון לצורך הכנת התזרים המהוון הינן
בסכום העולה על העלויות שאושרו על-ידי השותפות לפיתוח פרויקט תמר, והוא כולל גם
הערכת עלויות של הוצאות עתידיות שיוצאו במהלך ההפקה למטרת שימור והרחבת יכולת
התפוקה ההוצאות ההוניות שנלקחו בחשבון הינן הוצאות הוניות אשר יתכן ותדרשנה לתיקון
בארות לצורך השלמתן, הוצאות הוניות להקמת בארות פיתוח חדשות ולציוד הפקה. ההוצאות
ההוניות שסופקו ל-NSAI על-ידי השותפות נראות סבירות בהתבסס, בין היתר, על תוכנית
הפיתוח בפרויקט תמר ועל ידע קודם שיש ל-NSAI מפרויקטים דומים. כפי שהוגדר על-ידי
5 השותפות, עלויות אלו אינן מותאמות לשינוי אינפלציה
; )6( עלויות נטישה שנלקחו בחשבון
הינן עלויות שסופקו ל-NSAI על-ידי השותפות בהתאם להערכותיה באשר לעלות נטישת
הבארות, הפלטפורמות ומתקני ההפקה. עלויות אלה אינן לוקחות בחשבון את הניצולת
)Salvage Value( של חזקת תמר והמתקנים בפרויקט תמר. כפי שהוגדר על-ידי השותפות,
עלויות הנטישה אינן מותאמות לשינוי אינפלציה; )5( בחישובי המס נלקחו בחשבון שיעורי מס
חברות בהתאם לדין. תשלומי המס ושיעורם הנכללים במסגרת התזרים המהוון חושבו בראיית
המחזיק ביחידות ההשתתפות של השותפות שהינו חברה המחזיקה ביחידות ההשתתפות של
השותפות מיום תחילת הפרויקט. יצוין כי תשלומי המס אשר ישולמו בפועל בעתיד על-ידי
השותפות על חשבון מחזיקי יחידות ההשתתפות של השותפות בכל אחת משנות המס
הרלוונטיות, בהתאם להוראות חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-4111 )להלן בסעיף זה: "החוק"
או "חוק מיסוי רווחי נפט"(, עשויים להיות שונים באופן מהותי; )9( קצב ההפקה בפועל עבור
כל אחת מקטגוריית העתודות המפורטות לעיל עשוי להיות נמוך או גבוה מקצב ההפקה בו
נעשה שימוש לצורך הערכת התזרים המהוון. כמו כן, NSAI לא ערכה ניתוח רגישות ביחס
לקצב ההפקה של הבארות. ניתוח רגישות כאמור עלול להוביל למסקנה כי העתודות אינן
כלכליות להפקה; )2( בחישוב התזרים המהוון לא נלקחו בחשבון הכנסות ו/או הוצאות כלשהן
הנוגעות לפרויקט הימי להנזלת גז )FLNG(, ככל שיהיה; )4( בתזרים המהוון הונחו כמויות
חזויות למכירה בכל אחת משנות הפרויקט בהתבסס על כושר ההפקה מהמאגר והערכות לגבי
היקף הביקושים בשוק בכל אחת משנות הפרויקט; )11( בחישוב התזרים המהוון נלקח בחשבון
אומדן השותפות, בנוגע לשיעור בפועל של התמלוגים שישולמו על-ידי השותפות למדינה,
בשיעור של %11( ;11.6( בחישוב התזרים המהוון נלקח בחשבון גם היטל רווחי הנפט אשר יחול
על השותפות בהתאם להוראות החוק. יש להדגיש כי חישובי ההיטל נעשו על-פי ההגדרות,
הנוסחאות והמנגנונים המוגדרים בחוק כפי שמבינה ומפרשת אותן השותפות, אך לאור חדשנות
החוק ומורכבות נוסחאות החישוב והמנגנונים השונים המוגדרים בו, אין כל בטחון כי פרשנות
זו של אופן חישוב ההיטל תהיה זהה לזו שתאמצנה רשויות המס ו/או זהה לפרשנות החוק על-
ידי בית המשפט, אם וכאשר תובאנה סוגיות אלו להכרעתו. נכון למועד פרסום הדוח, סוגיות
אלו טרם נידונו בפסיקתם של בתי-המשפט בישראל. חישובי ההיטל נעשו בהתאם להוראות
המעבר הקבועות בחוק בכל הנוגע למיזם שמועד תחילת ההפקה המסחרית חל לגביו מיום
כמות
מכירות
)BCM(
011%(
מנכס
הנפט(
הכנסות תמלוגים
שישולמו
תמלוגים
שיתקבלו
עלויות הפעלה עלויות
פיתוח
עלויות
נטישה
ושיקום
סה"כ תזרים
לפני היטל
ומס הכנסה
)מהוון ב-
)1%
מסים סה"כ תזרים מהוון אחרי מס
היטל מס הכנסה
מהוון ב- %1 מהוון ב- %5 מהוון ב- %01 מהוון ב-
05%
מהוון ב- %11
- - - - - - - - - - - - - - - - 30.01.1130
- - - - - - - - - - - - - - -
