אילונה מלומדתי,
ראשית, אני מתנצל על העיכוב בתגובה. ישנם לא מעט מחקרים אודות אישיותו של ג'זואלדו. אחד החשובים שבהם, של המנצח והמוסיקולוג אלאן קרטיס, שהוציא לאור מסמכים חשובים הנוגעים לאישיותו המזוכיסטית ולנטייתו ההומוסקסואלית ר"ל של הפרינצ'יפו אססינו. בכרוניקות של סוף המאה ה-16 מדווח, למשל, על כך שג'זואלדו החזיק שנים עשר בחורים צעירים שהיו אמורים להכותו באכזריות שלוש פעמים ביום ותוך כדי הטקס היה ג'זואלדו מחייך באושר.. קיימים גם, כמובן, לא מעט מכתבים שלו שעל מנת לקוראם יש לבקר בספריות שונות באירופה. זה הזמן להבהיר שאינני יודע על איזה סוג של עבודה את מדברת. באיזה פקולטה את לומדת (פסיכולוגיה? מוסיקולוגיה? קרימינולוגיה??) זוהי עבודת דוקטורט? אני מניח שרוב רובם של הטקסטים הם באיטלקית, האם את דוברת את השפה? עוד אינפורמציה אפשר לשאוב מהטקסטים שהוא בחר להלחין. חלק מהטקסטים מופיעים רק אצל ג'זואלדו (עניין יוצא דופן במדריגליזם האיטלקי) ויש , אולי, רגליים לסברה שהוא כתב אותם. אין עוררין, על כל פנים, שהטקסטים שלו מעונים ואקספרסיביים במידה יוצאת דופן. החומר הטבעי לאנליסט הוא ,מן הסתם, הטקסט, ואין זה מופרך כלל לנסות ולערוך ניתוח שכזה לבר מינן. ראי למשל את הניתוח המבריק (והבעייתי לעתים) של פרויד ללאונרדו שהיה גרפומן לא קטן, כידוע. אך בכל הנוגע לתווים, הבעיה הולכת ומסתבכת. זו עבודה, אם כך, לאנליטיקאי החובש את כובעו של המוסיקולוג. חבל שדרורה ברוק לא הצטרפה לשרשור הזה ותרמה מעט מידיעותיה. לסיכום, זהו נושא מורכב מדי בכדי לדון בו בפורום. עלייך לענות לשאלותי בדבר מהות העבודה והמסגרת האקדמאית ואז אראה איך ביכולתי לעזור לך, אם בהשאלת טקסטים או בהפנייה למומחים בתחום בארצנו או בחו"ל. תשאירי מייל במסר הפרטי ואז נגאל סוף סוף את באי הפורום ההגונים מאותו עולם פלצות מורכב ומעוות של דון קרלו ג'זואלדו.