דור ההיי-טק, דור הקוקו
דור ההיי-טק, דור הקוקו היא – שונאת מחשבים. בעממי ובתיכון קראה המון, למרות שהיה מחשב בביתה, בצבא עשתה קורס בממר``ם למרות שלא ביקשה מיוזמתה, אח``כ הוצבה בתפקיד שרכשה שם, ושירתה ביחידות קידמיות ועורפיות. השתחררה, תואר ראשון, שני, ראשון בעוד תחום, ואף אחד מהם לא מחשבים, תוך כדי ואחרי וגם עכשיו, עבדה, עובדת, איך לא, בחברת היי-טק ידועה ומצליחה ומבוססת. כמובן כמובן עבודה מבוססת מחשב ומבוססת רשת, וכל הכרוך בכך. אין לה מחשב בדירתה השכורה, כזכור היא שונאת מחשבים, ורק לעיתים נדירות, משתמשת במחשב של הקרובים לה. ויש לה חבר, להלן הוא. זה לא שלא היו לה חברים מקודם, אך הרגשה מוזרה היתה לה, שהם בילו יותר עם המחשב שלהם מאשר איתה, העדיפו שיחות ברשת על פי שיחות עם חברים, מוסיקה ברשת על פני מוסיקה אמיתית, משחקים ברשת על פני משחקים אמיתיים, וכולי וכולי וכן הלאה. הוא – חיית מחשבים אמיתית. בתיכון קצת למד, קצת קרא, לרוב התעסק בתחביבי שטח, ספורט, ים, השילוב שביניהם, וכמובן במחשב (פירק, הרכיב, פיצח, חיפש, הוריד וכולי וכולי), עבר את הבגרויות. בצבא קרבי, נטול מחשבים, אח``כ טיול, לימודי מחשב, תואר ראשון, תוך כדי עבודות מזדמנות בכל מה שידע במחשבים, הדרכה, בניה, התקנה, תכנות וכולי וכולי, אחר כך עבודה בחברת היי-טק ידועה ומצליחה ומבוססת. ועכשיו הם חברים. לפעמים אצלה, בדירתה השכורה נטולת המחשב, לרוב אצלו, בדירתו השכורה הממוחשבת למהדרין, אבל בעיקר במקום העבודה המשותף. ובין לבין, רואים סרטים, הצגות, מבקרים במסעדות, בפאבים, אצל חברים, מתארחים ומארחים, מטיילים, אוהבים וכולי וכולי. נהנים מהביחד, מדברים על עתיד משותף, אבל גרים לבד. מבחירה, ובינתיים. עכשיו היא רוצה לקנות מחשב. לא מחר, לא עוד שבוע, עכשיו!!!!!! למה, למה כל כך דחוף?? שאלתי אותה. ``הוא אמר לי שכאשר יהיה לי מחשב יבקר בדירתי לעיתים קרובות יותר. הוא מרגיש שהמחשב הפך לחלק חיוני בחייו, לוקח את העבודה הביתה, והעבודה היא תלוית-מחשב, הוא רוצה לראות מחשב בסביבה בה הוא נמצא, תמיד. זה מה שהסביר לי``. ולי לא היה מה לומר לה. מצד אחד לא רציתי להגיד לה: אז תעברי לגור איתו ויהיה לו גם מחשב וגם אותך, ומצד שני – היא הרי אמרה שבעקרון אינה רוצה מחשב, אז מה קורה לעקרונות האלו כשמישהו אומר לה: או שיהיה לך אחד או שתאלצי לבקר אצלי יותר מאשר אני אצלך ??? אז מה אתם אומרים??
דור ההיי-טק, דור הקוקו היא – שונאת מחשבים. בעממי ובתיכון קראה המון, למרות שהיה מחשב בביתה, בצבא עשתה קורס בממר``ם למרות שלא ביקשה מיוזמתה, אח``כ הוצבה בתפקיד שרכשה שם, ושירתה ביחידות קידמיות ועורפיות. השתחררה, תואר ראשון, שני, ראשון בעוד תחום, ואף אחד מהם לא מחשבים, תוך כדי ואחרי וגם עכשיו, עבדה, עובדת, איך לא, בחברת היי-טק ידועה ומצליחה ומבוססת. כמובן כמובן עבודה מבוססת מחשב ומבוססת רשת, וכל הכרוך בכך. אין לה מחשב בדירתה השכורה, כזכור היא שונאת מחשבים, ורק לעיתים נדירות, משתמשת במחשב של הקרובים לה. ויש לה חבר, להלן הוא. זה לא שלא היו לה חברים מקודם, אך הרגשה מוזרה היתה לה, שהם בילו יותר עם המחשב שלהם מאשר איתה, העדיפו שיחות ברשת על פי שיחות עם חברים, מוסיקה ברשת על פני מוסיקה אמיתית, משחקים ברשת על פני משחקים אמיתיים, וכולי וכולי וכן הלאה. הוא – חיית מחשבים אמיתית. בתיכון קצת למד, קצת קרא, לרוב התעסק בתחביבי שטח, ספורט, ים, השילוב שביניהם, וכמובן במחשב (פירק, הרכיב, פיצח, חיפש, הוריד וכולי וכולי), עבר את הבגרויות. בצבא קרבי, נטול מחשבים, אח``כ טיול, לימודי מחשב, תואר ראשון, תוך כדי עבודות מזדמנות בכל מה שידע במחשבים, הדרכה, בניה, התקנה, תכנות וכולי וכולי, אחר כך עבודה בחברת היי-טק ידועה ומצליחה ומבוססת. ועכשיו הם חברים. לפעמים אצלה, בדירתה השכורה נטולת המחשב, לרוב אצלו, בדירתו השכורה הממוחשבת למהדרין, אבל בעיקר במקום העבודה המשותף. ובין לבין, רואים סרטים, הצגות, מבקרים במסעדות, בפאבים, אצל חברים, מתארחים ומארחים, מטיילים, אוהבים וכולי וכולי. נהנים מהביחד, מדברים על עתיד משותף, אבל גרים לבד. מבחירה, ובינתיים. עכשיו היא רוצה לקנות מחשב. לא מחר, לא עוד שבוע, עכשיו!!!!!! למה, למה כל כך דחוף?? שאלתי אותה. ``הוא אמר לי שכאשר יהיה לי מחשב יבקר בדירתי לעיתים קרובות יותר. הוא מרגיש שהמחשב הפך לחלק חיוני בחייו, לוקח את העבודה הביתה, והעבודה היא תלוית-מחשב, הוא רוצה לראות מחשב בסביבה בה הוא נמצא, תמיד. זה מה שהסביר לי``. ולי לא היה מה לומר לה. מצד אחד לא רציתי להגיד לה: אז תעברי לגור איתו ויהיה לו גם מחשב וגם אותך, ומצד שני – היא הרי אמרה שבעקרון אינה רוצה מחשב, אז מה קורה לעקרונות האלו כשמישהו אומר לה: או שיהיה לך אחד או שתאלצי לבקר אצלי יותר מאשר אני אצלך ??? אז מה אתם אומרים??