דור שני ושייכות למשפחת השכול

1זהבה

New member
דור שני ושייכות למשפחת השכול

מה דעתכם על אנשים שהם דור שני לשואה ויש להם "הכבוד והעונג" להשתייך למשפחת השכול הישראלית.....משפחה שהולכת ומתרחבת.... מה דעתכם על יום הזיכרון לשואה ולגבורה ושבוע אחר כך יום זיכרון לחללי צה"ל..... איזה אווירה .... לפעמים אני מרגישה שהשואה היתה לפני 2000 שנה כי השכול יותר קרוב, יותר אמיתי, הוא ממש לידי....... ומה עושים אנשים מבוגרים שהם ניצולי שואה והורים שכולים....... על מי יגיד אבא קדיש קודם?????? על בנו שנהרג במהלך שירותי הצבאי או על הוריו שנספו בשואה ואחיו וכל משפחתו ??? יש כאן בפורום אנשים במצב דומה ?
 

ישרון

New member
דור שני ומשפחת השכול

לזהבה שלום מה לעשות?הורינו ניצולי התופת עלו לארץ מתוך כוונה לעזור בהקמת מדינה שתכלית יעודה "לא עוד" לא עוד שואה לא עוד פוגרומים לא עוד התעללות ביהודים המדינה "הציונית"לא קמה בחלל ריק ולא זה המקום להיכנס לויכוח פוליטי על גורלם של יושבי חבל הארץ הזה שניתן לדור המקימים בהחלטות האו"ם. התוצאה היא עובדתית מלחמה בלתי פוסקת . הורי זכו להיות בין הלוחמים בתש"ח ובמלחמות הבאות אחריה ובדך הטבע "כבוד"זה גם נפל בחלקי וכעת בחלקם של ילדי,יחד עימנו לחמו שכמותנו בני ניצולים ולצערי לא כולם עימנו ,אודה כי קשה שבעתיים לראות הורים שבאו משם וחלומם ניקבר בעפרה של ארצנו,אך אין זה מוריד בכאבם של אלו שעלו ובאו מארצות ניכר אחרות . צר לי לצטט את אימי שבריאליות ובכאב אומרת תמיד "ביום עבודה טוב באושוויץ עלו בעשן השמימה יותר מאשר בכל מלחמות ישראל".ותמיד מדגישה בהמשך שאין בכך מלהוריד בערכו של הכאב הפרטי של כל אמא ואמא שאיבדו את ילדיהן. אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת .
 
זה פשוט נורא.

אני מכירה אישה ניצולת שואה, שבנה היחיד נהרג בתאונת דרכים בצבא. (נותרה כלה ונכדים). ובנה המאומץ נהרג אף הוא. אוי ואבוי. נורא ואיום. בתחילת הפורום היה אלף, שאחיו מת. לא זוכרת באילו נסיבות. הוא הביא את תחושות האשם שלו. מנסה להיזכר על מה. אולי כי הוא אינו כה מוצלח כמו אחיו שמת. אולי כי הוא נותר חי. ואולי ואולי. מכל מקום אלף איננו כבר עימנו. ברוכה הבאה לפורום. מיכל.
 

בת יוסף

New member
זהבה, הצטרפי, דברי ונסי למצוא הקלה

כאן ביננו. ובנתיים, האם קראת/ם? ואם לא - אזי ראוי, ומעורר מחשבה ספרו של רוביק רוזנטל: "האם השכול מת?" יצא לאור ב 2001 בהוצאת כתר ציטטה מתוכו: "האינטרס הטבעי של החברה הישראלית היום הוא להמית סופית את אתוס השכול, לפרק אותו לחלוטין לשני יסודותיו: השכול הפרטי יחזור אל המשפחות, יהפוך לטרגדיה ככל הטרגדיות. השכול הלאומי יתמסד לגמרי, יחדל להציק לנו, יקפא בפנתיאונים, באנדרטאות ובטקסים." (עמ´ 10 ).
 

masorti

New member
לגבי רוביק רוזנטל..

לא קראתי את ספרו של רוביק רוזנטל, ולכן לא אוכל להגיב למה שכתוב שם. אבל ראיתי את האיש בטלויזיה כמה פעמים. רוביק רוזנטל הוא חילוני מוחלט מהזן המפא"יניקי, ובתור שכך שייך לסקטור מסוים בחברה הישראלית. משפט כמו "האינטרס הטבעי של החברה הישראלית היום הוא להמית סופית את אתוס השכול.." הוא בעצם נסיון לנכס את "הישראליות" ולקבוע שדפוסי החשיבה של השמאל החילוני הם הישראליות וכל השאר הוא תרבויות משניות. זה מזכיר גם את הספר "תוגת הישראליות" שיצא לא מזמן, בו מזהה העיתונאי המחבר את ה"ישראלי" עם המגזר המבכה את עליית כוחו של הימין והדתיים. הפואנטה שלי בהודעה היא לא דיון פוליטי, אלא הטענה שאין זה נכון ש"החברה הישראלית" מנסה לדחוק את השכול הלאומי לקרן זוית. מי שעושה כך הוא אותו מגזר שמקדש את האינדיבידואל ודוחה כל מה שמריח מ"לאומי" או "קולקטיבי" בכל התחומים. אין זה ברור כלל שהחברה הדתית (הדתיים לאומיים) מנסה לפרק את אתוס השכול כך שהשכול הלאומי "יחדל להציק לנו". וכן, הדבר אינו ברור כלל לגבי המזרחיים-מסורתיים (למשל: תושבי שכונות המצוקה ועיירות הפיתוח). ומה לגבי העולים החדשים? מישהו בדק? בקיצור, ראוי להיזהר כשקובעים מהו כיום "האינטרס של החברה הישראלית".
 

בת יוסף

New member
מסורתי, בבקשה קרא את הספר ודון

בתוכנו (אם תרצה) ולא במחברו שראית בטלויזיה כמה פעמים,לדבריך. הזדרזת מדי, לטעמי, להביא לידיעתנו את עובדת היותו חילוני שמאלני. אני, לפחות, חשה בטון הפוליטי (למרות שהצהרת שאין זו כוונתך) מהסוג: ראו הוזהרתם חילוני שמאלני, בדקו היטב בציציותיו/דבריו... באשר לציטוט שנתפסת אליו. רוזנטל מציג את התיזה בצורה מעמיקה, מנומקת רגישה ונעדרת פניה פוליטית (לדעתי) ואין בינו לבין הספר "תוגת הישראליות" של דורון רוזנבלום שום קשר (לבד מהעובדה ששניהם כותבים בעיתונות הישראלית). קרא את הספר ותווכח, או לפחות תטען ותתווכח באופן מבוסס, כהרגלך (מה קרה לך הפעם???) ודבר חשוב אחרון. רוביק רוזנטל הוא אחיו השכול של גידי, שנפל במלחמת יום כיפור. משם החל לבחון את מושגי השכול הישראלי.
 

masorti

New member
ידוע לי שהוא אח שכול..

ולא טענתי שאין לו נגיעה או הבנה לנושא. ומכיון שטרחתי להצהיר במפורש שלא קראתי את הספר, אז אל תבואי אלי בטענות שאני דן במשפט שהבאת ולא בתוכן הספר. אם המשפט אינו מייצג - מדוע הבאת דווקא אותו? ואם הוא אכן מייצג את רוח הספר - אז ודאי שהטענה שלי תקפה. אותי נורא הרגיז הניתוח הזה של פירוק השכול ע"י "החברה הישראלית", כפי שמשתמע מהמשפט. מבחינתי הקביעה "ישראלי = שמאל חילוני" היא קביעה פוליטית, ולכן זכותי למחות עליה. כאשר כתבתי שאין כוונתי לדיון פוליטי, התכוונתי שאיני מעונין להיכנס לויכוח הפוליטי מיהו ישראלי, ודרכו של מי נכונה יותר. פשוט הבעתי מחאה בצורה טלגרפית. (וקיצרתי ככל האפשר מפאת כבוד הפורום.)
 

1זהבה

New member
פירוק "שכול" ...........

לא קראתי את הספר ולא מנסה אפילו להיכנס לוויכוח בנושא זה. פשוט, לא הבנתי את המשפט : "פירוק השכול ע"י החברה הישראלית" למה הכוונה ? אפשר בכלל לפרק "שכול" ?????????? מה זה תרכובת ????? משפחת השכול, לצערי, הולכת וגודלת, וצוברת כוח (מבחינת כמות האנשים הקשורים אליה בצורה ישירה או עקיפה) .........איך אפשר לפרק מנסיוני, החברה הישראלית מוקירה, מעודדת ותומכת במשפחת השכול.... כי
 

EYהודית

New member
בעבודתי אני נפגשת...

עם ניצולי שואה, בניהם יש כמה משפחות שכולות. יש גם ניצולת שואה שאיבדה בן ונכד... ואני מופתעת כל פעם מחדש מהחוזק שלהם, אני זו שמקבלת את כוחי מהם, במקום ההפך, ואולי זה הדדי. אי מקווה
 

tiyah

New member
שואה ושכול...

יעקב גוטרמן יעקב גוטרמן, אביו של רז גוטרמן ז"ל: "אין אפילו אידאל אחד שלמענו צעיר בן 18 צריך למות" "בן שש עם צלב על החזה וזהות בדויה" "נולדתי בפולין, בפלוצק, 120 קילומטר מגדות הוויסלה. כשפרצה המלחמה הייתי בן ארבע. אני זוכר את הצבע האדום של האוטו מפח שאיתו שיחקתי. אני זוכר ילדות מאושרת. ואחר כך, בבת אחת, טרור, חדרון עלוב מלא פשפשים, עבודות כפייה, שנתיים עם ההורים בגטו, יריות, הוצאות להורג, התעללויות, ואבא, אדם מפוכח, שצופה השמדה טוטאלית."
 

ישרון

New member
יעקב גוטרמן

האיש בכבודו ובעצמו יושב בקרבנו יחד עימנו סביב לשולחן בבית טרזין במקום בו הוא עמד הלואי ולא נעמוד,מי יכול בכלל לאמוד אלו יסורים עוברים על הורה שכול.ועם הורים שכולים שעקדו את בניהם על מזבח הביטחון שלנו אין ואסור שיהיה לנו ויכוח.
 

tiyah

New member
יעקב גוטרמן

אני חייבת להגיע למפגש הבא! לפני כ-15 שנה ראיתי אותו בפעם האחרונה, בכנס מחזור של בני כיתתי. המורה שלי לספרות בימי לימודי בבי"ס תיכון. עוקבת אחריו כל השנים מעל דפי העיתונות, דרך ספריו ואיוריו.
 

EYהודית

New member
מומה, מרגש ככה פתאום,

למצוא את המורה שלך פה. תגיעי למפגש ותתרגשו יחד
יהודית
 
למעלה