דו"ח דייג חלק ראשון.

אוריא

New member
דו"ח דייג חלק ראשון.

את דו"ח הדייג של אתמול, אני אחלק ברשותכם לשני חלקים. אני מזהיר מראש - זה הולך להיות מעט ארוך ואני מקווה ששוה. עבר עלי יום הדייג הכי מסעיר שהיה לי. ההתחלה היתה בשש וחצי, בגלל הים הגבוה יחסית הוחלט על מרינה הרצליה. התמקמתי על כ-10 מטרים מהמגדלור בשאיפה לדוג לכיוון החוף. פתחתי את התיק, הוצאתי את הבולונז ו.. השפיץ שבור. החכה היתה עם המגן, איך לעזאזל נשבר לי השפיץ סמ וחצי מהטבעת העליונה? אין לי שפיץ של מושג ירוק. לא היתה לי ברירה, עברתי לחכת הז´רז´ור, התחלתי לז´רז´ר את עצמי לדעת עד להגעת חלקי חילוף. כחצי שעה אחרי זה יוביוב מתחיל לצהול בקריאות השמחה שלו. לאחר הגעת התגבורת וקשירת שפיץ חליפי זמני התחלתי לדוג עם הבולנז. בהתחלה לכיוון החוף, ולאחר מכן לכיוון הים הפתוח. עמדנו על שורת הדלוסים הראשונה וזרקנו לים הפתוח בעומק של כחמישה מטרים. לכל הסקפטיים בנושא בולנז, זה שם את המסמר האחרון לדעתי בוויכוח. יש יתרון עצום לשיטה הזאת על בוס, בעובדה שהיא מאפשרת לדוג רחוק יותר. ועל רולר ברגישות ובהצלת ציוד. החסרון של השיטה מודגם בקוריוז הבא: מסטר עזרא, לאט לאט התחיל למלא את הדלי שלו. יותר מפעם אחת הוא תפס דג שמיד ברח לבין הסלעים עם הקרס. באחת ההטלות האחרונות המפורסמות שלו, שיכולו לאירוך שעה שלמה, היתה תפיסה אחת, שהיה ברור שהדג שנתפס היה גדול. החכה התקפלה יפה כמו שחכה ארוכה יודעת להתקפל. אני ואופיר הדיג שרק הסתכלנו על המסטר (תיכף תבינו למה) התחלנו עם קריאות ההתפעלות וההמולה הרגילה. המלחמה היתה ארוכה, ככל שעזרא מושך יותר למעלה הדג יורד יותר למטה. הרולר בשלב הזה לא ממש עזר. אנשים ורצים שהיו מסביב כבר התחילו להתאסף מסביבנו. אופיר לקח יוזמה וירד לשורה השניה של הדלוסים. בעודו מתחיל את הירידה הוא החליק מעט, כשהוא מוריד לנו לפחות שנה מהחיים. המסטר מעביר לו את המקל ואופיר מרים את הדג לאט ובבטחה. סרגוס של לפחות חצי קילו. באשר ללמה אני רק הסתכלתי איך המלאכה נעשית בידי אנשים אחרים - אחרי כמה נסיונות נשברה לי חוליה מספר 2 בחכה. שבר מאוד.. איכותי. אני לא יודע מה עבר על החכה משבוע שעבר עד השבוע. אבל אני באופן אישי ממליץ לא לשים את תיק החכות בתא המטען. כנראה שהנסיעה הלוך וחזור מעכו בשבוע שעבר לא הואילה, שלא לומר הזיקה. החכה בתיקון. כל זה היה רק החלק הראשון שדוח הדייג שלי. מקווה שלא היה משעמם מידי. את החלק השני (שהוא יותר מפתיע) אני אכתוב בערב.
 

dag007

New member
מי אוכל בצק ואינו דג? במרינה הרצליה

לצערי הגעתי מאוחר מתמיד, שעה 07:35 , היםנראה מאוד סמפטי, רוח קלה ושמש בשמיים. החלטתי לנסות ראשית דייג בבוס לכיוון המרינה (לאחר שבשבוע שעבר ראיתי את דייג הבורים המוצלח) השלל נאה ביותר: חתול פרסימעורב, חתף לי ארס/קומוניסט שהיה על הקרס והסתבך לי עם החוט. אך למרות התקלה הזו 4 קומוניסטים משקל נוצה, שנתנו פייט מכובד ביותר, וקרס אחד 10 ס"מ ניצודו וכל זאת ב50דקות בלבד. שמח וטוב לב החלטתי לוותר על נסיון הז´ירז´ור היום למרות התנאים הטובים. מה קרה לאחר 50 דקות? שקית הפתיון נשדדה ע"י חתול שונית. ובכן חתולי השובר אוכלים הכל, אבל בצק עם סוכר?? פעם ראשונה שזה קורה לי!! בעבר "גנבו" לי דג מהתיק,קרעו שקיות ניילון, אכלו גמברי לשובע, אבל בצק (ללא אבקת דגים) זה חדש. ואל תגידו לי שהם אוכלים הכל!! בחוף המציצים החתולים לא נוגעים בסבידה. מעט הבצק שנותר לי(קמצן יותר מאשר רומני) הספיק לעוד 30 דקות של דייג אך ללא תוצאות. ושוב חזרתי לביתי מוקדם (לשימחת אישתי) אך ללא דגים (מה חדש?) שאלה: האם לעזרא יש כובע גרב שחור?,באם כן יתכן שראיתי אותו מגיע עם בחור נוסף בבוקר (מה כל כך מאוחר???) והולך לכיוון המיגדלור. איך אתם דגים מהמיגדלור? אי אפשר לרדת, או יותר נכון זו סכנת נפשות לרדת קו ראשון עם המיים, צניחה חופשית מצלעות הבטון מהווה מטרד רציני. באם אתם דגים לכיוון מזרח או יורדים מהצלעות לכיוון מערב? אורי, אני מניח שהחלק השני של סיפור הדייג שלך קשור בסקיפר (אורח מהפורום) להשתמע
 

ohad היחיד

New member
אולי

התפרעת איתה? טוב לא משנה אני רק מקווה שעזרא יחליף לך את החלק ותהנה מסוד הבולונז עזרא אחלה בן אדם ותשאל אותו למה נשבר.. אולי לא בגלל הנסיעה... שבת שלום
 

סרגוס

New member
מה הסיפור עם הבטונים?

קודם כל יותר טוב לקרוא להם משולשים (ככה לפחות קוראים להם במרינה) אז כלם אומרים שהם מפחידים... אבל לדעתי לא! לא שאני ספורטאי גדול או מטפס הרים אבל הם לא סוף העולם... ברור שהם יותר מפחידים מהרגילים אבל לא יותר מסוכנים. א. הם לא מחליקים ב. בבטונים יש יותר דייג ג. כמו שאבא שלי אומר: אתה תחליק דווקא איפה שפחות מסוכן ההיסטוריה של החלקות שלי לא קטנה ותמיד החלקתי דווקא על הסלעים ולא על הבטונים כי הם לא חלקים אני רואה שם אנשים בני 70 קופצים אליהם בלי כל פחד(לא שיש להם לדאוג כל כך...) אז לסיום: לא הכי מסוכן ויש שם יותר דייג!
 
סיפור הבטונים!!

בוקר יום שישי לא יודע לאן ללכת לדוג מתקשר לאורי ,וכמובן אורי במרינה הרצליה מתלבט קצת ,,,(אני שונא את המקום הזה) ובגלל שאני עם נקע באחת הצלעות החלטתי לבוא למרינה האמת שקצת פחדתי לעבור את "דרך בורמה" לסידני עלי במצבי הפיזי לבד מגיע למקום ורואה טונה שחורה בדלי של יוביוב זה נתן לי קצת ביטחון שלפתי את החכה התחלתי לז´רז´ר בערך חצי שעה והחלפה של 3 פתיונות,,,,,,כלום!!! נחתי קצת ופתאום אני רואה להקה של 50-70 דג בורחים בשגעון וכמובן באותו רגע נשרפו כל הפיוזים ירדתי לבטונים ואני מנסה לתפוס את ה-@$-%^&& הזה לא מצליח, מנסה לחזור ,ואז מרביץ החלקה על הבטונים המשולשים ה#$%^&** האלה על החזה ,על הצלע הנקועה. כ5 דקות בקושי נושם ומת מכאבים. הבנתי שאלו אחלה סימנים להפסיק לדוג אז עברתי לשורת היציע מעל עזרא ואז קרה מה שאורי סיפר השבת המשיכה באותו סגנון אין דייג, הלכה חכתי אהובתי ונרטבתי כהוגן סו"ש על הפנים (תרתי משמע)
 
החכה נפלה ביחד איתך ועפה למים ?!

אוי ואבוי אופיר, כשדיברת בצ´אט על צלעות לא הבנתי על מה אתה מדבר.... עכשיו אני מבין. שרק תהיה בריא. והחכה נפלה למים כשאתה נפלת על הבטונים ?
 
אז *אתה* אופיר?

למה לא אמרת משהו? ראיתי מישהו מגיע, ומז´רז´ר והכל, אבל לא היה לי מושג מי אתה, ושאתה בכלל קשור לפורום. טוב, אז נעים מאוד.
 
נעים מאד יוביוב

לגבי החכה זה סיפור בפני עצמו ואין לי כח כבר לספר מקרים על השבת הזאת שעברה עלי לרעה
 
למעלה