יום שני- חוות ממשית- מכתש קטן!
חוות ממשית, מיצד צפיר, מעלה עלי, המכתש הקטן: בשבע ושלושים קיבלנו חיזוק בדמותם של אמיר וגלעד שהגיעו טרוטי עיניים הישר מירושלים. התארגנות קצרה ויוצאים לדרך. בתפריט היום פאראפרזה על המסלול הקלאסי של מעלה העקרבים הרומי. מחוות ממשית יצאנו הישר דרומה לעבר ערוץ קטן שקל לזהותו כאשר עומדים ברחבה המרכזית של החווה. המטרים הראשונים חוליים מאוד אך במהרה מתגלה לו סינגל חביב (שביל עיזים) שרץ במקביל/בתוך הערוץ. המשכנו בשביל זה עד להתחברות עם דרך עפר טובה, ואיתה גלשנו עד לחיבור עם כביש מס' 206. מבלי הרבה להתחכם, המשכנו בכביש זה ולאחר מכן בכביש המנדטורי עד למפגש עם סמ"ש ירוק הפונה אל נחל ימין. את תחילת הנחל רכבנו כמתואר במאמרו המפורט של ציקי שני, עד לנקודה בה הנחל מתחתר ונדרשת ירידה רגלית אל בסיס הקניון. הפעם בחרנו לותר על חווית הרכיבה בערוץ החולי (והמשביז לעניות דעתי) של נחל ימין, וניסינו למצוא דרך חלופית. במקום לרדת לתוך הקניון, המשכנו לאורך גדתו הצפון מזרחית, תוך שמירה כללית על קו גובה. בתחילה התוואי לחלוטין לא ברור, אך לאט לאט מתגבש שביל עיזים ההופך ברור מרגע לרגע. לא להיבהל כאשר השביל מתרחק קצת מהנחל ומקיף יובלים משניים הנשפכים לנחל ימין, וגם כאשר את אחד מהם הוא חותך. להאמין, להצמד לשביל, ולבסוף לגלוש איתו בירידה טכנית ומפותלת חזרה אל ערוץ הנחל ואל סימון השבילים הירוק. שוב נצמדנו לתאור המסלול של ציקי, והעפלנו למיצד צפיר עם סמ"ש הכחול. בשלב זה נפרדנו מציקי, ופנינו לעבר המכתש הקטן בסמ"ש אדום. שביל זה שומר פחות או יותר על קו גובה אך "תופר" לא מעט. השביל רכיב לחלוטין עד למעלה עלי. הרכיבה הפסטורלית על קו פרשת המיים מסתימת באחת במצוקים המערביים של המכתש הקטן. אין כל ספק היכן צריך לרדת מהאופנים. גם ג'וש בנדר וכספי היו מוחלים על כבודם. לאחר כמה דקות של טיפוס במורד (תלול מאוד- נעזרים בידיות ומעקות ברזל), בנדר כבר עולה על אופניו וכספי כמה דקות אחריו. אנחנו המשכנו למקום בו יכולנו לפחות לעמוד עם שתי רגליים על הקרקע. מרגע זה משתפר המצב. חלק זה של מעלה עלי הינו קטע רכיבה סופר טכני, אך אפשרי, ועבורי היה השיא של שלושת ימי הטיול. כשהגעתי למטה, עם הורדת רגל אחת בלבד (!!) הייתי המאושר באדם. רגע נדיר בו הכל התחבר וזרם. המשך השביל האדום ברור וכיפי, רכיבה מהירה בין החולות הצבעונים של המכתש. סה"כ 35 ק"מ מ-ממשית למכתש, מתוכם 25 על סינגלים. לא רע. ביציאה מהמכתש חיכה לנו עומאר עם הטויוטה שלו. את הטלפון שלו קיבלנו בחווה. כמובן שחזרנו עם כאב ראש (היה מאוד חם) ועל סף התיבשות, אך שום דבר ש-ADVIL וכמה שוטים של בלנטיין'ס לא יכולים לתקן.
