דו"ח מבקר המדינה- שירשור כתבות

[אתי אברהמי]

המשרד לקליטת עלייה

עמוד 173 2002 >> דוח שנתי 52ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים 2000 >> משרדי ממשלה 2. המשרד לקליטת עלייה: מנהלת האגף לשיפור השירות במשרד מסרה למשרד מבקר המדינה, כי בשמונה לשכות וסניפים של המשרד "קיימת בעיית נגישות פיזית לנכים". בתשובתו מספטמבר 2001 למשרד מבקר המדינה הודיע המשרד, כי שניים מהסניפים עברו למבנים חדשים הנגישים לבעלי מוגבלות. בדיקה שעשה משרד מבקר המדינה בשמונה לשכות וסניפים אחרים העלתה, כי יש בעיות נגישות בשניים מהם, וכי בשבעה מהם תאי השירותים אינם מתאימים לנכים. 3. משרד השיכון וחברות השיכון: שלושה מבין עשרה בניינים ששוכנים בהם סניפי משרד השיכון אינם נגישים לבעלי מוגבלות; 16 מבין 39 סניפי חברת עמידר ו-10 מבין 13 סניפי חברת עמיגור אינם נגישים; גם סניפיהן של חברות שיכון אחרות ושל האגודה לתרבות הדיור מחוז הצפון אינם נגישים. מתשובת המשרד עולה שרוב הבניינים האמורים נבנו לפני שנת 1972. 4. משרד התחבורה - נגישות למשרדי רשות הרישוי: (א) מאחר שבמשרדי רשות הרישוי ניתן שירות לציבור הרחב, הם מוגדרים בתקנות התכנון "בניין ציבורי ב", שלפחות קומה אחת בו צריכה להיות נגישה לאנשים בעלי מוגבלות. הועלה, שבמשרדי רשות הרישוי בחולון נמצא המשרד שבו מונפקים תגי החניה לנכים בקומה ב´ של הבניין, ובבניין אין מעלית. עקב כך קשה לנכים להגיע למשרד, ולמי שנזקק לכיסא גלגלים אין כלל אפשרות להגיע אליו. עוד העלתה הבדיקה, כי במשרד הרישוי בשדרות רוקח בתל אביב אין כלל סידורי נגישות לנכים. בתשובתו הודיע המשרד כי הוא מטפל בפתיחת דלפק למתן שירותים לנכים בקומה א´ של בניין רשות הרישוי בחולון. (ב) במסגרת ביקורת שעשה משרד ראש הממשלה - אגף בכיר לביקורת המדינה וביקורת פנימית בנושא "בחינת רמת השירות לציבור", נעשו ביקורות במשרדי ממשלה כדי לבדוק את התאמתם לנכים. הבדיקה במשרדי רשות הרישוי העלתה כלהלן: הממצא מקום המשרד תקופת הביקורת אין שירותים לנכים טבריה 1.6.98 - 31.5.99 אין שירותים לנכים כביש חיפה-עכו 1.6.99 - 31.12.99 אין גישה לנכים קריית מלאכי 1.1.00 - 28.5.00 בתשובתו למשרד מבקר המדינה הודיע משרד התחבורה, כי יפעל לכך שבמהלך 2002 יותקנו במשרדיו סידורי נגישות לנכים. מוסדות בריאות בתקנות התכנון נמנים בתי חולים ומרפאות ציבוריות עם הבניינים המוגדרים "בניין ציבורי א", כלומר בניינים שיש להתקין בהם סידורים מיוחדים לנכים בכל הקומות ובדרכי הגישה אליהם. מרפאות רבות של קופות החולים שוכנות בבניינים שלא נועדו מלכתחילה לשמש מרפאות. כדי לשנות את ייעודם של בניינים כאלה, נדרש היתר מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ועל הוועדה להתנות את מתן ההיתר בהתקנת סידורי נגישות לנכים בבניין. 1. משרד מבקר המדינה בדק את התאמתן של 15 מרפאות להוראות תקנות התכנון. נבדקו מרפאות של שירותי בריאות כללית (להלן - קופת חולים כללית), קופת חולים לאומית, קופת חולים עבור לעמוד דוח שנתי 52ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים 2000 - משרדי ממשלה עמוד 173 כל הזכויות שמורות למבקר המדינה

 

[אתי אברהמי]

מאוחדת ומכבי שירותי בריאות

להמשך הדו"ח עמוד 174 2002 >> דוח שנתי 52ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים 2000 >> מוסדות בריאות מאוחדת ומכבי שירותי בריאות (להלן - קופת חולים מכבי) הפועלות בשכונות גילה, הר נוף ופסגת זאב בירושלים. הבדיקה העלתה, שאף לא אחת מהמרפאות שנבדקו, ובכללן מרפאה שנבנתה על פי היתר בנייה שניתן לאחר 1.4.72 ונועדה מלכתחילה לשמש מרפאה, מותאמת לאנשים בעלי מוגבלות. במרפאות לא הותקנו בתי שימוש מיוחדים לנכים, ובכולן, חוץ מאחת, לא היו מקומות חניה מיוחדים לנכים בקרבת הכניסה. כמו כן היו בהן מפגעים שאינם מאפשרים נגישות לנכים, כגון מפתן גבוה מדי בדלת הכניסה, כבש משופע מדי בכניסה, דלת כניסה הנפתחת כלפי פנים, מדרגות פנימיות ואף קומה נוספת בלי כבש או מעלית, ודלתות ומעברים צרים מדי שאינם מאפשרים מעבר של כיסא גלגלים. להלן דוגמאות: (א) המרפאה של קופת חולים לאומית בשכונת פסגת זאב בירושלים: המרפאה פועלת משנת 1996 במקום שלא נועד מלכתחילה לשמש מרפאה, והיא שוכנת במפלס אחד. הביקורת העלתה, שדלת הכניסה מהרחוב למרפאה נפתחת כלפי פנים, ולא כלפי חוץ כנדרש בתקנות התכנון; וגובה המפתן שלה הוא 8 ס"מ, במקום 2 ס"מ לכל היותר כנדרש בתקנות התכנון (ראו תמונה 1). תמונה 1 - דלת הכניסה למרפאה של קופת חולים לאומית בשכונת פסגת זאב בירושלים עבור לעמוד דוח שנתי 52ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים 2000 - מוסדות בריאות עמוד 174 כל הזכויות שמורות למבקר המדינה

 

[אתי אברהמי]

למרפאה זו כניסה שנייה

להמשך הדו"ח עמוד 175 2002 >> דוח שנתי 52ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים 2000 >> מוסדות בריאות למרפאה זו כניסה שנייה, שהיתה יכולה לאפשר גישה נוחה לנכים ממגרש החניה של הבניין שהיא שוכנת בו, אך לפניה יש מדרגה שגובהה 22 ס"מ (ראו תמונה 2). תמונה 2 - דלת הכניסה האחורית למרפאה של קופת חולים לאומית בשכונת פסגת זאב בירושלים (ב) המרפאה של קופת חולים מאוחדת בשכונת גילה בירושלים: המרפאה פועלת משנת 1989 בבניין שלא נבנה מלכתחילה כמרפאה, ויש בה שלושה מפלסים. הביקורת העלתה, שחדרי הרופאים הכלליים ורופאי המשפחה, חדרי האחיות, חדר הפסיכיאטר וחדר הדיאטנית נמצאים בקומה העליונה, ומתוך המרפאה אפשר להגיע לקומה זו רק דרך חדר מדרגות פנימי. אמנם יש גישה חיצונית ללא מדרגות לקומה, אבל היא חסומה בשער ברזל סגור ונעול; הגישה לחדר מנהל המרפאה ולבתי השימוש שבקומת הכניסה מחייבת עלייה של שלוש מדרגות, ולא הותקן במקום כבש כדי לאפשר מעבר לכיסא גלגלים. (ג) המרפאה של קופת חולים מכבי בשכונת הר נוף בירושלים: המרפאה פועלת משנת 1998, באגף נפרד של בניין שלא נועד מלכתחילה לשמש מרפאה, ואף שיש בה שתי קומות, אין בה מעלית. עוד נמצא, ששיפוע הכבש המוביל לשער המרפאה גדול מהמותר (1:10); למרפאה יש גם כניסה אחורית, המובילה לקומה העליונה, אך הגישה לכניסה זו מחייבת עלייה של שבע מדרגות חיצוניות (ראו תמונה 3). עבור לעמוד דוח שנתי 52ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים 2000 - מוסדות בריאות עמוד 175 כל הזכויות שמורות למבקר המדינה

 

[אתי אברהמי]

הכניסה לקומה העליונה של מרפאת קופת

להמשך הדו"ח יסודות ביקורת המדינה עמוד 176 2002 >> דוח שנתי 52ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים 2000 >> מוסדות בריאות תמונה 3 - הכניסה לקומה העליונה של מרפאת קופת חולים מכבי בשכונה הר נוף בירושלים (ד) מרפאה של קופת חולים כללית בשכונת פסגת זאב בירושלים: המרפאה פועלת משנת 1994 בבניין שלא נועד מלכתחילה לשמש מרפאה, ויש בה שלושה מפלסים בגבהים שונים. במפלס האמצעי, שהוא מפלס הכניסה, פועלים משרדי המרפאה ובית המרקחת, ויתר השירותים הרפואיים ניתנים בשני המפלסים האחרים. הביקורת העלתה, שכל השירותים הרפואיים והפרה-רפואיים של המרפאה (רופאי משפחה, קרדיולוג, דיאטנית ואחיות) ניתנים בקומה התחתונה, והגישה היחידה אליה היא דרך חדר מדרגות פנימי; הגישה היחידה למעבדה במרפאה זו מחייבת לרדת שש מדרגות, ולא הותקן במקום כבש, כנדרש בתקנות התכנון, או מעלון [21]. 2. משרד מבקר המדינה ריכז תלונות על העדר סידורי נגישות שהגישו גופים שונים להגנת זכויות אנשים בעלי מוגבלות נגד מרפאות, בתי חולים ומרכזים רפואיים ממשלתיים, עירוניים-ממשלתיים, ושל קופות החולים לאומית וכללית. לדוגמה: בבניין האשפוז שבמרכז הרפואי ע"ש ספיר (מאיר) בכפר סבא אין בתי שימוש לנכים; במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה אין טלפונים מונמכים בבניין הראשי ובמרפאה האורתופדית; ובמרכז הרפואי רבין - קמפוס בילינסון בפתח תקווה שיפוע הגישה לחדר המיון גדול מהמותר. מתשובותיהן של הנהלות בתי החולים ושל קופות החולים למשרד מבקר המדינה בעניין התלונות עולה, כי בעיות רבות - הנוגעות, בין היתר, לבתי שימוש ולמעליות - נשארו ללא פתרון. לדעתן, בעיקר מסיבות אלה: מהבחינה הטכנית-הנדסית לא תמיד אפשר לעשות שינויים במבנים שהוקמו לפני עשרות שנים; בשכונות מגורים אין בניינים המתאימים לשמש מרפאות; בעלים פרטיים של בניין שהושכר לשמש מרפאה לא תמיד מסכימים שייעשו שינויים פיזיים בבניין. עבור לעמוד דוח שנתי 52ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים 2000 - מוסדות בריאות עמוד 176 כל הזכויות שמורות למבקר המדינה

 

[אתי אברהמי]

בדצמבר 2000 עברה בכנסת בקריאה ראשונ

עמוד 138 2002 >> דוח שנתי 52ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים 2000 >> מבוא להמשך הדו"ח: בדצמבר 2000 עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון) (נגישות, דיור בקהילה וסיוע אישי, תרבות פנאי וספורט, חינוך והשכלה, המערכת המשפטית, צרכים מיוחדים ומידע), התשס"א-2000 (להלן - הצעת חוק לתיקון חוק השוויון). הצעת החוק מבוססת על דוח ועדת כץ וכוללת פרקים שלא נכללו בחוק השוויון, ולמעשה משלימה אותו. בהצעה פרקים בדבר זכותו של אדם בעל מוגבלות לנגישות למקומות ציבור, עיגון זכותו לדיור בקהילה, ייזום ופיתוח של שירותי תרבות, פנאי וספורט בקהילה המיועדים לאנשים בעלי מוגבלות, זכותם של בעלי מוגבלות לחינוך, הכשרה והשכלה לפי צורכיהם המיוחדים אגב העדפה לשילובם במסגרות החינוך הרגילות, התאמת המערכת המשפטית לצורכיהם וזכותם לקבל שירותים מיוחדים, כגון סיוע ברכישת מכשירים מיוחדים וכן עזרה וייעוץ. בדצמבר 2001 היה תהליך החקיקה של הצעה זו בעיצומו. היקף אוכלוסיית בעלי המוגבלות ומאפייניה בחוק השוויון מוגדר אדם בעל מוגבלות "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". מחקרים בארצות אחרות והערכות של ארגונים בין-לאומיים מראים, ששיעור האנשים בעלי המוגבלות בקרב כלל האוכלוסייה הוא כ-10%[10]. גורמים שונים, ובהם ועדת כץ[11] אימצו אומדן זה גם לגבי ישראל. לפי זה, יש במדינת ישראל כ-630,000 אנשים בעלי מוגבלויות שונות[12]. אף לא אחד ממשרדי הממשלה ומהגופים השיקומיים-מקצועיים הפועלים בשטח ניסה לאמת או להפריך אומדן זה, ולמעשה אין לרשויות השלטון במדינה נתונים מוסמכים בנושא. למוסדות שונים יש נתונים מפורטים יותר המייצגים פלחים מסוימים בלבד באוכלוסייה. למוסד לביטוח לאומי יש נתונים מפורטים על מספר הקצבאות שהוא משלם לאנשים בגין מוגבלותם. לפי נתוני המוסד, בשנת 2000 שולמו כ-192,000 קצבאות שונות[13]. לפי מחקרים שפרסמו ג´וינט ישראל וג´וינט-מכון ברוקדייל[14], 7.7% מכלל הילדים בישראל בשנת 1999 (160,000) היו בעלי מוגבלות. יחסם של החברה ומוסדותיה לאנשים בעלי מוגבלות נבחן בנכונותו של האדם "הרגיל" לקבל את "השונה" ולהשתחרר מדעות קדומות; לכבד את האדם בעל המוגבלות ואת האוטונומיה האישית שלו; ולאפשר לו חיים מלאים אגב מימוש צרכיו ומאווייו, גם אם הדבר טעון התאמות לצרכיו המיוחדים. עקרונות אלה לא נולדו עם חוק השוויון. הם מלווים אותנו שנים רבות, לא רק ככללי מוסר אלא גם כנורמות ציבוריות מחייבות. הם קיבלו משנה תוקף עם חקיקת חוק השוויון: בחוק הטילה הכנסת על הרשות המבצעת חובות עשייה, מהן חובות קונקרטיות מפורשות (בתחום התעסוקה, התחבורה הציבורית והקמת נציבות השוויון), ומהן חובות כלליות, משתמעות, בכל תחומי העשייה, הנגזרות מעקרונות היסוד שנקבעו בחוק. עצם חקיקת חוק השוויון מבטאת את עמדת המחוקק, ולפיה עבור לעמוד דוח שנתי 52ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים 2000 - מבוא עמוד 138 כל הזכויות שמורות למבקר המדינה

 

[אתי אברהמי]

מימוש עקרונות השוויון והשילוב היא

להמשך הדו"ח: מימוש עקרונות השוויון והשילוב היא מטרה העומדת במקום גבוה בסולם העדיפויות, גם אם לוח הזמנים להשגתה הוא ארוך טווח. קבוצת האנשים בעלי המוגבלות היא קבוצה גדולה, בעלת שונות רבה וצרכים מגוונים, שיש לדאוג למימוש זכותה לשוויון בכל תחומי החיים, באמצעות קביעת כללים מתאימים ופיתוח מערך ארגוני של שירותי שיקום. מוסדות רבים ושונים מופקדים על מלאכה זו, ועליהם לפעול בתיאום ובראייה מערכתית ורב-תחומית כדי ליצור בעבור בעלי המוגבלות מכלול של שירותים. בשנת 2001 בדק משרד מבקר המדינה, לסירוגין, את פעולותיהם של משרדי הממשלה ושל גופים נוספים לשילוב אנשים בעלי מוגבלות בחברה ובעבודה. הבדיקה נעשתה ב-11 משרדי ממשלה, בצה"ל, בשש רשויות מקומיות, בתשעה תאגידים שהוקמו בחוק ובעשרה תאגידים נוספים. פירוט הגופים וממצאי הביקורת הנוגעים להם מובאים להלן בפרקים שיוחדו לגופים אלה. במהלך השנים חלה בארץ התקדמות בטיפול באנשים בעלי מוגבלות. ואולם ההתקדמות איננה בקצב ובהיקף הנדרשים. משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר תכנון ותקצוב כוללים שילובם של אנשים בעלי מוגבלות בחברה ובעבודה הוא נושא המקיף את מרבית תחומי החיים, ומעורבים בו מספר גדול של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. מגבלות תקציביות מתשובות הגופים שנכללו בביקורת למשרד מבקר המדינה עולה, שפעולות לשילוב אנשים בעלי מוגבלות, כרוכות בהשקעת משאבים ניכרים, ומגבלות תקציב הן הסיבה להעדרן של פעולות רבות וחשובות. מובן הוא, כי הממשלה והכנסת הן שקובעות את סדרי העדיפויות. מבקר המדינה מעיר כאשר יש חובה חוקית קונקרטית להפנות תקציב לפעולה מסוימת, ואין מקיימים חובה זו (ראו בעניין זה לדוגמה, החובה להתקין סידורי נגישות במבני ציבור). עם זאת, יש שמחובתו של מבקר המדינה להציג לפני הציבור את הפער בין המצוי לראוי, כדי שרשויות השלטון ייתנו עליו את הדעת ויפעלו לביטולו או לצמצומו (במסגרת מגבלות התקציב). זאת ועוד, התמודדות נכונה עם מגבלות תקציביות צריכה לכלול איסוף נתונים, קביעת סדרי עדיפויות, תכנון, תיאום בין רשויות ואיגום משאבים. העדרם של אלה מביא לניצול בלתי יעיל של התקציב. איסוף נתונים ותכנון כולל ניתן לצפות כי הממשלה, ובכלל זה משרד העבודה והרווחה, הבריאות, החינוך, הבינוי והשיכון, התחבורה (להלן - המשרדים הייעודיים) ומשרד האוצר, יכינו תכניות לקידום פתרונות לבעיותיהם של האנשים בעלי המוגבלות. כדי לרכז מאמצים ולייעל את השימוש במשאבי המדינה לשם השגת תוצאות טובות יותר, נדרש תכנון כולל ברמה מערכתית. תנאי הכרחי ובסיסי לכל תהליך של תכנון ותקצוב מסודר הוא איסוף מרוכז ושיטתי של נתונים עדכניים ואמינים. כל הזכויות שמורות למבקר המדינה עבור לעמוד

 

[swfm]

טרם נחתמו התקנות המתאימות.

משיחה של יואב קריים עם פרשן משפטי בתוכנית של דניאל בלוך ברשת א´ עולה העובדה שהחוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות הוא חסר ערך כרגע. הסיבה: טרם נחתמו התקנות שצריכות לתת לו את ה"גב" המעשי. העיכוב הוא מצד האוצר. הפרשן (סגל) הציע ליואב קריים לנסח עתירה לבג"צ כדי שיחייב את האוצר להוציא את התקנות בזמן נתון. לטענתו יש להליך כזה תקדים. הנוסח (בחלקו) יכול להיות פשוט העתק של פסקאות מדו"ח המבקר. צריך לקוות שהיועצים המשפטיים של ארגוני הנכים ירימו את הכפפה הזאת...