אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
דו"ח מבקר המדינה.
- פותח הנושא Brendan
- פורסם בתאריך
שילוב אנשים בעלי מוגבלות בחברה
שילוב אנשים בעלי מוגבלות בחברה ובעבודה. בשנת 1998 קיבלה הכנסת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק השוויון). חוק השוויון, מבוסס על עקרון יסוד, אשר לפיו "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות"; ומטרתו "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו". שוויון ושילוב חקיקת חוק השוויון היא שלב נוסף בתהליך, של שינוי בגישה החברתית כלפי אנשים בעלי מוגבלות המתרחש בשנים האחרונות בעולם ובישראל. שינוי זה מתבטא במעבר מגישה הרואה באדם בעל המוגבלות אדם החי בשולי החברה, שחובת החברה כלפיו מתמקדת במתן הטבות סוציאליות, לגישה הרואה בו שווה לכל אדם, גם אם יש לו צרכים מיוחדים, וחובת החברה לאפשר לו השתלבות פעילה ככל האפשר בכל תחומי החיים. הגישה המודרנית, שבאה לידי ביטוי גם בחוק השוויון, מעמידה במרכז את ערך השוויון, וכדי להבטיחו, יש לעתים להתאים את הסביבה ואת השירותים החברתיים לצרכיו המיוחדים של בעל המוגבלות. מימוש עקרונות השוויון והשילוב חשוב לא רק לאנשים בעלי מוגבלות ולבני משפחתם, באשר הוא מאפשר להם לחיות חיים מלאים, לממש את עצמם ולהתקיים בעצמאות ובכבוד, אלא גם לחברה כולה, מהבחינה הערכית והכלכלית כאחת. התפתחויות בעולם ובישראל לחקיקת חוק השוויון קדמו צעדים דומים בעולם שנועדו לקדם שוויון ושילוב של אנשים בעלי מוגבלות. הדבר קיבל ביטוי באמנות בין-לאומיות ובהחלטות של ארגונים בין-לאומיים[1]. במהלך השנים 1971-1982 קיבל ארגון האומות המאוחדות כמה החלטות בנושא, ובשנת 1993 אישרה העצרת הכללית שלו 22 עקרונות מנחים למתן שוויון הזדמנויות לאנשים בעלי מוגבלויות[2]. גם הקהילה האירופית אימצה עקרונות אלה[3] והחליטה להקצות לנושא 5.5 מיליארד אירו בשנים 1994
שילוב אנשים בעלי מוגבלות בחברה ובעבודה. בשנת 1998 קיבלה הכנסת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק השוויון). חוק השוויון, מבוסס על עקרון יסוד, אשר לפיו "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות"; ומטרתו "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו". שוויון ושילוב חקיקת חוק השוויון היא שלב נוסף בתהליך, של שינוי בגישה החברתית כלפי אנשים בעלי מוגבלות המתרחש בשנים האחרונות בעולם ובישראל. שינוי זה מתבטא במעבר מגישה הרואה באדם בעל המוגבלות אדם החי בשולי החברה, שחובת החברה כלפיו מתמקדת במתן הטבות סוציאליות, לגישה הרואה בו שווה לכל אדם, גם אם יש לו צרכים מיוחדים, וחובת החברה לאפשר לו השתלבות פעילה ככל האפשר בכל תחומי החיים. הגישה המודרנית, שבאה לידי ביטוי גם בחוק השוויון, מעמידה במרכז את ערך השוויון, וכדי להבטיחו, יש לעתים להתאים את הסביבה ואת השירותים החברתיים לצרכיו המיוחדים של בעל המוגבלות. מימוש עקרונות השוויון והשילוב חשוב לא רק לאנשים בעלי מוגבלות ולבני משפחתם, באשר הוא מאפשר להם לחיות חיים מלאים, לממש את עצמם ולהתקיים בעצמאות ובכבוד, אלא גם לחברה כולה, מהבחינה הערכית והכלכלית כאחת. התפתחויות בעולם ובישראל לחקיקת חוק השוויון קדמו צעדים דומים בעולם שנועדו לקדם שוויון ושילוב של אנשים בעלי מוגבלות. הדבר קיבל ביטוי באמנות בין-לאומיות ובהחלטות של ארגונים בין-לאומיים[1]. במהלך השנים 1971-1982 קיבל ארגון האומות המאוחדות כמה החלטות בנושא, ובשנת 1993 אישרה העצרת הכללית שלו 22 עקרונות מנחים למתן שוויון הזדמנויות לאנשים בעלי מוגבלויות[2]. גם הקהילה האירופית אימצה עקרונות אלה[3] והחליטה להקצות לנושא 5.5 מיליארד אירו בשנים 1994
אלון פז, בבקשה לחייך קצת../images/Emo6.gif
בחיים אין פתרונות של זבנג וגמרנו, וקו ישר בין שתי נקודות קיים רק בשיעורי גיאומטריה... מה שיש שזה שני צעדים קדימה וצעד לאחור, היה חוק שוויון זכויות אז לא ישמו אותו, עכשיו יש דו"ח מבקר מדינה , אז תהיה מודעות ויישמו משהו ובדו"ח הבא יכתבו שישמו קצת אבל נשאר הרבה... העיקר לא לותר, ולא להרפות, תמיד לתבוע, ןתמיד ללחוץ
בחיים אין פתרונות של זבנג וגמרנו, וקו ישר בין שתי נקודות קיים רק בשיעורי גיאומטריה... מה שיש שזה שני צעדים קדימה וצעד לאחור, היה חוק שוויון זכויות אז לא ישמו אותו, עכשיו יש דו"ח מבקר מדינה , אז תהיה מודעות ויישמו משהו ובדו"ח הבא יכתבו שישמו קצת אבל נשאר הרבה... העיקר לא לותר, ולא להרפות, תמיד לתבוע, ןתמיד ללחוץ
דברי סיכום בנושא נכים
מיתוך דו"ח מבקר המדינה לשנת 2001 ---------------------------------- הביקורת העלתה תמונת מצב עגומה כמעט בכל תחום שנבדק: בחלק מהתחומים הפריסה הגיאוגרפית של השירותים אינה מספקת; רבים מבעלי המוגבלות הזכאים לשירותים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה אינם מקבלים את סל השירותים הדרוש להם, וחלק מהשירותים שהם מקבלים אינם ברמה הנדרשת. משרדי הממשלה והמוסדות האחראים למתן שירותי הרווחה, הבריאות, החינוך, התחבורה והשירותים המקומיים אינם ערוכים כראוי לספק לאנשים בעלי מוגבלות את צורכיהם המיוחדים בתחומים אלה, ונראה כי עדיין אין מודעות מספקת ברשויות שלטון ובגופים ציבוריים לצרכים הייחודיים של אנשים בעלי מוגבלות בחברה. הביקורת העלתה, שבמרבית הגופים שנבדקו לא היו נתונים על המספר הכולל של בעלי מוגבלות שזקוקים לשירותיהם וגם לא נתונים על היקף השירותים הדרושים לבעלי המוגבלות, על השירותים הניתנים להם ועל הפער ביניהם. נתונים אלה הכרחיים לשם תכנון, תקצוב וקביעת סדר עדיפות בכל הקשור לטיפול בבעלי מוגבלות. תנאי ראשון להשתלבותם של בעלי מוגבלות בחברה הוא לאפשר להם להגיע למקומות עבודה ולממש את זכותם ליהנות מהשירותים הניתנים לכלל הציבור. כך לדוגמה, אנשים בעלי מוגבלות זכאים לקבל טיפול במרפאה של קופת חולים או שירות בסניף של המוסד לביטוח לאומי, אולם לזכות זו אין ערך, אם אין באפשרותם להיכנס למקומות אלה או לנוע בתוכם. ואולם אחת התופעות הבולטות שהועלו בביקורת היא, העדר סידורי נגישות לאנשים בעלי מוגבלות בבניינים ציבוריים רבים וחוסר פיקוח ואכיפה של רשויות מקומיות על ביצוע סידורים כאלה, כמתחייב מהחוקים השונים בתחום זה. עוד נמצא, כי יש מחסור בעובדים מקצועיים ופרה-רפואיים, וכי לחלק מהעובדים המטפלים בבעלי מוגבלות לא ניתנה הכשרה מספקת לאתר קשיים של בעלי מוגבלות ולסייע להם להתמודד עמם. כמו כן נמצא כי ילדים בעלי מוגבלות אינם מקבלים חינוך מתאים לצורכיהם שיאפשר להם להשתלב בעתיד בחברה ובעבודה. מהתשובות שהתקבלו, בעיקר ממשרדי הממשלה ומהרשויות המקומיות, עולה שהם אינם מיישמים חוקים ותקנות שנועדו לסייע לאנשים בעלי מוגבלות. הרשויות המקומיות מטילות את האחריות למצב על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר; משרדי הממשלה מטילים את האחריות לכך על משרד האוצר; ומשרד האוצר מטיל את האחריות על משרדי הממשלה או על הממשלה עצמה.
מיתוך דו"ח מבקר המדינה לשנת 2001 ---------------------------------- הביקורת העלתה תמונת מצב עגומה כמעט בכל תחום שנבדק: בחלק מהתחומים הפריסה הגיאוגרפית של השירותים אינה מספקת; רבים מבעלי המוגבלות הזכאים לשירותים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה אינם מקבלים את סל השירותים הדרוש להם, וחלק מהשירותים שהם מקבלים אינם ברמה הנדרשת. משרדי הממשלה והמוסדות האחראים למתן שירותי הרווחה, הבריאות, החינוך, התחבורה והשירותים המקומיים אינם ערוכים כראוי לספק לאנשים בעלי מוגבלות את צורכיהם המיוחדים בתחומים אלה, ונראה כי עדיין אין מודעות מספקת ברשויות שלטון ובגופים ציבוריים לצרכים הייחודיים של אנשים בעלי מוגבלות בחברה. הביקורת העלתה, שבמרבית הגופים שנבדקו לא היו נתונים על המספר הכולל של בעלי מוגבלות שזקוקים לשירותיהם וגם לא נתונים על היקף השירותים הדרושים לבעלי המוגבלות, על השירותים הניתנים להם ועל הפער ביניהם. נתונים אלה הכרחיים לשם תכנון, תקצוב וקביעת סדר עדיפות בכל הקשור לטיפול בבעלי מוגבלות. תנאי ראשון להשתלבותם של בעלי מוגבלות בחברה הוא לאפשר להם להגיע למקומות עבודה ולממש את זכותם ליהנות מהשירותים הניתנים לכלל הציבור. כך לדוגמה, אנשים בעלי מוגבלות זכאים לקבל טיפול במרפאה של קופת חולים או שירות בסניף של המוסד לביטוח לאומי, אולם לזכות זו אין ערך, אם אין באפשרותם להיכנס למקומות אלה או לנוע בתוכם. ואולם אחת התופעות הבולטות שהועלו בביקורת היא, העדר סידורי נגישות לאנשים בעלי מוגבלות בבניינים ציבוריים רבים וחוסר פיקוח ואכיפה של רשויות מקומיות על ביצוע סידורים כאלה, כמתחייב מהחוקים השונים בתחום זה. עוד נמצא, כי יש מחסור בעובדים מקצועיים ופרה-רפואיים, וכי לחלק מהעובדים המטפלים בבעלי מוגבלות לא ניתנה הכשרה מספקת לאתר קשיים של בעלי מוגבלות ולסייע להם להתמודד עמם. כמו כן נמצא כי ילדים בעלי מוגבלות אינם מקבלים חינוך מתאים לצורכיהם שיאפשר להם להשתלב בעתיד בחברה ובעבודה. מהתשובות שהתקבלו, בעיקר ממשרדי הממשלה ומהרשויות המקומיות, עולה שהם אינם מיישמים חוקים ותקנות שנועדו לסייע לאנשים בעלי מוגבלות. הרשויות המקומיות מטילות את האחריות למצב על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר; משרדי הממשלה מטילים את האחריות לכך על משרד האוצר; ומשרד האוצר מטיל את האחריות על משרדי הממשלה או על הממשלה עצמה.
אתי אברהמי
New member
מי מעסיק אנשים עם מוגבלויות?????
על פי ערוץ 2 , תכניתו של גבי גזית שעה 23:30 אין העסקת אנשים עם מוגבלויות. 20 אחוז מציבור החרשים איננו מועסק, 70 אחוז מכלל ציבור אנשים עם מוגבלויות שנכללים בקטגוריה כללית, אינם מועסקים. 72 אחוז מכלל ציבור העיוורים אינם מועסקים. אי העסקת אנשים עם מוגבלויות היא בושה לדמוקרטיה. תודה לגבי גזית על העלאת נושא חשוב זה לידיעת הציבור.
על פי ערוץ 2 , תכניתו של גבי גזית שעה 23:30 אין העסקת אנשים עם מוגבלויות. 20 אחוז מציבור החרשים איננו מועסק, 70 אחוז מכלל ציבור אנשים עם מוגבלויות שנכללים בקטגוריה כללית, אינם מועסקים. 72 אחוז מכלל ציבור העיוורים אינם מועסקים. אי העסקת אנשים עם מוגבלויות היא בושה לדמוקרטיה. תודה לגבי גזית על העלאת נושא חשוב זה לידיעת הציבור.
אתי אברהמי
New member
אפילו מרכז התיקונים הארצי של כיסאות
30.04.2002 להמשך הכתבה: אפילו מרכז התיקונים הארצי של כיסאות גלגלים אינו נגיש לנכים מאת רותי סיני, ה"ארץ" לפני שלוש שנים נכנס לתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, אבל משרדי הממשלה ממשיכים להתעלם ממנו. הביטוח הלאומי אחראי לקצבת הנכות, אבל בסניפים רבים אין סידורי גישה לנכים. המבקר קובע שחברות הדיור הציבורי "עמידר" ו"פרזות" לא פעלו כנדרש לסייע לנכים הזכאים לדיור, פגעו בכבודם והוסיפו על סבלם. כל הזכויות שמורות לעיתון ה"ארץ"
30.04.2002 להמשך הכתבה: אפילו מרכז התיקונים הארצי של כיסאות גלגלים אינו נגיש לנכים מאת רותי סיני, ה"ארץ" לפני שלוש שנים נכנס לתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, אבל משרדי הממשלה ממשיכים להתעלם ממנו. הביטוח הלאומי אחראי לקצבת הנכות, אבל בסניפים רבים אין סידורי גישה לנכים. המבקר קובע שחברות הדיור הציבורי "עמידר" ו"פרזות" לא פעלו כנדרש לסייע לנכים הזכאים לדיור, פגעו בכבודם והוסיפו על סבלם. כל הזכויות שמורות לעיתון ה"ארץ"
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.