דו-שיח ביני לבין דודו
יו"ר מועדון האוהדים, במהלך היומיים האחרונים. (אני מזהיר: זה ארוך) דודו:(מתוך ההודעה שפורסמה אתמול) מכיוון שהנהלת הפועל ב"ש דוחה את חתימתו של ההסכם מסיבות שונות ומשונות מועדון האוהדים מבהיר: עד שלא יחתם מסמך ההבנות -חרם האוהדים בעינו. ראוי לציין כי לפני שבועים הסכימה הנהלת הקבוצה לחתום על המסמך, בפגישה שנערכה באצטדיון אף חתם אלי זינו (בנוכחות מספר חברי הנהלה) על המסמך אולם נציגי מועדון האוהדים ביקש להעביר את המסך לחבריהם. אתמול טען הדובר אלי מזור שאלי זינו צריך לעבור על המסמך ולא בטוח כלל שיסכים לחתום עליו. על כן מועדון האוהדים שב ומבקש מאוהדי הקבוצה להתאזר בסבלנות ולא להגיע למשחקים, שכן בהבנות שהושגו ישנם הישגים עבור כל אוהדי הקבוצה. חבל מאוד שהנהלת הפועל ב"ש מתעסקת במשחקי כבוד קטנונים שכאלו, מועדון האוהדים חושב שראוי לשים את משחקי הכבוד בצד למען הקבוצה. אני: לא נמאס לכם? ולמועדון האוהדים בכלל? כמה כבר אפשר עם החרם הזה? עם הזמן החרם הזה מאבד מהרלוונטיות שלו. לי זה נראה כאילו מועדון האוהדים מנסה לנהל את המועדון, במקום ז'ינו. דודו: לנסות לנהל את הקבוצה? אלי זינו הסכים למסמך הזה, האם לא נראה לך טבעי שאנחנו נרצה שיחתמו עליו, לפני שנסיים את חרם האוהדים?? מאבד מהרלוונטיות שלו? למה? מה השתנה שהחרם הופך להיות לא רלוונטי? אני: איך שהעניינים מתגלגלים, כל ה"סחבת" הזאת, זה נראה כאילו שלא רק לז'ינו יש כאן אינטרסים, ואני לא מדבר על מה שכתוב. כן, ולא רק מהרלוונטיות שלו, אלא גם מהאפקטיביות שלו. אני הגעתי לשני משחקי הבית האחרונים של הקבוצה (ולא גביע הטוטו). במשחק הראשון החרם פעל מצוין. בקושי היו אוהדים, והחרם עצמו קיבל את כל החשיפה התקשורתית שנציגי החרם היו יכולים לחלום עליו. למשחק השני כבר הגיעו כ-1000 אוהדים, ואלה? דיברו רק רע על החרם הנ"ל. נכון, אתם קוראים להם (לנו?) 'נרקומנים', כי איננו יכולים לוותר על משחק של קבוצתינו האהובה, ובכל זאת, אנחנו לא היחידים שחושבים כך. גם אלי ז'ינו שם לב לזה. והנ"ל יודע טוב מאוד, שעוד שבועיים יהיו לו 3000 צופים במגרש, אז זה בהחלט משתלם לו להתאזר בסבלנות עוד קצת, ומועדון האוהדים יתקפל מדרישותיו כמעט לחלוטין. עליכם להכות בברזל בעודו חם! כל עוד יש הפסדים כלכליים גדולים, תחתמו איתו! נכון, אולי תצטרכו לסגת מסעיף או שניים, אך זה עדיף מ-לא כלום, ורק גרימת סבל לשחקנים ולאוהדים. דודו: מה אתה אומר? 1000 איש היו? (בכל הנגב טענו 800 ), מהם 200 של פ"ת שזה כמה יותר מאשר נגד הפועל חיפה? 100? ואיך היתה האווירה? אבל עזוב אותך, מה אני מדבר 1000 איש? המון. אני: לאדון אלי ז'ינו לא ממש אכפת מאיכות הקהל, אלא מכמות הכרטיסים שנמכרת. משחק כדורגל ולא קונצרט? במשחק האחרון היו בערך 100 ילדים בגילאים שונים, שהביאו איתם 2 תופים, 4 דגלים, ולא הפסיקו לעודד. ואתה יודע מה? הם סחפו איתם כמה וכמה פעמים את כל היציע! (וכולנו יודעים שזה דבר נדיר בקהל הבאר-שבעי). דודו יקר. במשחק הראשון היו אולי 350 אוהדים של הפועל. זה שרשמו בעיתון, זה כלל את יושבי תא הכבוד, הסדרנים, השוטרים, מוכרי הפפסי ב-7 שקל, והסוסים. במשחק השני אכן היו כ-1000 אוהדים של ב"ש, ועוד 200 אוהדי פ"ת. הלך הרוחות כיום הוא שהחרם אינו תופס, וז'ינו כבר לא ייכנע לחבורה של 300 אוהדים. (צר לי שזה נשמע כך, אבל זוהי התמונה). תוסיף לכך, את הפגיעה בשם הטוב של אוהדי ב"ש, שידועים כ-אלה שלא נקלעים לקטטות רחוב בסיגנון אוהדי בית"ר או בני-יהודה, את הליכלוך שמורעף עליהם בטלביזיה, או בתחנות הרדיו, ואז, אבל רק אז תבין, עד כמה יהיה אדיוטי להמשיך את החרם הזה. אתה מעוניין לשמוע עוד דעות? אני מניח שאתה מכיר עוד פורומים של אוהדי ב"ש באינטרנט. דודו: ובקשר לזה שאכפת לו או לא מאיכות הקהל? בשנה שעברה אחרי הניצחון על סכנין בקרית אליעזר בסיבוב השלישי הוא ביקש שארד אליו למגרש, הוא שוחח איתי על הקללות שאלי גוטמן ספג ועל איך מפסיקים אותן, ברור שהרבה יותר חשוב לו לראות כרטיסים ועל כן היתה לחרם המנויים השפעה. באם הוא יתכקש לשבור סופית את הרצון לבנות מחדש את האמון. לצערי הרב הוא יגלה שכשהדברים לא ילכו על פי התוכניות (וביננו הם לרוב לא הולכים על פי התוכניות) הוא יוותר עם קהל מאוד עוין. במשחק נגד פ"ת אפשר היה לראות את זה בדקות האחרונות, ולשמוע אך ורק את הקהל של היריבה. אין ספק שהעובדה שהגענו למסמך הבנות פגעה בעניין, בעיקר כי חשבנו שטובת הקבוצה מעל בכל ולא ניהלנו מסע יחסי ציבור להמשכו של החרם בשבוע שקדם למשחק (בשל אותו מו"מ). אם ייחתם מסמך או לא? ימים יגידו. אם אלי זינו יעדיף לוותר על אלו שמעודדים ומביאים את הצבע לאצטדיון (ובעקיפין כמו שנימי אמר גם אוהדים אחרים) יהייה חבל אבל זו תהייה הבחירה שלו, בחירה שהמחיר עליה בצידה. רק עניין קטן, לא הבנתי את הקשר לבני יהודה או בית"ר ים. אני: קטע מהודעתי הקודמת שלא הבנת: תוסיף לכך, את הפגיעה בשם הטוב של אוהדי ב"ש, שידועים כ-אלה שלא נקלעים לקטטות רחוב בסיגנון אוהדי בית"ר או בני-יהודה, את הליכלוך שמורעף עליהם בטלביזיה, או בתחנות הרדיו, ואז, אבל רק אז תבין, עד כמה יהיה אדיוטי להמשיך את החרם הזה. ס"צ. קהל אוהדי ב"ש (לצערי) הוכפש ולא פעם אחת, וניסיתי להסביר שכל עוד ימשך החרם, זוהי פגיעה בשמו הטוב. מה גם, שיש את האוהדים שכן מגיעים, למרות החרם, למשחקים, והמשך המאבק גורם לקרע יותר גדול, ויוצר 2 מחנות אוהדים (ע"ע סיפור אבי נימני ואולטראס החולצות השחורות). גם השחקנים מתחילים לאבד סבלנות, ובוא נגיד שזה לא הכי בריא. אבל את כוונתך ואת דרכך הבנתי. השאלה אם אתה מודע גם לצדדים השליליים שצומחים מכך. עד-כאן הדו-שיח הזה. כשיהיו עוד תגובות, אני אעתיק אותן לכאן.
יו"ר מועדון האוהדים, במהלך היומיים האחרונים. (אני מזהיר: זה ארוך) דודו:(מתוך ההודעה שפורסמה אתמול) מכיוון שהנהלת הפועל ב"ש דוחה את חתימתו של ההסכם מסיבות שונות ומשונות מועדון האוהדים מבהיר: עד שלא יחתם מסמך ההבנות -חרם האוהדים בעינו. ראוי לציין כי לפני שבועים הסכימה הנהלת הקבוצה לחתום על המסמך, בפגישה שנערכה באצטדיון אף חתם אלי זינו (בנוכחות מספר חברי הנהלה) על המסמך אולם נציגי מועדון האוהדים ביקש להעביר את המסך לחבריהם. אתמול טען הדובר אלי מזור שאלי זינו צריך לעבור על המסמך ולא בטוח כלל שיסכים לחתום עליו. על כן מועדון האוהדים שב ומבקש מאוהדי הקבוצה להתאזר בסבלנות ולא להגיע למשחקים, שכן בהבנות שהושגו ישנם הישגים עבור כל אוהדי הקבוצה. חבל מאוד שהנהלת הפועל ב"ש מתעסקת במשחקי כבוד קטנונים שכאלו, מועדון האוהדים חושב שראוי לשים את משחקי הכבוד בצד למען הקבוצה. אני: לא נמאס לכם? ולמועדון האוהדים בכלל? כמה כבר אפשר עם החרם הזה? עם הזמן החרם הזה מאבד מהרלוונטיות שלו. לי זה נראה כאילו מועדון האוהדים מנסה לנהל את המועדון, במקום ז'ינו. דודו: לנסות לנהל את הקבוצה? אלי זינו הסכים למסמך הזה, האם לא נראה לך טבעי שאנחנו נרצה שיחתמו עליו, לפני שנסיים את חרם האוהדים?? מאבד מהרלוונטיות שלו? למה? מה השתנה שהחרם הופך להיות לא רלוונטי? אני: איך שהעניינים מתגלגלים, כל ה"סחבת" הזאת, זה נראה כאילו שלא רק לז'ינו יש כאן אינטרסים, ואני לא מדבר על מה שכתוב. כן, ולא רק מהרלוונטיות שלו, אלא גם מהאפקטיביות שלו. אני הגעתי לשני משחקי הבית האחרונים של הקבוצה (ולא גביע הטוטו). במשחק הראשון החרם פעל מצוין. בקושי היו אוהדים, והחרם עצמו קיבל את כל החשיפה התקשורתית שנציגי החרם היו יכולים לחלום עליו. למשחק השני כבר הגיעו כ-1000 אוהדים, ואלה? דיברו רק רע על החרם הנ"ל. נכון, אתם קוראים להם (לנו?) 'נרקומנים', כי איננו יכולים לוותר על משחק של קבוצתינו האהובה, ובכל זאת, אנחנו לא היחידים שחושבים כך. גם אלי ז'ינו שם לב לזה. והנ"ל יודע טוב מאוד, שעוד שבועיים יהיו לו 3000 צופים במגרש, אז זה בהחלט משתלם לו להתאזר בסבלנות עוד קצת, ומועדון האוהדים יתקפל מדרישותיו כמעט לחלוטין. עליכם להכות בברזל בעודו חם! כל עוד יש הפסדים כלכליים גדולים, תחתמו איתו! נכון, אולי תצטרכו לסגת מסעיף או שניים, אך זה עדיף מ-לא כלום, ורק גרימת סבל לשחקנים ולאוהדים. דודו: מה אתה אומר? 1000 איש היו? (בכל הנגב טענו 800 ), מהם 200 של פ"ת שזה כמה יותר מאשר נגד הפועל חיפה? 100? ואיך היתה האווירה? אבל עזוב אותך, מה אני מדבר 1000 איש? המון. אני: לאדון אלי ז'ינו לא ממש אכפת מאיכות הקהל, אלא מכמות הכרטיסים שנמכרת. משחק כדורגל ולא קונצרט? במשחק האחרון היו בערך 100 ילדים בגילאים שונים, שהביאו איתם 2 תופים, 4 דגלים, ולא הפסיקו לעודד. ואתה יודע מה? הם סחפו איתם כמה וכמה פעמים את כל היציע! (וכולנו יודעים שזה דבר נדיר בקהל הבאר-שבעי). דודו יקר. במשחק הראשון היו אולי 350 אוהדים של הפועל. זה שרשמו בעיתון, זה כלל את יושבי תא הכבוד, הסדרנים, השוטרים, מוכרי הפפסי ב-7 שקל, והסוסים. במשחק השני אכן היו כ-1000 אוהדים של ב"ש, ועוד 200 אוהדי פ"ת. הלך הרוחות כיום הוא שהחרם אינו תופס, וז'ינו כבר לא ייכנע לחבורה של 300 אוהדים. (צר לי שזה נשמע כך, אבל זוהי התמונה). תוסיף לכך, את הפגיעה בשם הטוב של אוהדי ב"ש, שידועים כ-אלה שלא נקלעים לקטטות רחוב בסיגנון אוהדי בית"ר או בני-יהודה, את הליכלוך שמורעף עליהם בטלביזיה, או בתחנות הרדיו, ואז, אבל רק אז תבין, עד כמה יהיה אדיוטי להמשיך את החרם הזה. אתה מעוניין לשמוע עוד דעות? אני מניח שאתה מכיר עוד פורומים של אוהדי ב"ש באינטרנט. דודו: ובקשר לזה שאכפת לו או לא מאיכות הקהל? בשנה שעברה אחרי הניצחון על סכנין בקרית אליעזר בסיבוב השלישי הוא ביקש שארד אליו למגרש, הוא שוחח איתי על הקללות שאלי גוטמן ספג ועל איך מפסיקים אותן, ברור שהרבה יותר חשוב לו לראות כרטיסים ועל כן היתה לחרם המנויים השפעה. באם הוא יתכקש לשבור סופית את הרצון לבנות מחדש את האמון. לצערי הרב הוא יגלה שכשהדברים לא ילכו על פי התוכניות (וביננו הם לרוב לא הולכים על פי התוכניות) הוא יוותר עם קהל מאוד עוין. במשחק נגד פ"ת אפשר היה לראות את זה בדקות האחרונות, ולשמוע אך ורק את הקהל של היריבה. אין ספק שהעובדה שהגענו למסמך הבנות פגעה בעניין, בעיקר כי חשבנו שטובת הקבוצה מעל בכל ולא ניהלנו מסע יחסי ציבור להמשכו של החרם בשבוע שקדם למשחק (בשל אותו מו"מ). אם ייחתם מסמך או לא? ימים יגידו. אם אלי זינו יעדיף לוותר על אלו שמעודדים ומביאים את הצבע לאצטדיון (ובעקיפין כמו שנימי אמר גם אוהדים אחרים) יהייה חבל אבל זו תהייה הבחירה שלו, בחירה שהמחיר עליה בצידה. רק עניין קטן, לא הבנתי את הקשר לבני יהודה או בית"ר ים. אני: קטע מהודעתי הקודמת שלא הבנת: תוסיף לכך, את הפגיעה בשם הטוב של אוהדי ב"ש, שידועים כ-אלה שלא נקלעים לקטטות רחוב בסיגנון אוהדי בית"ר או בני-יהודה, את הליכלוך שמורעף עליהם בטלביזיה, או בתחנות הרדיו, ואז, אבל רק אז תבין, עד כמה יהיה אדיוטי להמשיך את החרם הזה. ס"צ. קהל אוהדי ב"ש (לצערי) הוכפש ולא פעם אחת, וניסיתי להסביר שכל עוד ימשך החרם, זוהי פגיעה בשמו הטוב. מה גם, שיש את האוהדים שכן מגיעים, למרות החרם, למשחקים, והמשך המאבק גורם לקרע יותר גדול, ויוצר 2 מחנות אוהדים (ע"ע סיפור אבי נימני ואולטראס החולצות השחורות). גם השחקנים מתחילים לאבד סבלנות, ובוא נגיד שזה לא הכי בריא. אבל את כוונתך ואת דרכך הבנתי. השאלה אם אתה מודע גם לצדדים השליליים שצומחים מכך. עד-כאן הדו-שיח הזה. כשיהיו עוד תגובות, אני אעתיק אותן לכאן.