דחוף לקבן
שמח אם תוכל\י לקרוא את כולו ממש זקוק לעזרה עצה
שלום רב אני מ בן 20 מחיפה ...אני צריך עצה דחופה התגייסתי לפני 7 חודשים עם פרופיל 45 עקב פריקת כתף ...הייתי במכינה קדם צבאית שנה לפני הגיוס ... אני בן אדם שקט שאוהב להימצא בסביבה שקטה ורגועה בשלוש השנים האחרונים תיפקודי החברתי ממש ירד ואין לי שום חבריי נפש שאני נמצא בבית אין לי עם מי לבלות ...אני מסתגר בחדר ומחשבות רבות מטרידות אותי ..וברגע שאני יוצא מהבית אני מרגיש משוחחרר אך כיוון שאין לי עם מי לשוחח אני הולך לפארק ציבור ומתעסק עם פלאפון ...יש לי חברים מבית ספר אך הם אינם גרים בעיר שלי ובשכונה שלי אין אף אחד שהיה איתי בביס ...אפילו בשנת מכינה הייתי מתפקד כראוי אנשים טובים והלאה אך ברגע שאני חוזר לבית שוב הבדידות תוקפת אותי ..........
...............עכשיו אני אחזור לעניין הצבא דחיתי את הצבא כדי לעשות ניתוח בכתף אך בסוף הרופא הודיע לי שאי אפשר בגלל שאין לי נזק רב ...התגייסתי עם מלא מוטיבציה כמו כל מכיניסט לקורס לפני טירונות ואז שבוע לפני סיום הקורס ההוא פרקתי כתף שלי בגלל חבר מהצוות ...ואז הרבה משבר אישי כיוון שהודיעו לי שהיתקבלתי לתפקיד טוב ...עלו לי מחשבות טורדניות שלא נתנו לי לישון במשך החודש שבה הייתי ברמ 2 הרבה צפיות ומחששבות רבות האם אאבד את התפקיד ...וכו וכו
פשוט התחלתי על הצבא בצורה אובססיבית ...לאחר הגימלים אני הגעתי לטירונות 02 וסיימתי אותה בהצלחה עכשיו הגיע הזמן לשיבוץ התפקיד המיוחל הגעתי ליממ עם טופס הצבה נרשמתי חיכיתי יום שלם כלום ... גם ביום השני .השלישי ..הרביעי נכנסתי לקצין נאמר לי שסתם הבטיחו לי את התפקיד המיוחל שלא אוכל לקבל אותו אמרתי לו שאני עם מלא מוטיבציה
ואני יכול כל תפקיד הקצין אמר לי שידבר עם משהיבטיח לי ויחזיר לי תשובה....חזרתי בראשון אין תשובה ...יום שלישי אין תשובה אגב מחכה כל יום מ 8:00 עד 5:00 ביממ אז הייתי על סף התייאשות אך לא ויתרתי ובשבוע השלישי נאמר לי שלא אקבל את התפקיד סופית .וינסו למצוא לי משהו מתאים קבלתי תפקיד טוב יחסית כיוון שאני פתוח לכל דבר הסכמתי.....אז חיכיתי יומיים לתחקיר + ועברתי סיווג ביטחוני לתפקיד החדש נאמר לי שאני אסופח לבסייס חדש ....הגעתי ה
לבסייס ושיבצה אותי כעובד רסר ל24 ימים סבלתי ברמות עשה לי נזק נפשי עצום גם האנשים שהיו איתי במשרד רסר היו על הפנים ...קיוותי לטוב וסיימתי בלי להיסתבך .......אז הגיע זמן לתפקיד ההוא נסעתי לקורס של 3 חודשים הסמכה ותפקיד מאתגר .....מבחינה חברתית היית סביר ולא מקובל בכלל .....היה ממש טוב בקורס אך שהייתי מגיע לבית כיף לי עם המשפחה אך לא מפיגים את בדידותי ...בלי לבלות במקרה הרע שותה לבד בחדר וחוזר לבסיס עם הרבה מועקה לצערי הרב לפני כמעט חודש וכמה ימים פרקתי את הכתף כמה ימיםלפני סיום קורס ההוא ....פשוט בכיתי ברבה פוניתי לבית חולים והחזירו לי את הכתף והרבה גימלים ואני כבר על סף שבירה נמאס לי להיות זאב בודד מול המערכת הזאת למרות שיש לי עדיין מוטבציה לא הולך לי כלום .......אני בנוסף אדם רגיש מאוד כל בעיה וצרה פוגשת אותי ומרגיש שנולדתי לסבול כמו פיל שהולך בלי העור ואנשים צוחקים עליו וכשמנסים לחבק אותי מקעיב לו יותר ........ויש לי ניתוח גם בקרוב
אז שאלתי היא 1. האם קביעה תור לקבן מסכן את סיווגי הביטחוני......?
2. מה אתה ממליץ לי לעשות בנדון?
3האם הפגישה עם קבן לפי תהיה חשופה
בגלל החששות האלו אני לא פונה לקבן שיעשו לי כתם בתיק האישי
ואם אפשר לאפשר טיפול פסיכולוגי בזמן הצבא עם הקבו יאשר זאת מי ידע על תוכן הטיפול ........כל החשדות הוא שלא רוצה לתרוק שום דלת
תודה רבה אם תוכל לענות לי כראוי זה יכול להציל אותי ....
שמח אם תוכל\י לקרוא את כולו ממש זקוק לעזרה עצה
שלום רב אני מ בן 20 מחיפה ...אני צריך עצה דחופה התגייסתי לפני 7 חודשים עם פרופיל 45 עקב פריקת כתף ...הייתי במכינה קדם צבאית שנה לפני הגיוס ... אני בן אדם שקט שאוהב להימצא בסביבה שקטה ורגועה בשלוש השנים האחרונים תיפקודי החברתי ממש ירד ואין לי שום חבריי נפש שאני נמצא בבית אין לי עם מי לבלות ...אני מסתגר בחדר ומחשבות רבות מטרידות אותי ..וברגע שאני יוצא מהבית אני מרגיש משוחחרר אך כיוון שאין לי עם מי לשוחח אני הולך לפארק ציבור ומתעסק עם פלאפון ...יש לי חברים מבית ספר אך הם אינם גרים בעיר שלי ובשכונה שלי אין אף אחד שהיה איתי בביס ...אפילו בשנת מכינה הייתי מתפקד כראוי אנשים טובים והלאה אך ברגע שאני חוזר לבית שוב הבדידות תוקפת אותי ..........
...............עכשיו אני אחזור לעניין הצבא דחיתי את הצבא כדי לעשות ניתוח בכתף אך בסוף הרופא הודיע לי שאי אפשר בגלל שאין לי נזק רב ...התגייסתי עם מלא מוטיבציה כמו כל מכיניסט לקורס לפני טירונות ואז שבוע לפני סיום הקורס ההוא פרקתי כתף שלי בגלל חבר מהצוות ...ואז הרבה משבר אישי כיוון שהודיעו לי שהיתקבלתי לתפקיד טוב ...עלו לי מחשבות טורדניות שלא נתנו לי לישון במשך החודש שבה הייתי ברמ 2 הרבה צפיות ומחששבות רבות האם אאבד את התפקיד ...וכו וכו
פשוט התחלתי על הצבא בצורה אובססיבית ...לאחר הגימלים אני הגעתי לטירונות 02 וסיימתי אותה בהצלחה עכשיו הגיע הזמן לשיבוץ התפקיד המיוחל הגעתי ליממ עם טופס הצבה נרשמתי חיכיתי יום שלם כלום ... גם ביום השני .השלישי ..הרביעי נכנסתי לקצין נאמר לי שסתם הבטיחו לי את התפקיד המיוחל שלא אוכל לקבל אותו אמרתי לו שאני עם מלא מוטיבציה
ואני יכול כל תפקיד הקצין אמר לי שידבר עם משהיבטיח לי ויחזיר לי תשובה....חזרתי בראשון אין תשובה ...יום שלישי אין תשובה אגב מחכה כל יום מ 8:00 עד 5:00 ביממ אז הייתי על סף התייאשות אך לא ויתרתי ובשבוע השלישי נאמר לי שלא אקבל את התפקיד סופית .וינסו למצוא לי משהו מתאים קבלתי תפקיד טוב יחסית כיוון שאני פתוח לכל דבר הסכמתי.....אז חיכיתי יומיים לתחקיר + ועברתי סיווג ביטחוני לתפקיד החדש נאמר לי שאני אסופח לבסייס חדש ....הגעתי ה
לבסייס ושיבצה אותי כעובד רסר ל24 ימים סבלתי ברמות עשה לי נזק נפשי עצום גם האנשים שהיו איתי במשרד רסר היו על הפנים ...קיוותי לטוב וסיימתי בלי להיסתבך .......אז הגיע זמן לתפקיד ההוא נסעתי לקורס של 3 חודשים הסמכה ותפקיד מאתגר .....מבחינה חברתית היית סביר ולא מקובל בכלל .....היה ממש טוב בקורס אך שהייתי מגיע לבית כיף לי עם המשפחה אך לא מפיגים את בדידותי ...בלי לבלות במקרה הרע שותה לבד בחדר וחוזר לבסיס עם הרבה מועקה לצערי הרב לפני כמעט חודש וכמה ימים פרקתי את הכתף כמה ימיםלפני סיום קורס ההוא ....פשוט בכיתי ברבה פוניתי לבית חולים והחזירו לי את הכתף והרבה גימלים ואני כבר על סף שבירה נמאס לי להיות זאב בודד מול המערכת הזאת למרות שיש לי עדיין מוטבציה לא הולך לי כלום .......אני בנוסף אדם רגיש מאוד כל בעיה וצרה פוגשת אותי ומרגיש שנולדתי לסבול כמו פיל שהולך בלי העור ואנשים צוחקים עליו וכשמנסים לחבק אותי מקעיב לו יותר ........ויש לי ניתוח גם בקרוב
אז שאלתי היא 1. האם קביעה תור לקבן מסכן את סיווגי הביטחוני......?
2. מה אתה ממליץ לי לעשות בנדון?
3האם הפגישה עם קבן לפי תהיה חשופה
בגלל החששות האלו אני לא פונה לקבן שיעשו לי כתם בתיק האישי
ואם אפשר לאפשר טיפול פסיכולוגי בזמן הצבא עם הקבו יאשר זאת מי ידע על תוכן הטיפול ........כל החשדות הוא שלא רוצה לתרוק שום דלת
תודה רבה אם תוכל לענות לי כראוי זה יכול להציל אותי ....
