ענתי - תסמונת אספרגר היא הפרעת תקשורת
יש אנשים שסובלים ממנה, וכאשר אני יודעת על אדם שסובל ממנה אני מבינה יותר איך נכון לתקשר איתו. וכן יודעת לשאול אותו בנוגע למה שאני לא מבינה. שהרי כל סוגי ההפרעות המוחיות הן מאוד אינדיבידואליות, ואין אדם דומה למשנהו.
גם אם אדם משותק אני שואלת אותו אם הוא צריך תחבורה כדי להגיע למפגש.
ואני גם שואלת אנשים לגבי הפרעות נפשיות שיש להם, כדי להתייחס לרפואתם בהתאם. כי רפואה כוללת את כל הנתונים של האדם, וכך גם תקשורת חייבת להביא בחשבון את כל הנתונים של האדם.
כמו כן, אני שואלת את האנשים על הדברים הללו רק כשאני צריכה להביא אותם בחשבון בתשובה שלי אליהם, ולא סתם מדברת עליהם באוויר, ללא צורך ענייני!
לא עלה בדעתי שתסמונת אספרגר היא הפרעה שנחשבת אצלך לפגיעה בכבוד...
לצערי, ברוב האוכלוסיות החברתיות, מחלת נפש היא ביזיון ודיבור עליה מבטא פגיעה בכבוד. וגם להפרעה נפשית וללקיחת כדורים לטיפול בנפש ולאשפוז פסיכיאטרי יש אותה הקונוטציה - של בוז וזלזול.
ובכן, אני לא מזלזלת במי שיש לו הפרעה, ומביאה אותה בחשבון כדי להתאים לו מה שצריך. אבל אני מודעת למה שמקובל באוכלוסיה, ולכן לא אשאל אדם אם הוא חולה בנפשו, אלא אתבטא בעדינות בנושא זה, כגון שאשאל האם יש לו כאב או קושי רגשי בעניין זה או אחר.
על תסמונת אספרגר, אפילפסיה, תסמונת טוראט וכל שאר ההפרעות הנוירולוגיות - לא ידעתי שבחברה מחשיבים אותן לבזיונות, ולכן יש לנקוט במילים עקיפות ולא לקרוא לבעיה בשמה. אבל אביא זאת בחשבון בהמשך.
אני די מזועזעת מכך שזה נחשב לפגיעה בכבוד...
לבן של אחותי יש אפילפסיה, ואף אחד לא מתבייש לומר זאת. לי יש הפרעות נפשיות, ואני לוקחת 3 סוגים של תרופות לטיפול בנפש, ובעברי 3 אשפוזים פסיכיאטריים, ואני לרגע לא חושבת שזה מבזה אותי. ומי שחושב שכן - אני מכירה את החשיבה הצרה שלו ומאוד מצטערת בשבילו.
בכל אופן, גם תגובה כזו שלך לגבי התנהגות המנהלת תימחק בפעם הבאה, כי גם ביקורת על הניהול לא ננהל על פני דפי הפורום, אלא במסרים האישיים בלבד.
ולכן את המשך הדיון נעביר למסר האישי, שבו את יכולה לכתוב כל מה שעולה על דעתך, והודעה נוספת של ביקורת על אחד המנהלים תימחק מיידית.
אלו ההוראות של הפורומים בתפוז, ולא בכדי.
אשמח מאוד לפגוש אותך על דפי הפורום, בהודעות שתורמות לתוכן ומכבדות את כותביהן, ושמטרתן להועיל ולא שום דבר אחר.
