דחיות

[s h i r k u s h]

דחיות ../images/Emo4.gif

הכאב

, האכזבה

, הפגיעה באגו

, הציפיות שלא התגשמו. נמאס לי להידחות כל הזמן. פעם חשבתי שאני מכוערת, אבל אני יודעת שאני לא. אני לא מלכת היופי אבל גם לא חיה, אני נחמדה, אני אוהבת לעזור לכולם, אני חברותית ואיכפת לי מדברים אז למה תמיד האהבה לא הולכת לי? למה תמיד מי שאני רוצה לא רוצה אותי ומי שכן רוצה אותי- לא מושך אותי לא מבחינת המראה ולא מבחינה אינטלקטואלית. אוף, פעם אחת רוצה שיהיה כמו בסיפורי ההאגדות שבסוף הנסיך והנסיכה כן ביחד, אני רוצה גם סוף טוב

. איך מתמודדים עם דחיות במיוחד כשזה בא מאדם שקרוב אלייך מאוד

 

[Neora Barak]

התמודדות עם דחיות

אכן לא נעימה ומעליבה ופוגעת הדרך שלך להתמודד היא - להבין שזו בעייה של הדוחה, לא שלך, זה עניין של בחירה תאמרי לעצמך שזה שלא מצאת חן בעיני הצד השני אינו אומר כלום עלייך, אלא על האדם השני, שלא ידע לזהות אותך נכון, או שפשוט לא התאמתם, קבלי טוב דחייה כיוון שדחייה היא משהוא שלא מציב אותנו במקום שאנחנו פשוט לא צריכים להיות, כשאת מתמודדת עם דחייה, שחררי את האדם ממך בקבלת הבחירה שלו, והמשיכי משם הלאה למי שכן מקבל אותך באהבה

 

[אופירA]

אני לא מתמודדת...

אני בורחת. לא יודעת איך להתמודד עם דחייה - כמובן של מי שיותר יקר לי. לא יודעת איך להתמודד עם אינטנסיביות של פגישות עם גברים, כשהתוצאה היא רק שהם לא מעוניינים. האינטנסיביות של הדחיות שוברת אותי בקלות. למרות שאין לי בעיה לנתח כל מקרה בנפרד ולראות שהוא לא משמעותי. התחושות חזקות ממה שהשכל יודע. תקופה ארוכה מאד חיפשתי עבודה, והטריף אותי הדחיות האינטנסיביות למרות שברור לי שזה לא המקצועיות שלי ולא האישיות שלי, אלא שילוב של המון סיבות חיצוניות. בבת אחת מצאתי 3 מקומות עבודה, והרגשות התאזנו עם ההיגיון... הרגש כן תלוי לי עדיין בחיצוניות, ואני לא יודעת להתגבר על זה. אני חושבת שזה הכוח שאני נותנת למצב החיצוני. כי אם הרבה אנשים קשי יום ברחוב יגידו לי שאני מוזרה, זה לא יזיז לי כהוא זה. או אם ידידות ריקניות שלי יטענו שאני לא מציאותית - זה לא יכאיב לי, ויגרום לי אך ורק לגיחוך קל. אבל מעסיקים/מראיינים במקום עבודה או לחילופין גבר לנישואין - זה מצב חיצוני שאני נותנת לו הרבה מאד כוח בקביעת המשמעות שלי, ולכן הוא מאד משפיע על החיבור שלי עם עצמי. תודה שעלה כאן הנושא הזה!

 

[להבה ירוקה]

ברור שיש לנושא הזה הרבה כוח

כי את רוצה זוגיות. זה משהו שאת רוצה מבפנים. הוא לא נושא חיצוני, ולכן זה משפיע על החיבור עם עצמך. אותו הדבר לגבי עבודה. זו תעסוקה, גם לנפש. להיות משולל תעסוקה, עבורי, זו דרך עם כרטיס ONE WAY לגהינום. איך מתמודדים. בחיי, לא לגמרי יודעת. מנסה לחשוב על עצמי. החבר הראשון שזרק אותי - לא התמודדתי. פשוט הפסקתי לאכול. זה כבר גרם לי ל HIGH ושכחתי ממנו. שכחתי? הוא הופיע בחלומות שלי במשך יותר משנה. הפעם האחרונה שדחו אותי- אלה לא היו קשרים עמוקים, אלא פגישות ראשונות, כך שלא היה הרבה כאב. היה עלבון. פגיעה של האגו. והפעם הקפדתי שזה לא ישפיע לי על כל התחומים בחיים והמשכתי לתפקד (לימודים, אכילה וכו') ולכן הכאב עבר מאד מהר. עניין של ימים.

 

[אופירA]

את נביאה

בדיוק היום הפסיכולוגית שלי אמרה לי לעשות ניסיונות בחוויות של לא לקבל אישור למה שאני אומרת, ועדיין להרגיש שלמה עם עצמי. אבל בדברים קטנים, כמו להגיד דברים מול קהל שלא מסכים עם דבריי, לשמוע ביקורת אינטנסיבית ולהרגיש שלמה עם מה שאני יודעת. גם היא הסכימה שעבודה ושידוכים זה ניסיון גדול מידי כדי להתגבר עליו, בלי תרגול לפני כן על קטן. יאללה, אני נכנסת לפורום חד-הוריות או צעירים רפורמיים......

 

[להבה ירוקה]

אל תפסיקי להאמין, נסיכונת

אני מאמינה שמתישהוא, זה מגיע. באחד הדייטים מישהו אמר לי שכל בחורה שהוא פוגש וזה לא זה, מקרבת אותו אל ה'אחת'. זה משפט חכם.

 

[The Big Men]

את מרשה לי לחלוק על דעתך בענין הזה?

לדעתי כל דייט שאדם דוחה הוא פשוט מרחיק את הסיכוי למצוא את בחירת ליבו, מסיבה פשוטה. ככל שאדם דוחה דייטים הוא פשוט לומד להגיד את המילה "לא" בצורה יותר מהירה. ובצדק. הרי אם הוא דחה את החכמה ואת היפה ואת החיננית ואת האקדמאית.... אז ברור לו שהוא צריך לקבל אחת עם כל המידות המוזכרות לעיל... כדי להשלים ולרצות את עצמו על זה שהוא דחה את כולן. לכן לדעתי אדם שמתפנק הסיכוי הולך ושואף לאפס... תתקני אותי אם אני טועה. להבה

 

[אופירA]

זה לא הרעיון של להבה

להבה מדברת על אי התאמה בין הנפגשים - לא על דחייה מסיבות לא מוצדקות, מה שאתה קורא לו פינוק. היא מתכוונת לדייטים שלא יוצאים לפועל (שלא מתקדמים/ממשיכים) - וזה יכול להיות גם מסירוב של הצד השני! הרעיון היפה של להבה אומר: הסתכלות חיובית על כשלונות של פגישות, במקום צבירת אכזבות. והוא מבוסס על הרעיון שהמיועדת נקבעה משמיים, וצריך להגיע אליה, כלומר צריך שזה יקרה. וכשזה קורה - אני כבר אדע וארגיש את זה.

 

[להבה ירוקה]

אופירA הסבירה את הרעיון היטב ../images/Emo45.gif

אבל אני מוצאת הרבה במה שאתה אומר. כי אם מתרגלים אל ה"לא" ולא ולא ולא, אז ה"כן" מתרחק ונשכח. וזה נכון בהרבה תחומים, ולא רק דייטים

 

[רננהלי]

אוף

לא יודעת שירי אמנם מזמן לא נדחיתי על ידי גבר. אבל כשזה קרה אני זוכרת כמה נעלבתי וכמה היה לי קשה (ואפילו לא הייתי בטוחה שאני בכלל רוצה אותו). והחוסר הזה, נראה כמו חוק מרפי: מי שרוצה אותי אני לא רוצה אותו ומי שאני רוצה לא רוצה אותי. אוף. מעצבן. אז מעצמי אני לא יכולה לתת לך דוגמאות טובות. אבל מהסביבה שלי כן. חברות שהיו מאוכזבות נורא ולא ידעו מה לעשות עם עצמן, ואיך אי פעם הן ימצאו בן זוג ו.. הן מצאו!!! והן מאושרות. זה גורם לי להאמין שיש תקווה גם לי גם לך. (נכון שלפעמים זה מתסכל שלאחרים יש ולך לא, אבל אפשר לההסתכל על זה גם הפוך). זה עניין של רגע לפעמים. לפני רגע לא היה אף אחד, ופתאום יש. חברה שלי אמרה לי את זה. מקווה מאוד שהרגע שלך יגיע

ואני באמת חושבת שלומדים לאט לאט דברים כמו שלהבה אמרה. ולא תצטערי גם על האחד הזה, למרות שנפגעת, אחרי שיעבור קצת זמן והאכזבה תיחלש, תראי שלמדת מזה. פונקציה של זמן, כמו כל דבר. התמודדות עם אכזבה וכאב זה פונקציה של זמן. הזמן עובר והכאב נחלש ויש כוחות להמשיך הלאה.

 

[elindith]

תלוי מה אופי הקשר

אם את חושבת שתוכלי לראות אותו בתור ידיד ולא לחשוב עליו כל הזמן כפוטנציאל לבן זוג - תשארו ידידים. אם את חולה על התחת שלו והוא לא מעוניין -נתקי קשר. כך אני עשיתי וכך ממליצה גם לעשות.

 

[היפה במשמר הגבול]

השירשור הזה בא כ"כ במקום.

אני חייבת להודות שאצלי קורה משהו אחר. אני לא מתמודדת עם כאב וגם לא מוצאת עיסוק אחר (בורחת) אני פשוט ממשיכה כרגיל בחיי היום יום והכאב נשאר שנים.... אבל תמיד טוב לדעת שאני לא לבד בעולם.

 

[rotemangie]

דיאטה?

 

[ניאו30]

מכיר את זה כל כך מקרוב,לצערי...

אפילו בימים האחרונים אני חווה את זה שוב,בצורה מסוימת. כל החיים שלי עד כה הם,במידה כזו או אחרת,התמודדות עם דחיות. זה קושי כל כך גדול אצלי שנובע מהרבה סיבות שזה לא המקום לפרט אותם,אבל הם די ידועות לי עכשיו(בנגוד לפעם),מה שלא מקל עליי את ההתמודדות או את ההבנה או את התשובות,שלצערי גם אצלי הן אינן. וכל מה שנשאר לי הוא באמת לחכות להתגשמות האגדות,שאצלי היא כבר כתובה האמת,וכל מה שנשאר זה הדבר ה"קטן" הזה של לחכות שהיא תקרה גם במציאות, לחכות למציאות שתתקרב יותר לחלומות,ואני מצידי משתדל לעשות את כל מה שאני יכול כדי לקרב בינהם(לשדך את החלומות למציאות

,איך לא חשבתי על זוג "מוצלח" יותר?...)