../images/Emo91.gif כמה רעיונות ../images/Emo92.gif
בחרתי לענות לך לפי סדר הדברים שכתבת, ולכן העתקתי גםם את הודעתך וגם את תשובתי זו מתחת לזו. 1 . כשאני לומד עם חבר, או מחוץ לבית, אין דרך "לברוח" מהלימודים - אם זה עם חבר, אז שנינו יושבים יחד ולומדים, ואם זה מחוץ לבית (למשל בספריה), גם שם הדבר היחידי שאפשר לעשות הוא ללמוד. אין לי ספק שעם חבר, או מחוץ לבית אני ממש מרגיש שאני מנצל את הזמן ולומד (כמות מסויימת של חומר שבטוח שבבית לא הייתי לומד אותה ומנצל כך את הזמן). כלומר, יש לך מחויבות למאמץ – של החבר או שלך. ואז אין בעיה של דחיינות 2. לפי מה שאמרת : "לפעמים הפרעת קשב גורמת לבעיה בהתארגנות, ולפעמים תופעת הדחיינות המוכרת לרבים מאיתנו... גורמת לקושי בריכוז" זה נראה לי משפט נכון לגבי, בסופו של דבר הזמן "בורח לי בין הידים כמו חול ", ואז אני מגלה שבכמה שעות שהייתי צריך ללמוד, התעסקתי בדברים אחרי (סידורים, התארגנויות, מחשב וכו'). הזמן פשוט טס!!! לזה יש "פטנט" אם תרצה לנסות אותו – א. צריך מישהו שיעזור לך לארגן נכון את הזמן (מה שאפשר גם לעשות אונליין) ב. לרשום את כל מה שאתה צריך לעשות במשך היום, השבוע וכו'. ג. לקחת בחשבון את הזמנים להפסקות יזומות בהם אתה "נותן" לעצמך צ'ופרים על ביצוע ועמידה במגבלות.. ד. בהתחלה – כל יום, ואחר כך כל שבוע – לבדוק מתי אתה עומד בזמנים שהחלטת ומתי לא. לפעמים אפשר גם לראות את המשותף לפעמים שלא עומדים בזמנים – וניתן להסיק מסקנות לגבי המשך. ה. משמעת פנימית חזקה – לעמוד בלוח הזמנים שאתה קובע, או... לשלם ל"מאמן" חיצוני, ואז לא תהיה לך ברירה, אלא לעמוד בהתחייבויות (יהיה לך חבל על הכסף לשלם לחינם... וייתכן שבמהירות גבוהה יותר תגיע למטרה). ו. להשתדל לא לכעוס על עצמך, כשאתה לא מצליח לעמוד בזמנים. אני לא כועסת עליך... מותר גם לך לא לכעוס... 3. בתיכון, לא זכורות לי בעיות מהסוג הזה, אני רק זוכר שהייתי עצלן ללמוד כמו כולם, אבל בלימודי הטכנאי שלי, בשנה ה-13 - זה התחיל מעט, התחלתי טיפה לזלזל, אבל לא כמו עכשיו. מניסיוני עם סטודנטים – יש עוד רבים כמוך, שבתיכון לא הרגישו צורך להתאמץ, ולא השקיעו. הרי המורים מכירים אותם, וכשלא ממש עושים את כל ההתחייבויות וכן מבינים את החומר, המורים קצת "סלחנים". בנוסף לכך, דרך הלמידה בתיכון אינה דומה לדרך הלמידה במוסדות להשכלה גבוהה. כך שמי שלא רגיל להשקיע, יותר קשה לו בהמשך הדרך האקדמית. 4. את לימודים ההנדסה בחרתי כהמשכיות למה שלמדתי בתיכון. נכון שכל מה שקשור למחשבים יותר מעניין אותי ומושך אותי, אבל הייתי חייב לבחור משהו יותר רציני. הלימודים בשנתיים הראשונות לא כל כך מעניינות, אבל זה לא מה שגורם לי לא ללמוד (אני מקווה). אולי מכיוון שהנושאים קצת קשים, ויש לי קושי בהבנת החומר ופתירת התרגילים - לא כמו ליתר הכיתה. כנראה שגם סוג הלימודים האלה (אוניברסיטה) חדש לי, ולמורים לא כל -כך אכפת אם הסטודנט הבין או לא. בכל מקרה, כשאני שומע חברים אחרים שלי, אז כולם מצליחים לשבת וללמוד, וזה במקביל לעבודה שלהם. (מה את חושב לגבי זה ????) לימודי המחשב ייתכן שהיו מתאימים יותר למצב של חוסר ריכוז – גם בשל העיסוק שלך בו שעות רבות יותר, וגם בגלל המסך המרצד הגורם למנגנון העוררות של המוח לעורר את האדם. בנוסף לכך, המחשב מגיב מהר גם כשעושים טעות, וכך התגובה המהירה מתאימה אולי לקצב החשיבה שלך. 5. ודבר אחרון, גם משהו שלא זכור לי שהייה לי, אני יכול לשבת בשיעור, ושיעור אחרי זה לראות את החומר הקודם כאילו פעם ראשונה, כאילו זה חדש לי. גם למבחנים אני יכול לשבת וללמוד, ולשכוח המון פרטים. מה עלי לעשות ??? תודה! כשמקודדים את החומר (יענו – הדרך המסודרת בה "מכניסים" את החומר למוח) בצורה נכונה – יש סיכוי שאחר כך יהיה קל יותר לשלוף אותו. אם הקידוד נעשה בחוסר ריכוז, יש קושי לשלוף. ואם גם בזמן הקידוד חוסר ריכוז, וגם כשמתכוונים לשלוף יש קושי בריכוז – הבעיה כפולה ומכופלת. יש כמה טכניקות לזכור חומר – והמחשבה ... שוב... תשקול את עניין הקשב והריכוז – זה יכול לשנות את עולמך, אם אכן קיימת בעיה בלתי מטופלת, והיא תטופל. ראה את מכתבה של שבט על השינוי שחל בלימודיה בעקבות טיפול מתאים. והכי חשוב – בהצלחה ! ואם יש עוד שאלות, בקשות, הרהורים – אפשר להמשיך כאן.
