דיבור פנימי ומחשבות

[tomer12112]

דיבור פנימי ומחשבות

אני קורא את הספר THE UNTETHERED SOUL של מיכאל זינגר - ספר מצוין שעוזר לפתוח את התודעה.
הוא עורר בי שאלות שאשמח לשתף אתכם ותביעו את דעתכם בנושא.
לאורך הספר הוא מדבר על הקול הזה בראש שמדבר ללא הפסקה ותמיד דואג להגיד גם את הדברים הטובים אבל בעיקר את הדברים הרעים עליך.
מיכאל מסביר הזה שהקול הזה הוא לא אתה, אתה זה שמודע לקול המדבר.
הוא מוסיף שהקול הזה הוא מבזבז אנרגיה ומבקר את העולם במקום פשוט לחוות את העולם כמו שהוא.
הוא נותן עצות איך להפטר מהקול הזה וכמה חשוב לחיות בלעדיו וכאן נכנסת השאלה שלי.
איך ניתן לחיות בלעדיו הרי הוא ביטוי של המחשבה, אם אני מבטל אותו אני מבטל את המחשבות שלי ואז אמנם אני יותר מיינדפולנס אבל אני פחות חושב ומחושב.
מי שקרא את הספר או מבין "בקול הבלתי פוסק" ומוכן לעשות לי סדר בנושא אני יותר מאשמח

 

[בן טל-שחר]

תשובה

הקול בראש שמדבר באופן מתיש ואפילו פוגעני, מכפיש אותך ואת האחרים, איננו ביטוי של המחשבה, אלא כמעט כמו סוג של מחלה (שיש לכולנו כיום, בערך).

רבים מאיתנו למדו להשתחרר ממנו במידה רבה או להפחית אותו במידה רבה. כלומר, להירפא או לפחות לשפר מאוד את המצב.

זה לא גורם לאובדן המחשבות אלא להיפך, משחרר את המערכת המחשבתית מטפיל (וגם את הרגשית, למעשה) ומאפשר חשיבה הרבה יותר צלולה ויעילה, בכל נושא.

 

[tomer12112]

אני עדיין מבולבל

תודה רבה על התשובה, אם תוכלי להעמיק את ההסבר אני אודיע לך.
המחשבות שלי באופן אישי מנוהלות (מהזכרון שלי) אך ורק על ידי דיון פנימי, הסקת מסקנות וקטלוג העולם בראש שלי.
מבחינתי זאת הדרך היחידה שבה אני חושב אולי אני לא מספיק מודע לעצמי (אני מאוד ויזואלי אבל אני לא מדמיין מחשבות) אולי תוכלי לתת לי הכוונה או דוגמא שיתחבר לי עם מה שכתבת בהודעה הקודמת? תודה רבה וגמר חתימה טובה

 

[בן טל-שחר]

אנסה.

תאר לעצמך שמישהו זר היה חושב בתודעתך.
איך היית מבדיל בין מחשבותיו לבין מחשבותיך?...

יתכן שהיית מגלה שההבדל איננו רק בתכנים, אלא גם במטרה שמאחוריהם.
איך באפשרותך להבדיל, בסיטואציות יומיום רגילות, בין אדם שבא לטובתך לבין אדם שבא לרעתך? האחרון עשוי להישמע כאילו הוא בא לטובתך, אולם חוץ מהתכנים הערמומיים והחתרניים המסגירים את כוונותיו האמיתיות, המפגש עם מי שכן בא לטובתך מבליט לך מיד את ההבדל העצום והמהותי ביניהם. או-אז אינך יכול להתבלבל כבר.

המיומנות שבה מדובר באותו ספר היא מעשית.
אמנם אינני מכיר אותו עדיין, אך בהנחה שזהו ספר טוב ומתאים, תוכל לנסות לתרגל את מה שמובא בו.
קרוב לודאי שלא תוכל להבין את העניין, עד שלא תתנסה בו.
שלא תוכל לקבל תשובה אמיתית לשאלתך, לפני שתתוודע לכך בעצמך.

לכן, נסה את התרגילים.
כאשר הם יתחילו לאפשר לך להשתחרר מהערוץ המזיק, יתגלה לך בהדרגה ההבדל העצום שבין מחשבותיך שלך, לבין הרעש המזיק והמציק שאתה שומע בתודעה לעתים קרובות ומדמה לראות בו את מחשבותיך שלך.

אלה הם עולמות שונים לחלוטין.
אתה תגלה שהחשיבה איננה נעלמת, היא פשוט משתדרגת עמוקות. היא נעשית שקטה, ישירה, מהירה, מלאת השראה, צלולה ועוד; ואילו המכפישים הפנימיים, המסיטים הפנימיים ושאר המחלישים הפנימיים למיניהם ולסוגיהם, המוכרים את מרכולתם בערמומיות, נעלמים מהתודעה או לפחות נחלשים מאוד. כוחם הגדול ביותר הוא ההתחפשות: הם מנסים להיראות כאילו הם באים לטובתך... וכאילו הם אתה-עצמך או לפחות החשיבה שלך-עצמך.

הם לא דומים אפילו.
החשיבה האמיתית שלך היא שונה לגמרי מזה. היא לא מזיקה ולא מציקה. היא משרתת בצניעות, מרוממת, מאפשרת עולם ומלואו, נסים ונפלאות ממש. בטח שלא מפריעה או משתלטת. הרעש הפנימי המדכא/מתסיס - רק נדמה כחשיבה. למעשה זוהי יותר כמו מעין הפרעה, באחד מערוצי החשיבה (שבמצבו הטבעי והנקי, יש לו תפקידים אחרים לגמרי, נעימים ומועילים).

 

[סינבד]

מה שהוא אמר...

לך על זה

 

[בן טל-שחר]

טיפים נוספים

כתבת: "דיון פנימי, הסקת מסקנות וקטלוג העולם בראש שלי"

אז טיפ נוסף בהקשר זה:

נסה אם תוכל להתבונן על התהליכים האלה.
למעשה, לא היית יכול לדעת עליהם ולספר עליהם כאן, באם לא הצצת עליהם פה ושם.
אז נסה להמשיך להציץ עליהם ואפילו להתבונן עליהם באופן קצת יותר רציף בזמן אמת.
זהו דבר מעט מוזר לעשות, בלתי רגיל, בלתי מובן מאליו.
ככל שתצליח להשקיף יותר בעת שהתהליכים האלה מתרחשים, ככה תהיה בו-זמנית מוגן יותר מפניהם, בעודם כשלעצמם משביחים ומתנקים:
אתה תגלה שמה שמועיל בתוכם נשאר ואפילו משתפר עוד יותר, בעוד שמה שאיננו מועיל מתוכם או מה שנגוע בהם בהרגלים לא נכונים, מאבד מכוחו או נפסק או נעלם או משתנה, בהתאם לצורך.

טיפ נוסף בהקשר זה:

שים לב, בעת שמחשבה כלשהי מתנסחת בך, שאתה כבר יודע. עוד לפני שהיא התנסחה. ידוע לך מה היא הולכת להגיד או מה בכוחה לתאר.

כמו כן, שים לב להבדל שבין המציאות לבין החשיבה או הקטלוג. אתה יכול לפתח יכולת לראות בו-זמנית את שתיהן, זו לצד זו. המציאות מצד אחד, החשיבה עליה מצד שני. גם זאת דרך למנוע מתהליכים פנימיים אלה שנקראים "חשיבה", לכסות את המציאות או להגביל אותה או לכער אותה, תוך המשך הפקת מהם-עצמם תועלת, היכן שהם יכולים להעיל.

טיפ נוסף בהקשר זה:

שים לב להנאה שבחשיבה, שבדיאלוג פנימי וכו'.
היה ערני לתוצריהם.

דיאלוג פנימי למשל, יכול להתרחש בין יתר האפשרויות - לאט-לאט ובכיף, מתוך מודעות כייפית שכזאת. זוהי אפשרות אחת, יש עוד המון צורות וסוגי חשיבה.

אם אתה שם לב שזה נעים + שהתוצרים טובים, אתה יכול לדעת שזהו תהליך טוב ומועיל, כמו גם לכוון אותו מעט (דרך ההנאה שלך; היא מכוונת אותו למעשה).
לחלופין, כשמשהו מציק או לא נעים או לא מועיל לך במיוחד (לדוגמה חשש או דאגה שלא ממש בחרת בהם...), זהה את המהות של זה... ודע שזהו בסך הכל תהליך חשיבה פנימי בלתי רצוני.

המשך מודעות נעימה.

 

[זה פשוט]

שמעתי על הספר. יש הרבה ספרים טובים בנושא

בתחילת דרכי כמחפשת קראתי הרבה ספרים והרבה מאמרים. במשך הזמן החוכמות שבהם על טבע המחשבות, כולל מחשבת האני, וטבע המודעות והמציאות וכמובן ההבדל בינים החלו לחלחל ולהדהד בתוכי עד שהפכו חלק ממני, מהשכל שלי. אחכ התחלתי לתרגל 2-3 טכניקות שמאוד התחברתי אליהן והגיע זמן בו התחלתי לראות מחשבות כתמונות מנטליות, כאובייקטים מול העיניים, כמו סרט. התחלתי להבחין בין המופעים לבין "זה" שרואה אותם ומודע להם והבנתי שהאני הוא הרואה ולא מה שנראה, הבנה שאינה רק אינטלקטואלית אלא כמו שאוהבים להגיד חוויתית, תחושתית. יש עדיין תנודות בתהליך הגילוי העצמי, אבל זה מתייצב.
כשאתה במצב רוח המתאים, שאל את עצמך מה מתבונן מתוך עיניך כרגע במילים האלה...
&nbsp

 

[גידי פרידמן]

ירד לי הטלכארט על "חוויתית, תחושתית", תודה

 

[זה פשוט]

 

[GM1988]

אתה מכיר אנשים שעושים דיאטה?

הם עושים בדיוק את אותו הדבר- מנסים להפטר מהרעב.
ברוחניות- אנשים מחפשים להפטר מהמחשבות.
בשני המקרים זה לא עובד, כי מה שמפספסים פה זה את המהות של הדברים.

לא הרעב ולא המחשבות הן הבעיה, אלא חוסר ההבנה של איך המערכת הזו עובדת.

תשים לב למחשבות שעוברות בך- והפעם- לא להגיד זה רע זה טוב. פשוט תשים לב שעוברות מחשבות, ואם יש צורך- תחקור את הדיאלוג הזה.
וכשהזר יהפוך למוכר, הוא יפסיק להיות מפחיד.