דיברו היום בבית המדרש

asaf2000

New member
דיברו היום בבית המדרש

לגבי שלוש משמרות שיש בלילה (ברכות ג.) "...וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה" שאלו בבית המדרש מדוע הגמרא אומרת בהמשך "ודוד הוה ידע דוד סימנא הוה ליה דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה" הרי אפשר להגיד בפשטות שלדוד לא היה כינור וכו' אלא שדוד שמע את קול הכלבים הנובחים בחצות ומיד קם ממיטתו! ואם נקשה שלא יכול להיות שלדוד המלך יהיו כלבים ליד מיטתו?? זה לא קשה - שהרי כתוב בפטירתו של דוד (שבת ל:) "... שלח שלמה לבי מדרשא אבא מת ומוטל בחמה וכלבים של בית אבא רעבים", מוכח שהיו לו כלבים. אלא שחייבים לתרץ שהגמרא שמספרת על כינור דוד זה לא לפי מאן דאמר ש"חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא". וראיתי בספר (כעת אני לא זוכר במדויק איזה) ששואל מה המיוחד במה שכתוב במכת בכורות "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו"? אלא שעל פי דרך הטבע בחצות הלילה הכלבים נובחים וכאן הקב"ה שינה את הטבע שבמכת בכורות שהייתה בחצות הלילה "לא יחרץ כלב לשונו".
 

asaf2000

New member
קבעת עיתים לתורה?

אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו וכו' קבעת עתים לתורה? (שבת לא.) שמעתי בשם רבי אלעזר אבוחצירא שליט"א שאמר שהשאלה היא בתמיה, היינו איך העזת לקבוע עיתים לתורה?! (משעה זו עד זו ולא יותר) שהרי כתוב "והגית בו יומם ולילה" בלי הפסקה. (תתיחסו לזה בתור 'וורט' בלבד, ודאי שהמצווה היא שיהיו עיתים קבועים)
 
נפלא ביותר!

נהניתי מ2 הוורטים! אך במאמר הראשון שהבאת, השאלה בעינה עומדת, מדוע הגמ` נקטה שדוד ידע ע"פ הכינור ולא ע"פ הכלבים? אם תרצה לתרץ ע"פ מה שראית בספר ההוא לגבי יציאת מצרים, אפשר לומר שהשינוי בטבע היה רק אז, שהרי לא יתכן שכל ימיו של דוד המלך ע"ה הטבע שונה... אשמח לשמוע תירוץ, ובמקביל אנסה לחפש תירוץ.
 

איקו

New member
,תגיד אסף במה אתה עוסק בחיי החול?

ומה זה וורט? זה קשור להסכם חתונה ?
 

asaf2000

New member
אני עוסק בעבודת ה' בשמחה.

וורט ביידיש (דומה לאנגלית) זה "מילה" והכוונה כאן לחידוש תורה.
 

mgb

New member
ראשית יישר כוחך ר' אסף!

בס"ד אכן כוורט נהניתי אבל לאמיתה של תורה אין הדברים מחוייבים: הגמ' במנחות אומרת שקרא אדם ק"ש בשחרית ובערבית יצא ידי חובה.. וברור שאין זו "משנת חסידים".. שמעתי נדמה לי מהרב גלינסקי שליט"א שקבעת מלשון "קובע את נפשותם" - גוזל. כלומר אדם הטרוד בפרנסה* חייב עם זאת להקדיש עיתים לתורה והדגש על קביעות, כפשטות הלשון ולא כדרש של גזל. הרב דסלר זצ"ל נשאל אם היה לו אפשרות להמליץ על מידה אחת, מה הי הממליץ. והרב השיב "התמדה"... כי יצה"ר נלחם לא על פעם אחת אלא דווקא על הקביעות! * עיין ברייתא בברכות: "אדם בא מהשדה..אם רגיל..וכו'" וכן המח' בין ר' ישמעאל ור' שמעון לגבי קיום תורה עם דרך ארץ שלדעת ר' ישמעאל אין כל אדם יכול כן. גם ברמב"ם בהל' ת"ת מביא שגם הטרוד בפרנסה חייב לקבוע עיתים לתורה. וגם אם בסוף הל' שמיטה הוא מעלה על נס את משליכי הבלי העולם אבל ברור שמי שאינו עושה כן ועוסק לפרנסת ביתו יבורך אבל חייב לקבוע עיתים ללימוד. שוב, נהניתי מעצם החידוש ונזכרתי כעת מה ששמעתי הבוקר מאברך שרש"י מפרש על הפסוק: "ונשמרת מכל דבר רע.., ומכן בנה ר' פינחס את הברייתא המפורסמת בה השתמש רבינו הרמח"ל במס"י -"תורה מביאה לידי זהירות וכו'".. ובכן רש"י מפרש ונשמרת - שעוסק בתורה. והשאלה מה קשור כעת עסק התורה לבוא לידי זהירות. והתשובה שאין די בהימנעות מהחטא, ע"י עסק התורה אדם מונע את עצמו שלא לבוא כלל לידי נסיון!! וזה לא רק לגבי חטא טומאת הלילה אלא בכלל לכל סוגי פיתוי יצה"ר! בברכת התורה
 

mgb

New member
TY.עדיין לא ממש, מקווה בקרוב..

בס"ד יש נושאים שאינני יכול להחריש.. -------------------- נ.ב למה באנגלית? זה השפיע
?
 

Guy3331

New member
לגביי הכינור והכלבים...

זה נכון שצריך קודם להתייחס לפשט, אבל ידוע גם שדבריי חז"ל הם לא כפשוטם ושמעתי פעם בישיבה שיעור של אחד הרבנים, והוא הזכיר את עניין הכינור של דוד. הוא אמר שכמו שאדם או רוח יכולים לפרוט על מיתריי כינור, כך גם דברי-תורה ויראת-שמיים יכולים לפרוט על מיתריי נפשו של האדם. וזו בעצם המשמעות הפנימית של מאמר זה של חז"ל. כלומר, שהיראת-שמיים של דוד המלך הייתה כה גדולה, שהוא לא הניח לעצמו ליפול בשינה ארוכה, ורוב הזמן השתדל להיות ער כמה שאפשר, וללמוד תורה. ולגביי הכלבים, שמעתי שזה משהו מהקבלה, אבל אני לא זוכר בדיוק... יום טוב!
 

Guy3331

New member
ועצם היראה הגדולה שיתה לדוד,

היא ה-"רוח", כלומר, רוח-הקודש, שפרטה על מיתרי ליבו.
 

asaf2000

New member
הבנתי... (+שאלה)

למרות שעדיין צריך למצוא פירוש על פי הפשט. עוד משהו מעניין שידברתי היום עם מישהו שכתוב שלדוד היה כינור עם 10 מיתרים (יש מושג של "נבל עשור" שזה נבל עם עשרה מיתרים) וידוע שיש רק 7 תוים במוסיקה, השאלה האם היו פעם עוד תוים? אותו אחד ששאל אמר לי שאם זה חצאים אז יש 5 ולמה אצלו היו רק 3?
 
ידוע...

שהשירה והכלים שאנחנו מכירים היום, הם כאין וכאפס לעומת שירת הלוים, (זה מתוך ציטוט אחד המדרשים שראיתי, ולא זכור לי היכן...) וכנראה שאז היו יותר תוים שאינם ידועים לנו... (מה גם שאני לא מומחה למוזיקה...)
 

chim chim

New member
קושיה לא לעניין

היא מראה לדעתי על כשל חמור בהבנה. קודם כל זה רק לפי אחד מהתירוצים שם בגמ', חוץ מזה גם לפי אותו תירוץ של אמצעיתא דאמצעיתא אין הכוונה שהם נובחים בדיוק באמצעיתא דאמצעיתא אלא בסביבות אותו הזמן, ואיך תדע מתי זה בדיוק חצות הלילה ? כל המהלך של הגמ' שם בנוי על הקושי העצום בלכוון בדיוק את חצות הלילה, איך נביחות של כלבים יעזרו לך פה בדיוק ??? קצת הגיון אנשים !!!
 
למעלה