דיווח אוכל מיפן וקוריאה (חלק 4): הירושימה ומצויאמה

sweetdreams

New member
דיווח אוכל מיפן וקוריאה (חלק 4): הירושימה ומצויאמה

קישור לחלק הראשון על סיאול.
קישור לחלק השני על טוקיו.
קישור לחלק השלישי על אוסקה.

אוקיי, אז השבוע אנחנו בהירושימה, עיר מעוררת השראה שאי אפשר להחמיץ, מסיבות היסטוריות ברורות. ממנה אנחנו יוצאים גם לטיול יום באי מיאג׳ימה הסמוך.
לאחר מכן, אנחנו יוצאים לחופשת הירגעות בת כמה ימים בדוגו אונסן, שנמצא במצויאמה, שם גם נשהה בריוקאן, מלון יפני מסורתי, ונתחפש ליפנים אמיתיים. נשהה בחדר טאטאמי, נישן על מיטות פוטון, נלבש יוקאטות, שכמיות וכפכפי אצבע מצחיקים, נשתה תה ירוק ונאכל שלל מאכלים יפניים מסורתיים בארוחת הבוקר, והחשוב מכולם — נרחץ באונסן אמיתי. ומי שלא מכיר את הפלא הזה, צריך לנסוע ליפן במיוחד בשביל זה.
דוגו אונסן הוא אחד האונסנים הותיקים ביפן, ומי שמכיר את הסרט Spirited Away של מיאזאקי (**), זהו האונסן ממנו מושפע הסרט. כמובן שאת האונסן עצמו, המרחצאות היפניות המפורסמות, לא צילמתי, אבל חווית האונסן היא מעבר למרחצאה עצמה, כל עוד לא בוחרים את המסלול הצר ביותר, אלא כזה שנותן את החוויה הכוללת (והמומלצת).
מומלץ לחוות את האונסן לאט וברוגע, ולא מהר מהר. לא להשאר בבריכה החמה יותר מ10-15 דקות ברצף, לנוח ולשתות הרבה מים תוך כדי. בסיום מומלץ גם לשתות חלב. בדר״כ באונסנים ניתן לרכוש בקבוקי חלב או בקבוקי קפה על חלב ממכונות אוטומטיות המוצבות בחדרי ההלבשה או בסמוך ליציאה מהמרחצאה. בחלק מהם ניתן לקנות גם גלידות חלב.
עם סיום שלב הרחצה, לובשים את היוקאטה (בדוגו אונסן, גם אם לא באים עם אחת, מקבלים אחת במקום), ועולים לאולם הרגעות נעים בקומה השניה, עם חלונות פתוחים מכל עבר, ובריזה נעימה מהמרפסת. יושבים על גבי כריות על מחצלות הטאטאמי, ומקבלים תה ירוק וחטיף. ולוקחים את הזמן. על פניו אפשר להשאר עד שעה שלמה באולם ההרגעות, אבל.. מי סופר?

אהה, כן, והיה גם אוכל בין לבין.. אז ככה…

(**) דרך אגב, בלי יותר מדי ספוילרים, עלילת הסרט נפתחת באנשים שאוכלים כמו חזירים, ואז הופכים לחזירים. המממ…. מעניין אם היינו צריכים לדאוג?
 

sweetdreams

New member
אויסטרים

הירושימה (וגם מיאג׳ימה הסמוכה) חזקות באויסטרים. הם נמצאים בכל מקום. הם גם הפתיח וגם המנה העיקרית במסעדות רבות.
בערב בראשון בהירושימה אנחנו אוכלים אויסטר נאבה. מרק בסיר המגיע על גבי גזייה, ומכיל כל טוב, וכמובן — אויסטרים.

 

sweetdreams

New member
עוד אויסטרים

ביום השני אנחנו באי מיאג׳ימה הסמוך, וגם כאן מוטיב האויסטרים ממשיך. ממשיך? התכוונתי מחריף. כאן הם גם נמצאים בכל פינה ברחוב. לצד דוכני הרחוב הרגילים, ישנם דוכנים הפותחים אויסטרים טריים במקום.
בארוחת הצהריים, נכנסו למסעדה קטנה ופינתית (פינתית עד כמה שניתן, כל העיירה מתויירת). והזמנו, איך לא, אויסטרים. אני אוכלת מרק עם אודון, אויסטרים ועוגות דגים. הוא אוכל אורז עם אויסטרים וביצה.

 

sweetdreams

New member
שוב אוקונומיאקי

מאכל פופולארי נוסף בהירושימה זה אוקונומיאקי — הפנקייק היפני שאכלנו גם באוסקה, אבל כאן יש לו גרסא שונה. הרבה פחות בלילה, והרבה יותר ירקות (בעיקר כרוב), ותוספת מסיבית של איטריות, סובה או אודון. אנחנו לקחנו סובה.

ההתמונה באדיבות הגברת החביבה שהכינה לנו את המנה. אפילו לא היינו צריכים לבקש ממנה, היא בעצמה הציעה לצלם, לפני שהיא חתכה והגישה לנו.

אתם רואים, אגב, את כפות השפכטל איתן בוצעים את האוקונומיאקי למנות אישיות.

 

sweetdreams

New member
פיצה!

האוקונומיאקי היה רק נשנוש בדרך לתחנה הבאה -- פיצה!

היא שונה מאוד (!) ביפן. יותר קריספית, יותר מתקתקה, עם תוספות מוזרות, אבל טעימה ממש!

 

sweetdreams

New member
וכמה מוצרי מאצ׳ה (תה ירוק)

להלן מאצ׳ה לאטה — תה ירוק עם חלב חם. אפשר לקחת את אותו המשקה גם בגרסא קרה, גם קצפת מעל.

 

sweetdreams

New member
וזוהי עוגת גבינה עם מאצ׳ה

אתם רואים שהמאצ׳ה נמצא בכל רכיב בעוגה — בבסיס, בשכבת הגבינה, בקרם, ולבסוף אבקת מאצ׳ה מפוזרת לה גם מעל.
נראית לגמרי כמו עוגה שיצאה מ-Wicked.. אבל היי, ירוק זה טעים! אם כי זה ספציפי היה די מריר, זו היתה מאצ׳ה למתקדמים. לי אין בעיה עם זה, אבל לחובבי מתוק זה כבר כנראה יהיה מריר מדי.


 

sweetdreams

New member
צלופח!

פה אנחנו כבר נמצאים במצויאמה. גם להם יש מאכלים מקומיים נפוצים, כאן הצלופח שולט. אז זה מה שאכלנו בערב הראשון.

 

sweetdreams

New member
מנדרינות

מצויאמה גם חזקה במנדרינות. יש להם סוג מנדרינות מקומי, ויש להם חנויות ומוצרים שלמים על טהרתן של המנדרינות הנ״ל.
אז אכלנו את אלה. המיץ הוא מיץ מנדרינה סחוט טרי.

 

sweetdreams

New member
עוד מנדרינות

אכלנו גם דייפקו (כדור מוצ׳י ממולא) עם מנדרינה שלא צילמנו, ו.. גלידת מנדרינה כתומה ויפה!!


 

sweetdreams

New member
סובה וטמפורה

אז כרגיל, הוא לקח את הגרסא הקרה, אני מעדיפה מרק. שנינו לקחנו שרימפס טמפורה כתוספת.

דרך אגב, במנה שלו, מה שנראה כמו הלבן של הביצה? אז זה לא.. זה נקרא טורורו. ואני אפילו לא יודעת איך לתאר את זה. זה סוג של עיסה סטיקית שמכינים מבטטה. וזה... בסדר... נגיד את זה ככה. המרקם של זה מוזר. לא הכי אהוב עליי.


דרך אגב 2, בשלב זה כבר התחלנו להשוות בין סוגי האטריות השונים, ולבחור מי האהוב עלינו. אז הוא מעדיף סובה, אני אוהבת אודון. וראמן? כל ראמן שאכלנו היה שונה לגמרי, אז עשינו להם תחרות משלהם.

 

sweetdreams

New member
קינוח

ממש אהבנו את ה- strawberry shortcake הקודם שאכלנו, אז קנינו שוב. עדיין טעים!


 

sweetdreams

New member
אודון נאבה

וממש ליד המלון שלנו, שכנה מסעדה קטנה בת שולחן אחד (!!), שעובדת בה יפנית חביבה אחת, והמגישה רק מנה אחת — אודון נאבה. זהו מרק אודון עם שלל תוספות, שהוגש בסיר מתכת שישמור על חומו. לא כל כך רואים בתמונה, אבל למנה שלי הוספתי גם ביצה עלומה. טעים ממש!

 

sweetdreams

New member
ולקינוח

גלידה! אבל במקום הגרסא הרגילה, כאן הוופל עוטף את הגלידה.


זהו לחלק הזה, וכבר כמעט הגענו לסוף. החלק האחרון — שבוע אחרון לטיול בפוקואוקה.

 

trilliane

Well-known member
מנהל
מצחיק, בדיוק כתבתי משהו דומה בשרשור הקודם...


העוגה הירוקה נראית פישית... אכן 'ויקד', תרתי משמע. לא אוהבת מר.

קראתי הכול בשקיקה ואני שוב מלאת קנאה... לא רק בטיול המושקע (קולינרית ובכלל) וביכולת להתנסות בחופשיות בטעמים חדשים ושונים (אני בעייתית, כידוע), חשבתי לעצמי פתאום איך זה משפיע על הגוף (אם בכלל). זה לא יפה או סקסי לדבר על דברים כאלה, אבל הם בכל זאת חלק מהתזונה... בלי להיכנס לפרטים, אני יודעת שיש אנשים עם קיבה מברזל, אבל כשאני משנה בחדות את התזונה (ולפעמים די בכמה ימי חג בקרב המשפחה) מערכת העיכול שלי נוטה להגיב בהרמת גבה ולעתים בחוסר סובלנות...
 

מיתר44

New member
אכן אירוע במערכת העיכול יכול לחרב טיול

וכבעל נסיון (יותר מאחד) אנו מצטיידים ת מ י ד בתכשירים שיכולים להקל.
מבחינתי אין טעם לטייל מבלי לטעום ולכן ציינתי זאת בנוסף להפסקת דיאטות למיניהן.
 
לגבי תה ירוק ושינויי תזונה

המאצ'ה היא באמת טעם מוזר. עד היום לא הצלחתי להחליט לגמרי האם אני אוהבת את הטעם או רק מסוקרנת ממנו. משהו בצבע הירוק נראה לי מפתה, אולי בגלל הרעננות שלו ואולי כי הוא מתקשר לי בכלל לפיסטוק. כך או כך, המאצ'ה יכולה להיות מרירה, אבל בשילוב נכון עם מרכיבים אחרים, במיוחד עם שוקולד, היא יכולה להיות נפלאה - וזה גם על סמך טעימות של מוצרים יפנים וקוריאנים וגם מניסיונות בישול שלי ושל אחותי עם מאצ'ה. אני בדיוק מכרסמת עוגיה שהוספתי לה מעט מאוד מאצ'ה - לא מספיק בשביל לתת טון רציני לטעם, אבל לאבקה הירוקה הזו יש סגולות בריאותיות רבות (והמון קפאין...) ולכן אני כן משתדלת להגניב אותה פה ושם לאוכל.

אולי הגוף שלי סתגלני, אבל אישית אין לי בעיות עם שינויי תזונה תהומיים כשאני בדרכים, ואני שמחה להתנסות, במגבלות מסוימות (התמנון שנחתך חי למשל בקוריאה - זה לא). בקוריאה הדאיג אותי בהתחלה שאני אוכלת הרבה מטוגן בחטיפי הרחוב ובחיבתי לעוף המטוגן, אבל יש כל כך הרבה מדרגות בכל מקום שעושים הרבה כושר כדי לפצות על זה... בנוסף, בסופו של דבר, גם התזונה היפנית וגם הקוריאנית בריאות יותר משלנו - הן כוללות הרבה ירקות, שעועית, אצות ודגה, ופחות בצק ופחות סוכר.
 
למעלה