מוטי גוטרמן
New member
דיווח:ישראל גונבת את העבר הפלסטיני!
גניבת הארכאולוגיה הפלסטינית עדיין נמשכה..ישראל משתלטת על אתר ארכאולוגי בגנין הפלסטינים התרגלו, שממשלת ישראל גונבת כל דבר, בהתחלה, גנבה את האדמה, והיא פועלת למען חיסול האדם והעניין הפלסטיני, אפילו גניבת הכספים והארכאולוגיה הפכה חלק מתבניות ומדיניות ממשלה זו. ישראל, ועד לרגע זה, בכוונה, מסתירה את כל העובדות שמקשרות את האדם הפלסטיני באדמתו, ומעוותת באמירותיה המזויפות את האמת על המציאות. מה שהיא העיזה לעשות אתמול בגנין, מגניבת הארכאולוגיה וההיסטוריה הפלסטינית, הינו חלק מתוכנית זו שכוחות הכיבוש מבצעים על מנת להטביע את מצגי הזהות הפלסטינית. לשכת רשות העתיקות הישראלית גנבה, ובצורה פומבית חלקים ארכאולוגיים מאתר ארכאולוגי חשוב שנמצא באזור בור חסן באזור אלגלמה במחוז גנין. משטרת התיירות והארכאולוגיה, אמרה כי רשות העתיקות הישראלית, ביצעה עבודות חיפושים באתר הארכאולוגי לפני שהעבירה את החלקים לתוך הקו הירוק. יש לציין כי זאת לא הפעם הראשונה , שהכיבוש הישראלי גונב את הארכאולוגיה הפלסטינית, למשל, לפי דו"ח מיוחד שיצא ממרכז העיתונות הבינלאומי בלשכה הכללית לאינפורמציה, ב 30 /11 שעבר, שלטונות הכיבוש הישראלים גנבו אלפי דונמים שכוללים מספר אתרים ארכאולוגיים חשובים שיש להם שורשים עמוקים בהיסטוריה בגדה המערבית, בטענה שהם נמצאים באזור בניית גדר ההפרדה הגזענית. מהאתרים הארכאולוגיים שגנב הכיבוש: חרבת שמסין, היא חרבה עתיקת ימים נמצאת בין כפר קפין לבין באקה המזרחית, והיא כפר רומני שרוע על כ 60 דונמים ועשירה בציוני דרך חשובים כמו הגדרות, ושאריות בניינים, כמו כן, יסודות בנייה ומאגרי מים חפורים באבן וחלקי צוקים ובתי קברות, החרבה הזאת היתה אתר תיירות פעיל, אלא שהגדר בלעה אותה והיא נשארה מערבה לגדר. חרבת אום קסיר, הינה חרבה רומנית נמצאת בין כפר קפיו והנזלה המזרחית, והיא נפגעה מהקמת גדר ההפרדה, ונגזל חלק ממנה, והיא כוללת יסודות, בורות ומערות וגדרות ובתי קברות וכ'. ושרועה על שטח של 10 דונמים. הגדר בלעה אתר ארכאולוגי הנקרא חרבת רחאל, והיא חרבה ארכאולוגית רומנית הנמצאת מערבה לכפר דיר אלגוסון, הגדר הגזענית עברה במרכזה ובלעה אותה. החרבה הזאת שרועה על שטח של 8 דונמים. במהלך ביצוע עבודות החפירה לצורך בניית הגדר היתה נוכחה במקום משלחת ישראלית מיוחדת, דבר שמעיד על רצון מתוכנן לגניבת הארכאולוגיה הפלסטינית. מהאתרים החשובים שהכיבוש השתלט עליהם וסיפח אותם למען הגדר, תל שויקה או תל אלראס, שעבר מספר תקופות מתחלפות, דבר שמעיד על כך שהאתר עשיר ומלא ציוני דרך ארכאולוגיים , ונחשב אחד המקומות החשובים בפלסטין, שידע תקופות תרבות עשירה כבר מהתקופה הפרונזית המאוחרת ותקופת הברזל והרומנית והפיזנטית לפי המפה הארכאולוגית. התל הזה היה מעבר לשיירות המסחריות והצבאיות מצפון פלסטין לדרומה, וחושבים שהתל הזה עבר מערכת קאדש ההיסטורית שהצבא המצרי נלחם בה בממלוכי הכנענים. התל הזה נמצא ליד הגדר הגזענית, והוא ניזוק כתוצאה מהחפירות שביצעו צוותי הארכאולוגיה הישראלים במהלך בניית הגדר דבר שמעיד על גניבת הארכאולוגיה הנמצאת בו. מהאתרים הגנובים גם, חרבת זהראן, שנמצאת בין כפר ספארין וכפר אללבד, מזרחה לטול כרם, וכוללת כנסייה עתיקה וגדרות פסיפס, כמו כן יסודות לבניינים ומבנים ועוד דברים ארכאולוגים חשובים, והיא קרובה למה שנקרא התנחלות ענב דבר שמאיים על איבודה לנצח או הוספתה לגניבות הישראליות. ממשלת הכיבוש לא הגיעה לארכאולוגיה והאתרים הארכאולוגיים בלבד, אלא שהיא מנעה מהאזרחים הפלסטינים מלקיים את הטקסים הדתיים שלהם. מנכ"ל משרד התיירות והארכאולוגיה, עבד אללה חגאזי, הזהיר לפני כן מהסכנות הנישלכות מההשתלטות של כוחות הכיבוש על אתרי התיירות והמקומות הדתיות והארכאולוגיות באדמות הפלסטיניות. כמו כן, חגאזי ראה כי המשך מדיניות הסלקטיבית והדו פרצופית שמבצעים שלטונות הכיבוש במקומות הקדושים הדתיים ואתרי התיירות, מגלה את האמת על המדיניות שהיא נחושה בדעתה לפעול לפיה בצורה שרירותית באדמות הפלסטיניות. ואמר, כי קיום הטקסים הדתיים והביקורים מבוצעים בצורה סלקטיבית, כאשר מרשים חופש דת למתנחלים היהודים, ומונעים מהמאמינים האחרים מלקיים את הטקסים הדתיים במסגדים ובכנסיות השונות בירושלים ובית לחם ואח' מהערים הפלסטינים. והמשיך, כי ההחלטות שמקבלים שלטונות הכיבוש בעניין מקומות הביקור הדתיים ואתרי התיירות, אינן חוקיות, במיוחד ששלטונות הכיבוש שולטים בחופש התנועה והמעבר באדמות הפלסטיניות, באותו זמן שמגבירה בו את המצור המוטל על הערים והכפרים והמחנות הפלסטיניים. יש לציין כי מדיניות הממשלה הישראלית מלאה בשיטות ופעולות גזעניות ושרירותיות, נגד כל מה שהוא פלסטיני, הדבר אינו רק גזילת האדמות, אלא גם על מחיקת וחיסול הפלסטינים, והריסת הזהות והקיום הפלסטיני, וגניבת כל מה שקשור בקשר ההיסטורי והתרבותי של העם הפלסטיני. מתוך אתר ההסברה הפלסטינית
גניבת הארכאולוגיה הפלסטינית עדיין נמשכה..ישראל משתלטת על אתר ארכאולוגי בגנין הפלסטינים התרגלו, שממשלת ישראל גונבת כל דבר, בהתחלה, גנבה את האדמה, והיא פועלת למען חיסול האדם והעניין הפלסטיני, אפילו גניבת הכספים והארכאולוגיה הפכה חלק מתבניות ומדיניות ממשלה זו. ישראל, ועד לרגע זה, בכוונה, מסתירה את כל העובדות שמקשרות את האדם הפלסטיני באדמתו, ומעוותת באמירותיה המזויפות את האמת על המציאות. מה שהיא העיזה לעשות אתמול בגנין, מגניבת הארכאולוגיה וההיסטוריה הפלסטינית, הינו חלק מתוכנית זו שכוחות הכיבוש מבצעים על מנת להטביע את מצגי הזהות הפלסטינית. לשכת רשות העתיקות הישראלית גנבה, ובצורה פומבית חלקים ארכאולוגיים מאתר ארכאולוגי חשוב שנמצא באזור בור חסן באזור אלגלמה במחוז גנין. משטרת התיירות והארכאולוגיה, אמרה כי רשות העתיקות הישראלית, ביצעה עבודות חיפושים באתר הארכאולוגי לפני שהעבירה את החלקים לתוך הקו הירוק. יש לציין כי זאת לא הפעם הראשונה , שהכיבוש הישראלי גונב את הארכאולוגיה הפלסטינית, למשל, לפי דו"ח מיוחד שיצא ממרכז העיתונות הבינלאומי בלשכה הכללית לאינפורמציה, ב 30 /11 שעבר, שלטונות הכיבוש הישראלים גנבו אלפי דונמים שכוללים מספר אתרים ארכאולוגיים חשובים שיש להם שורשים עמוקים בהיסטוריה בגדה המערבית, בטענה שהם נמצאים באזור בניית גדר ההפרדה הגזענית. מהאתרים הארכאולוגיים שגנב הכיבוש: חרבת שמסין, היא חרבה עתיקת ימים נמצאת בין כפר קפין לבין באקה המזרחית, והיא כפר רומני שרוע על כ 60 דונמים ועשירה בציוני דרך חשובים כמו הגדרות, ושאריות בניינים, כמו כן, יסודות בנייה ומאגרי מים חפורים באבן וחלקי צוקים ובתי קברות, החרבה הזאת היתה אתר תיירות פעיל, אלא שהגדר בלעה אותה והיא נשארה מערבה לגדר. חרבת אום קסיר, הינה חרבה רומנית נמצאת בין כפר קפיו והנזלה המזרחית, והיא נפגעה מהקמת גדר ההפרדה, ונגזל חלק ממנה, והיא כוללת יסודות, בורות ומערות וגדרות ובתי קברות וכ'. ושרועה על שטח של 10 דונמים. הגדר בלעה אתר ארכאולוגי הנקרא חרבת רחאל, והיא חרבה ארכאולוגית רומנית הנמצאת מערבה לכפר דיר אלגוסון, הגדר הגזענית עברה במרכזה ובלעה אותה. החרבה הזאת שרועה על שטח של 8 דונמים. במהלך ביצוע עבודות החפירה לצורך בניית הגדר היתה נוכחה במקום משלחת ישראלית מיוחדת, דבר שמעיד על רצון מתוכנן לגניבת הארכאולוגיה הפלסטינית. מהאתרים החשובים שהכיבוש השתלט עליהם וסיפח אותם למען הגדר, תל שויקה או תל אלראס, שעבר מספר תקופות מתחלפות, דבר שמעיד על כך שהאתר עשיר ומלא ציוני דרך ארכאולוגיים , ונחשב אחד המקומות החשובים בפלסטין, שידע תקופות תרבות עשירה כבר מהתקופה הפרונזית המאוחרת ותקופת הברזל והרומנית והפיזנטית לפי המפה הארכאולוגית. התל הזה היה מעבר לשיירות המסחריות והצבאיות מצפון פלסטין לדרומה, וחושבים שהתל הזה עבר מערכת קאדש ההיסטורית שהצבא המצרי נלחם בה בממלוכי הכנענים. התל הזה נמצא ליד הגדר הגזענית, והוא ניזוק כתוצאה מהחפירות שביצעו צוותי הארכאולוגיה הישראלים במהלך בניית הגדר דבר שמעיד על גניבת הארכאולוגיה הנמצאת בו. מהאתרים הגנובים גם, חרבת זהראן, שנמצאת בין כפר ספארין וכפר אללבד, מזרחה לטול כרם, וכוללת כנסייה עתיקה וגדרות פסיפס, כמו כן יסודות לבניינים ומבנים ועוד דברים ארכאולוגים חשובים, והיא קרובה למה שנקרא התנחלות ענב דבר שמאיים על איבודה לנצח או הוספתה לגניבות הישראליות. ממשלת הכיבוש לא הגיעה לארכאולוגיה והאתרים הארכאולוגיים בלבד, אלא שהיא מנעה מהאזרחים הפלסטינים מלקיים את הטקסים הדתיים שלהם. מנכ"ל משרד התיירות והארכאולוגיה, עבד אללה חגאזי, הזהיר לפני כן מהסכנות הנישלכות מההשתלטות של כוחות הכיבוש על אתרי התיירות והמקומות הדתיות והארכאולוגיות באדמות הפלסטיניות. כמו כן, חגאזי ראה כי המשך מדיניות הסלקטיבית והדו פרצופית שמבצעים שלטונות הכיבוש במקומות הקדושים הדתיים ואתרי התיירות, מגלה את האמת על המדיניות שהיא נחושה בדעתה לפעול לפיה בצורה שרירותית באדמות הפלסטיניות. ואמר, כי קיום הטקסים הדתיים והביקורים מבוצעים בצורה סלקטיבית, כאשר מרשים חופש דת למתנחלים היהודים, ומונעים מהמאמינים האחרים מלקיים את הטקסים הדתיים במסגדים ובכנסיות השונות בירושלים ובית לחם ואח' מהערים הפלסטינים. והמשיך, כי ההחלטות שמקבלים שלטונות הכיבוש בעניין מקומות הביקור הדתיים ואתרי התיירות, אינן חוקיות, במיוחד ששלטונות הכיבוש שולטים בחופש התנועה והמעבר באדמות הפלסטיניות, באותו זמן שמגבירה בו את המצור המוטל על הערים והכפרים והמחנות הפלסטיניים. יש לציין כי מדיניות הממשלה הישראלית מלאה בשיטות ופעולות גזעניות ושרירותיות, נגד כל מה שהוא פלסטיני, הדבר אינו רק גזילת האדמות, אלא גם על מחיקת וחיסול הפלסטינים, והריסת הזהות והקיום הפלסטיני, וגניבת כל מה שקשור בקשר ההיסטורי והתרבותי של העם הפלסטיני. מתוך אתר ההסברה הפלסטינית