דיווח מהערב. +

[מיכי 10]

דיווח מהערב.

+

במפגש הערב, הִנחה מיכאלו שירה עם ליווי באורגן. לא יכולתי להגיע, אבל דאגתי להתעדכן. התברר שהיו 11 או 12 אנשים, ונהנו מהתוכנית.

*~*~*~*~*~*~*
השיעור באספרנטו היה טוב מאד, וכלל הרבה נושאים. היו 20 תלמידים.
כיוון שכבר מאוחר, אדווח בצורת סעיפים ממוספרים:
1. ההבדל בשימוש במילים ĉar/pro.
2. צורות הכתיבה השונות בתואר הפועל - adverbo.
3. ההבדל בין שֶׁ- רגיל ושֶׁ- במובן של אֲשֶׁר באספרנטו - ke/kiu.
4. חזרה על n הכיוון.
5. איך פותחים כתיבת מכתב באספרנטו.
6. הסיומת -er-.
7. קריאה של דו-שיח מהחוברת.
8. לימוד ימי השבוע, ומשחק משותף על "המלך שמָּלַךְ שבעה ימים".

כיוון שמישהי ביקשה שנצלם את הלוח עם המשחק ונשלח את התמונה בוואטסאפ, אצרף גם כאן את התמונה. דורון מיהר מאד, כי גלשנו קצת מזמן השיעור, לכן הכתב קטן ולא כל כך ברור. אבל אפשר לראות את רעיון המשחק.

 

[מיכי 10]

זה שם המשחק שבתמונה: "La reĝo kiu reĝis sep tagoj"

 

[DoronModan]

תודה על הדיווח היפה, מיכל

הוא די מדויק (למעט תיקונים קטנים להלן), ונחמד לראות ולהיזכר בכל הסעיפים.
חוץ מזה שהיו עוד יותר פריטים (פסחת על הסעיפים), (eroj תרתי משמע), כגון ההתאמה במספר גם בשמות התואר. belaj domoj או miaj amikoj
נראה לי שהחמצת משהו בסעיף 4 (חזרה על n הכיוון). אכן היתה חזרונת, אבל מטרתה היתה לפתח את העניין ולהראות, שה-n מפצה על מילת יחס, כאשר לא רוצים להשתמש בה. כמו בתאור של כיוון 'אֶל', (וזו החזרה) כך גם בתאורי זמן, וזה היה משהו חדש.
בנוסף, -er- לא נחשבת 'סיומת' (באספרנטו 'finaĵo'), אלא 'סופית' (באספרנטו sufikso). סיומת זה באמת הדבר האחרון שמופיע במילה. כגון a-, או o-.
אלה דברים קטנים לצורך ה"היסטוריה" והדיוק, ונחמד שזכרת לציין כל כך הרבה סעיפים. הוא באמת היה עשיר, ואני מקווה שלא יותר מדי עמוּס.

 

[מיכי 10]

אהה. טוב שהגבת ודייקת את הדברים.

האמת שמיהרתי, ולכן תִּמצתתי.

אז להתאמה במספר גם בשמות התואר, לא התייחסתי, כי הם למדו את זה כבר, ולי זה נראָה בזמן השיעור מובן מאליו מכדי לציין זאת.

בסעיף 4, אכן לא ידעתי לנסח את החלק המעניין ביותר שציינת כאן, "שה-n מפצה על מילת יחס, כאשר לא רוצים להשתמש בה. כמו בתאור של כיוון 'אֶל', (וזו החזרה) כך גם בתאורי זמן, וזה היה משהו חדש."

תודה גם על התיקון (מ"סיומת") ל"סופית". בכך חידדת לי את הנושא, שהייתי מתבלבלת בו לא מעט.

נכון שלא ציינתי את הכל הכל, כי במהלך השיעור תלמידים שואלים המון שאלות, שלפעמים מטות קצת את כיוון השיעור. אז לא אל כל דבר אני מתייחסת בדיווחים.

Bonan nokton kaj orajn sonĝojn.

 

[DoronModan]

בקשר להתאמה בין ש"ע לש"ת ברבים וביחסה

נדמה לי שלא הדגשתי את זה בשיעור השני, גם מקוצר זמן, וגם מפני שחשבתי (בטעות) שזה מובן מאליו, אבל הסקתי משיעורי הבית ששום דבר לא מובן מאליו.
כל פעם 'מפתיע' אותי מחדש, שלכל מילה שנאמרה, או שלא נאמרה על ידי, יש השלכה והשפעה ישירה על שיעורי הבית.
כמו במוזיקה, יש חשיבות עליונה לצלילות ולבהירות. ואני מאוד מנסה לעמול על כך.
לפעמים צריכים לומר גם דברים מובנים מאליהם. אבל מצד שני, לפעמים לומר משהו שכולם יודעים עושה נזק, כי זה עלול לעורר תמיהה, שמא מדובר במשהו נסתר שלא הבינו, בזמן שאין שום דבר נסתר.
נניח, רק לצורך הדוגמה, שאני מדגיש שבאספרנטו הפועל לא משתנה בשמות הגוף השונים, כגון mi venas, vi venas, li venas, ni venas וכן הלאה. זה דבר שאף פעם לא אמרתי, למרות שזה מופיע בספר.

• בשונה מעברית שבה יש התאמה במין ובמספר, באספרנטו יש התאמה במספר וביחסה (יחסה זה אקוזטיבו או 'רגיל', מה שנקרא nominativo) בין שם העצם לשם התואר:

bona amiko
bonaj amikoj
bonan amikon
bonajn amikojn

• אכן, 'סיומת' ו-'סופית' הם מונחים ממש דומים, ולכן מקשים על הפנמת ההבדל, כי סוף ו-סיום הן בעצם מילים נרדפות... במונחים באספרנטו אינם דומים כמו בעברית: sufikso ו-finaĵo הם מונחים שגם נראים שונה לגמרי. ב-finaĵo מבחינים ישר, בגלל השורש fin, שמדובר במה שמופיע בסוף באמת (o-, או is-, או e-, לדוגמה).

תודה שוב על הדיווח המושקע שלך.

 

[מיכי 10]

בבקשה ובשמחה. ותודה גם על החידוד *הנוסף* של ההבדל

בין סיומת וסופית במילים האספרנטיות שלהן, שבאמת טוב שבאספרנטו הן שונות זו מזו, בניגוד לדמיון ביניהן בעברית.

 

[Eldad S]

תודה על הדיווח היפה, מיכל.

גם הצילום של מה שכתב דורון על הלוח - מצוין.
אבל בכותרת נפלה שגיאה קטנה:
La reĝo kiu reĝis sep tagojn

יש כמובן חשיבות רבה ל-n בסוף המילה tagoj, כי היא ממחישה את הנושא החשוב שדורון לימד אתמול בשיעור: כאשר מוותרים על מילת היחס (במקרה זה - המילה dum, "במשך"), מחליפה אותה ה-n בהמשך למספר המציין את הכמות, הגובה, המשקל, תיאור הזמן וכו'.

 

[DoronModan]

הניסוח מדויק וצלול

אגב, אלדד, מה שאני לא מוצא לו הסבר, ואולי אתה תשלים, מדוע אומרים
La pano kostas kvin siklojn. (זה על תקן ה-וכו' שלך)
אני מניח שאילו היינו משתמשים במילת יחס זה היה je:
La pano kostas je kvin sikloj.
אבל אז היו שואלים אותי למה בכלל צריך מילת יחס.

 

[מיכי 10]

אוי, תודה אלדד! בשיעור כתבתי כמובן נכון, עם ה-n בסוף. אבל

כשכתבתי כאן, בפורום, היא נשמטה לי בטעות.

 

[DoronModan]

התייחסות לשאלות התלמידים

אני אכן עונה לשאלות (לרובן), ובמקרים כאלה קשה לדעת אם התשובה שלי היא דבר שממילא כתוב במערך השיעור שהכינותי מראש.
אחד מהדברים הרבים שאני אוהב בקבוצה הזו, הוא בדיוק זה! הם שואלים שאלות שלא רק מצביעות על הבנה, אלא יש בהן אינטואיציה לגבי ההמשך. לא פעם ולא פעמיים קורה שתשובה על שאלה של תלמיד/ה היא דבר שהיה כתוב כסעיף הבא במערך השיעור שלי. כי כל דבר משתלשל מהשני.

וזה לזכותו הענקית של מורנו ורבנו, הד"ר זמנהוף.

השפה שלו היא פלא אמיתי! אספרנטו היא יצירה גאונית, שמאפשרת לאנשים להפעיל את האינטואיציה שלהם ולעבוד יחד עם הידע האינטואיטיבי שלהם כבני אדם, לגבי איך שפה בנויה.

 

[יואפ 76]

מיכל, תודה על הדיווח המעניין.

 

[מיכי 10]

בשמחה ולהתראות!