מיכי 10
Member
דיווח ממועדון יוסי שמר.
אמש היינו 16 חברים במועדון, ובהמשך הצטרפו עוד 5 חברים.
יואלה הכינה לכולנו דפים עם בִּרכות החג ועם מילות "הנרות הללו" באספרנטו.
פתחנו את הערב בהדלקת נר שני של חנוכה. ערן ויתר על הכבוד שניתן לו, וכיבד את מיכאלו בהדלקות הנרות בחנוכייה של אלוויר. באספרנטו...
יהושע ביקש שתי דקות לפני ההרצאה, והסביר שמבוקשים מתנדבים להכנת הכיבוד בערב זמנהוף, כי החלטנו לשחרר את יואלה ואת לאה מהטרחה הזאת, לאחר שנות התנדבות רבות של שתיהן
ערן נתן לנו הרצאה מעניינת ביותר ומלוּוָה במצגת, אשר אותה הוא הגדיר כך:
"הרצאה בעספעראנטית - התחקות אחר הקשר בין שפה ותרבות, בעקבות ספר לימוד "שפת עספעראנטא", אשר יצא לאור בפולין בשנת 1909".
על השערים של הספרון, כתוב בעברית ארכאית, ובתוספת של הרבה ע' וא', כפי שהיו מבטאים ביידיש. (נדמה לי שהשער האחורי כתוב בפולנית או ברוסית. אני שומעת את שתיהן, אבל לא קוראת ולא מבינה
).
הספר נכתב ע"י דוד הורוויץ באודסה.
יצא לאור ע"י המו"ל יעקב ראמבערג בוורשה.
והוגהּ ע"י ד"א אספרנטו...
הוא יצא לאור בשנת תרס"ט לפ"ק.
בדקתי בגוגל, ולפי הסבר של הרב ידידיה כהן, לפ"ק = לִפְרט קטן.
כלומר' בלא מניין האלפים לבריאת העולם.
(לפ"ג = לפרק גדול, לא צריך לכתוב, כי פשוט כותבים עִם האלפים: התרס"ט).
ערן קרא ביחד איתנו את השער וכמה עמודים של ספר הלימוד מהמצגת שהוא צילם. היה מרתק לקרוא על הרעיון של הצורך בשפה משותפת, והיתרון של אספרנטו על וולאפיק, למשל.
מוזכר שם גם Unu lingvo kaj unu parolo (שפה אחת ודברים אחדים).
"דעת של חכמים ונבונים על שפה משותפת לכל העמים בכלל ועל אודות שפת אספעראנטא בפרט."
כתוב על כך שהתחילית mal, מייתרת את הצורך בכמחצית המילים במילון. כי פשוט מוסיפים mal לפני כל מילה שרוצים לקבל את משמעותה ההפוכה. או במילים שלו:
"המילות 'רע', 'קצר', 'חֹשך' אינם כלל בְּהַשפה הזאת רק יוצאות ונבראות ע"י הוספת מִלה קטנה mal."
אגב, את ההימנון של זמנהוף, La Espero, הלחין לראשונה ציר הפרלמנט השוודי וחבר האקדמיה לאספרנטו אדעלשעלד.
בתחתית של שני עמודי "הא"ב העספראנטי" (של "אותיות הדפוס" ו"אותיות הכתיבה"), יש "בֵּאורים להאותיות".
נראה לי שהקהל נהנה מאד, כי בהרצאה של ערן, היתה השתתפות עירנית מאד.
עלי להודיע שנהניתי מאד מהגשת ההרצאה בכלל, מסיפור ההיסטוריה ומההסברים המנוסחים כל כך יפה על אספרנטו בספר זה.
ולא פחות, אהבתי את השפה הארכאית היפה, שאני בספק אם ילדיי, למשל, ובני דורם, היו מצליחים לקרוא אותה בשטף. מי שלומדים שפה עברית באוניברסיטה, ומן הסתם גם בלשנות, קוראים המון חומרים בשפה זו.
תודה לערן
אמש היינו 16 חברים במועדון, ובהמשך הצטרפו עוד 5 חברים.
יואלה הכינה לכולנו דפים עם בִּרכות החג ועם מילות "הנרות הללו" באספרנטו.
פתחנו את הערב בהדלקת נר שני של חנוכה. ערן ויתר על הכבוד שניתן לו, וכיבד את מיכאלו בהדלקות הנרות בחנוכייה של אלוויר. באספרנטו...
יהושע ביקש שתי דקות לפני ההרצאה, והסביר שמבוקשים מתנדבים להכנת הכיבוד בערב זמנהוף, כי החלטנו לשחרר את יואלה ואת לאה מהטרחה הזאת, לאחר שנות התנדבות רבות של שתיהן
ערן נתן לנו הרצאה מעניינת ביותר ומלוּוָה במצגת, אשר אותה הוא הגדיר כך:
"הרצאה בעספעראנטית - התחקות אחר הקשר בין שפה ותרבות, בעקבות ספר לימוד "שפת עספעראנטא", אשר יצא לאור בפולין בשנת 1909".
על השערים של הספרון, כתוב בעברית ארכאית, ובתוספת של הרבה ע' וא', כפי שהיו מבטאים ביידיש. (נדמה לי שהשער האחורי כתוב בפולנית או ברוסית. אני שומעת את שתיהן, אבל לא קוראת ולא מבינה
).הספר נכתב ע"י דוד הורוויץ באודסה.
יצא לאור ע"י המו"ל יעקב ראמבערג בוורשה.
והוגהּ ע"י ד"א אספרנטו...
הוא יצא לאור בשנת תרס"ט לפ"ק.
בדקתי בגוגל, ולפי הסבר של הרב ידידיה כהן, לפ"ק = לִפְרט קטן.
כלומר' בלא מניין האלפים לבריאת העולם.
(לפ"ג = לפרק גדול, לא צריך לכתוב, כי פשוט כותבים עִם האלפים: התרס"ט).
ערן קרא ביחד איתנו את השער וכמה עמודים של ספר הלימוד מהמצגת שהוא צילם. היה מרתק לקרוא על הרעיון של הצורך בשפה משותפת, והיתרון של אספרנטו על וולאפיק, למשל.
מוזכר שם גם Unu lingvo kaj unu parolo (שפה אחת ודברים אחדים).
"דעת של חכמים ונבונים על שפה משותפת לכל העמים בכלל ועל אודות שפת אספעראנטא בפרט."
כתוב על כך שהתחילית mal, מייתרת את הצורך בכמחצית המילים במילון. כי פשוט מוסיפים mal לפני כל מילה שרוצים לקבל את משמעותה ההפוכה. או במילים שלו:
"המילות 'רע', 'קצר', 'חֹשך' אינם כלל בְּהַשפה הזאת רק יוצאות ונבראות ע"י הוספת מִלה קטנה mal."
אגב, את ההימנון של זמנהוף, La Espero, הלחין לראשונה ציר הפרלמנט השוודי וחבר האקדמיה לאספרנטו אדעלשעלד.
בתחתית של שני עמודי "הא"ב העספראנטי" (של "אותיות הדפוס" ו"אותיות הכתיבה"), יש "בֵּאורים להאותיות".
נראה לי שהקהל נהנה מאד, כי בהרצאה של ערן, היתה השתתפות עירנית מאד.
עלי להודיע שנהניתי מאד מהגשת ההרצאה בכלל, מסיפור ההיסטוריה ומההסברים המנוסחים כל כך יפה על אספרנטו בספר זה.
ולא פחות, אהבתי את השפה הארכאית היפה, שאני בספק אם ילדיי, למשל, ובני דורם, היו מצליחים לקרוא אותה בשטף. מי שלומדים שפה עברית באוניברסיטה, ומן הסתם גם בלשנות, קוראים המון חומרים בשפה זו.
תודה לערן
