אני דווקא חושבת שאתה כן מתכוון אליי
ולא ברורה לי מאיפה שנאת העשירים הזו. ומאיפה להתחיל בכלל - זה כאילו אתה חי ביקום מקביל ולא מסכים איתי על דברים בסיסיים ממש. מה הנקודה הכי בסיסית שאפשר להתחיל בה בכלל?
 
כן, יש עשירים שמרוויחים מקרטלים ומשחיתויות וכו'. אבל זה פשוט שקר שאנשים עובדים בשביל האדונים. אנחנו לא חיים במערכת פיאודלית, ורוב הזמן, אף אחד לא מכריח אותך לקנות מאף אחד. המסחר בין אנשים הוא מרצונם החופשי, כי הם חושבים שהמסחר יטיב עמם. מי שלא רוצה לעבוד בשביל "האדונים" יכול לפתוח עסק עצמאי ולעבוד בשביל עצמו. כל מי שיש לו פנסיה משקיע בבורסה וחלק מ"האדונים" במובן מסויים, וכל מי שרוצה בעצמו להשקיע.
 
היכולת לא לעבוד לא הייתה קיימת אף פעם (חוץ מאולי בצתקופת הציידים-ךקטים, וגם שם בערבון מוגבל. אבל זה דיון אחר). היו כמה עשרות שנים שבהן נשים מהמעמד הבינוני ולא רק הגבוה יכלו להרשות לעצמן לא לעבוד, וזהו. כל שאר ההיסטוריה נשים עבדו, וגברים עבדו, וילדים עבדו, כדי לשרוד, כדי שיהיה מה לאכול. זה לא הוגן ולא לא הוגן. זו המציאות - שצריך לעבוד בשביל לאכול. לעבוד בשביל ליצור את השפע החומרי העצום והרב שאנחנו שוחים בו. ואגב, בתור מי שהרבה מאוד זמןם התעניינה בחינוך ביתי - אף אחד לא מכריח נשים לצאת לעבוד. נשים שלא יוצאות לעבוד נשארות בבית קיימות בהחלט, ועדייו חיות טוב מאוד בסטנדרטים של לפני כמה מאות ואפילו כמה עשרות שנים.
 
זו הבחירה החופשית של נשים לעבוד ולהרויח כסף במקום לא לעבוד ולחיות בצניעות. יש נשים שבוחרות כך ויש נשים שבוחרות אחרת. וזה שלמי שלא עובדת יש פחות כסף זו תוצאה טבעית של הבחירות שלה.
 
אז מי אלו נוגשי העבדים המסתוריים האלו שחיים על חשבונם של אחרים? ומי אלו הצמיתים חסרי הבחירה שנאלצים לעבוד שלא מרצונם החופשי? איפה?
 
וקח בחשבון שאם לא אשנה את דעתי ואוליד ילדים, יש לי את כל הסיכויים להיות בעשירון העליון בעצמי. כי אני ארוויח הרבה כסף בהייטק, ולא אוציא אותו על ילדים (זה יקר נורא). איפה בדיוק אני גוזלת משהו ממישהו?
 
אני מסכימה שזה חשוב שחברה תיצור רשת ביטחון כדי למנוע ממי שנופל ליפול חזק מידי. אבל חשוב גם לשים לזה גבולות - כשנתניהו הוריד קצבאות לחרדים, הם התחילו ללדת פחות ילדים. בעיני זה מוכיח שהם מולידים הרבה ילדים כי הם יכולים, כי הם יודעים שהם יקבלו קצבאות. באותה המידה, התמיכה הנדיבה באמהות קטינות חד הוריות בארה"ב מובילה להגדלת התופעה. ושמדינה מממסה יותר מידי אז אנשים מרגישים שלא משתלם להם לעבוד ועובדים פחות ויוצרים פחות עושר.
 
אני חושבת שהמוביליות החברתית עוד לא אידיאלית, אבל היא הכי טובה שיש בהיסטוריה האנושית (הנה, תראה גרף:
https://assafzim.wordpress.com/2016/01/30/nopunchline/ לעשירים יש סיכוי לא קטן להשאר עשירים, וגם לעניים ממש, אבל מי שבאמצע יכול ליפול בכל מקום שהוא - עבור האמצע זו מריטוקריה במיטבה).
 
ואני חושבת שיש משהו מאוד לא הוגן בזה שאני אשלם על ילדים של אחרים, בזמן שאני בחרתי לא להביא ילדים לעולם. בזה שאני *חייבת* לשלם על בחירות של אחרים. זו מדיניות גרועה, שמענישה את המוצלחים ומעודדת את המסכנים ויוצרת תרבות בה אנשים מתחרים על מי קורבן יות רומי מסכן יותר במקום להתאמץ ולהצליח.
 
צריך לדאוג לילדים. הדרך לעשות את זה היא לא לעודד הורים שלא יכולים להרשות את זה לעצמם להוליד עוד ילדים - בדיוק ההפך.
 
ואני, אכזרית ומרושעת שכמותי - אין לי דאגה שווה לילדים של כולם. לו היה, הייתי תורמת את הכסף שלי לעניים באפריקה, למשל. למה אני צריכה לדאוג לילד שלך ולא לילדים באפריקה, שסובלים הרבה יותר מהילדים שלך? הם גם לא אשמים.
 
זו גישה לא עקבית. ואני לא חושבת שכל אדם חייב לעזור לכל מסכן. אני חושבת שכל אדם חייב לא לגרום נזק, ולעשור במידת מה זה טוב מוסרי. וטוב שיהיה התנדבותי ולא בכפייה.
