קצת יותר קל לי לחשוב על דבר שכזה.. כשאחי עבר ניתוח.. אני כל הזמן דאגתי,ולא עזבתי איתו. הייתי ימים שלמים בבית חולים איתו.. ואפילו כשאמא נשברה הייתי חזקה והייתי איתו. כל כך טוב שכל זה נגמר
לאמא ואבא שלי יש חברים שפעם בשנה עושים מיפגש סוף שבוע אם החברים בצימרים ופעם כשהיתי קטנה בערך בת 9 או 8 ואח שלי היה 5-4 אז הוא הביא לסוף שבוע פאוררנג'ס ירוק גדול והוא לקח אותו לכל מקום והיתי באחד החדרים אם כמה ילדים בגיל שלי בערך והם ראו את אח שלי מהחלון הולך לבד בחושך עם הפאוררנג'ס הירוק ואיך שהם ראו אותו הם היתחילו ליצחוק עליו ולרדת עליו ואני הרגשתי מזה לא בנוח -יורדים על אח שלי הקטן ואני לא יעסה שום דבר?- ואז הוא ניכנס לחדר והם היתחילו לרדת עליו שוב פעם וליפני שהוא הבין מה קורה לקחתי אותו משם (אבל הרגשתי מזה רע שלא עשיתי שום דבר אז מאז אני מגוננת עליו יותר )
פעם היא קיבלה זעזוע מוח והיא היתה בבית חולים...פעם שמה את האצבע שלה מתחת לפטיש (מתחת לאיפה שהוא אמור היה לדפוק) והרבה פעמים היא מסתובבת עם ילדה שרק מכניסה אותה לצרות וגורמת לה להתרחק מאנשים אחרים והיום למשל היא לא רצתה ללמוד ואבא שלי לא הסכים לא להפסיק ללמוד (כמובן שזו חלק מהאחריות שלו) והיא כעסה והתקשרה לאמא (ההורים שלי גרושים) שבדרך כלל רכה איתה ומוותרת והיא גם לא הסכימה לה ואחותי אמרה שהיא רוצה הביתה ואם לא היא תברח ושאם לא היא תתאבד...והיא בכיתה ד' איך היא רוצה להתאבד?מאיפה זה נכנס בה? אני מרגישה ממש רע כי אני לא מבינה אבל מה שהכי הרגיז אותי זה שהיא מלכלכת עלי ועל אבא שלי כדי שאמא שלי תיבהל ותיקח אותה...היום בערך בפעם הראשונה אמא שלי מגלה התנגדות לאחותי ולהתנהגות המגעילה שלה...(קצת סטיתי מהנושא...סליחה...)
אחותי הקטנה היא בנאדם ממש ממש קנאי, אסור לי לעשות כלום בלי שהיא תקבל אותו דבר ואם אפשר אז יותר. יום אחד חתכתי את עצמי וכל המשפחה נלחצה וירד מלא דם והגעתי לבית חולים וכו'. אז איזה חודש אחרי אחותי הקטנה צועקת על אמא שלי בגלל שהיא לא קבלה משהו "מה אני גם צריכה לחתוך את עצמי כדי לקבל קצת תשומת לב בבית הזה?" ואז ממש פחדתי , או דאגתי, אחד משניהם שאחותי הקטנה "תקח בתורשה" את הדברים שאני עושה. הדר.