ממש אהבתי
את "חוץ מזה שיצורים שמימיים אי אפשר להרוג" בחייך "ברור, כולם יודעים את זה, מה? אף פעם לא ניסיתם??? כולם יודעים שכדורים עוברים דרכם ושאם אחד בטעות פוגע בהם אז הם יכולים לרפא את עצמם, כולם יודעים את זה! בטח!" סליחה על הציניות אבל זה ממש נדרש ולנושא, בכל מקרה, בתקופת כתיבת ספרי האגדות והתורות למניהם ה"אורחים" האלו הפכו מיד לשליחי האל, אולי בגלל שהם הגיעו מלמעלה ב"מרכבות אש" למיניהן נראו שונים מאתנו, כמובן שלא יותר מדי שונים הרי הם בראו אותנו "בצלמם", ובגלל שהם עשו דברים שאנחנו לא יכולנו לעשות, וכמובן שמדובר על תקופות שלא יכולנו להוציא אש מהיד (מצית) או כל מיני דשברים שהיום נראים לנו מובנים מאליהם אבל אם הייתם מראים אותם לאנשים בתקופות שהספרים נכתבו הם היו רואים בכם כעושי ניסים או אולי אפילו שליחי האלוהים. מקווה שירדתם לסוף דעתי, אם לא, תגיבו ואני אשמח להרחיב.