דיון עניני, אשמח לתשובות!
ב"ה שלום חברים, התפרצתי לדלת פתוחה קודם ואיתכם הסליחה. אני בחור, חרדי בן 25 מכפר חב"ד. מספר שאלות שאצלי הם ללא מענה. אשמח אם איש שמאל, שמוכן לענות בצורה הוגנת ולא מתלהמת ינסה להשיב לי עליהם. א. הצבעת למפלגת העבודה. מצע המפלגה מתהפך ב-180 מעלות. ומפלגת העבודה מצביעה פה אחד בעד התנתקות מטייבה, טירה וישובי המשולש. יתבצע פינוי תמורת תשלום. יוקם גוף כדוגמת מנהלת סל"ע במטרה להקל על התושבים המפונים. האם תסכים לכך כי זה עבר ברוב קולות בכנסת ובממשלה למרות "גניבת" קולות הבוחר? ב. כיצד ניתן להסביר את התנהלות ראש-הממשלה. רבין ז"ל התפטר על חשבון דולרים. כאן על קנית קולות בכסף! (היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, ממליץ על מאסר בפועל לעומרי שרון) עוברים על כך לסדר היום?! ג. השמאל בדרך כלל (וכאן אני לא מכליל חלילה שלא תבינו אותי לא נכון) הוא "אביר חופש הביטוי וזכויות האדם". כיצד איפה, שהמשטרה חסמה עשרות אוטובוסים, השמאל לא עמד על הרגלים האחוריות ומחה בשם "הדמוקרטיה"? האם רק הפגנות נגד גדר-ההפרדה הם חיוניות? ד. אחרי קריאת הספר "בומרנג" של עופר שלח ורביב דרוקר, עולים השאלות הבאות: איך אפשר להעביר מהלך אחרי שראש הממשלה אמר: דין כדים כדין תל-אביב? כיצד ניתן להעביר מהלך אחרי שראש השב"כ שפרש אבי-דיכטר התנגד? כיצד אפשר להעביר מהלך אחרי שראש אמ"ן האלוף זאבי פרקש, התנגד? כיצד ניתן להסתמך על מיעוט לא יהודי (וכאן חלילה אני לא מזלזל בזכותם להצביע. רק שבסכסוך יהודי פנימי – (להתנתק או לא) מהראוי שיהודים נטו יחליטו. כמו שישראלים לא יתערבו בסכסוך שבין התנועה האסלאמית לתנועת החמאס). בעניין כל-כך חשוב לנו הן כעם והן כמדינה. ה. מה יהיה ביום שאחרי. נניח וחלילה יפלו קסמים (מה שצפוי שיקרה, אחרת למה ממגנים גגות בישובי עוטף עזה, ומקימים מערכות של "שחר אדום"?) מה אז נעשה? ניסוג עוד קצת? או ניכנס בהם? ו. אם כעת שצה"ל יושב בציר פלדלפי' יש הברחות נשק, מה יהיה לכשהפלסטינאים יבנו נמל, והמצרים ישלטו על ציר פלדלפי'? ז. את הכוח האסטרטגי שהוא עוצמת צה"ל הפסדנו בנסיגה מלבנון. חטיפת שלושת החיילים הי"ד ואלחנן טננבאום יעידו על כך כאלף עדים. מה גם, שהאינתיפאדה הנוכחית החלה אך ורק בגלל הנסיגה מלבנון. עשו "חיזבללה-לנד" פה בתוך רצועת עזה. כיצד חוזרים על טעות פעם נוספת? ח. הכי חשוב; מתי תשרור פה שקט ושלווה, ואוכל לעמוד בצומת ברכבי, בלי לבדוק במראות ימין ושמאל האם יש לידי אוטובוס. מתי אצא מהבית בלי לקחת איתי תיק החיאה ברכב, מחשש שמה אקלע לזירת פיגוע? (והייתי לצערי בשמונה זירות פיגועים כבר. מתוכם בשנים כחובש ראשון בשטח). מתי יהיה אפשר לשים את האקדח בכספת ולתת לו לעלות אבק? ט. האם רק אנו אמורים לוותר ולוותר, בעוד הפלסטינאים לא שינו דבר אחד בסיסי באמנה שלהם. והיא השמדת מדינת ישראל? בזוגיות, שני הצדדים מוותרים בשביל שלום בית. כאן אין ויתור של צד נוסף רק דרישות ודרישות נוספות. כיצד אפשר לחיות בצורה כזו? י. אחרון ובזה אסיים. מישהו יכול לנסות לצפות מה הולך להיות פה או לחילופין להתחייב שאחרי הנסיגה הזו יהיה פה שקט? ואם לא. מהו ההסבר לתמיכה "העיוורת" משהו בתהליך הזה? תודה על הסבלנות ועל התשובות. שבת שלום ושבת שקטה!
ב"ה שלום חברים, התפרצתי לדלת פתוחה קודם ואיתכם הסליחה. אני בחור, חרדי בן 25 מכפר חב"ד. מספר שאלות שאצלי הם ללא מענה. אשמח אם איש שמאל, שמוכן לענות בצורה הוגנת ולא מתלהמת ינסה להשיב לי עליהם. א. הצבעת למפלגת העבודה. מצע המפלגה מתהפך ב-180 מעלות. ומפלגת העבודה מצביעה פה אחד בעד התנתקות מטייבה, טירה וישובי המשולש. יתבצע פינוי תמורת תשלום. יוקם גוף כדוגמת מנהלת סל"ע במטרה להקל על התושבים המפונים. האם תסכים לכך כי זה עבר ברוב קולות בכנסת ובממשלה למרות "גניבת" קולות הבוחר? ב. כיצד ניתן להסביר את התנהלות ראש-הממשלה. רבין ז"ל התפטר על חשבון דולרים. כאן על קנית קולות בכסף! (היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, ממליץ על מאסר בפועל לעומרי שרון) עוברים על כך לסדר היום?! ג. השמאל בדרך כלל (וכאן אני לא מכליל חלילה שלא תבינו אותי לא נכון) הוא "אביר חופש הביטוי וזכויות האדם". כיצד איפה, שהמשטרה חסמה עשרות אוטובוסים, השמאל לא עמד על הרגלים האחוריות ומחה בשם "הדמוקרטיה"? האם רק הפגנות נגד גדר-ההפרדה הם חיוניות? ד. אחרי קריאת הספר "בומרנג" של עופר שלח ורביב דרוקר, עולים השאלות הבאות: איך אפשר להעביר מהלך אחרי שראש הממשלה אמר: דין כדים כדין תל-אביב? כיצד ניתן להעביר מהלך אחרי שראש השב"כ שפרש אבי-דיכטר התנגד? כיצד אפשר להעביר מהלך אחרי שראש אמ"ן האלוף זאבי פרקש, התנגד? כיצד ניתן להסתמך על מיעוט לא יהודי (וכאן חלילה אני לא מזלזל בזכותם להצביע. רק שבסכסוך יהודי פנימי – (להתנתק או לא) מהראוי שיהודים נטו יחליטו. כמו שישראלים לא יתערבו בסכסוך שבין התנועה האסלאמית לתנועת החמאס). בעניין כל-כך חשוב לנו הן כעם והן כמדינה. ה. מה יהיה ביום שאחרי. נניח וחלילה יפלו קסמים (מה שצפוי שיקרה, אחרת למה ממגנים גגות בישובי עוטף עזה, ומקימים מערכות של "שחר אדום"?) מה אז נעשה? ניסוג עוד קצת? או ניכנס בהם? ו. אם כעת שצה"ל יושב בציר פלדלפי' יש הברחות נשק, מה יהיה לכשהפלסטינאים יבנו נמל, והמצרים ישלטו על ציר פלדלפי'? ז. את הכוח האסטרטגי שהוא עוצמת צה"ל הפסדנו בנסיגה מלבנון. חטיפת שלושת החיילים הי"ד ואלחנן טננבאום יעידו על כך כאלף עדים. מה גם, שהאינתיפאדה הנוכחית החלה אך ורק בגלל הנסיגה מלבנון. עשו "חיזבללה-לנד" פה בתוך רצועת עזה. כיצד חוזרים על טעות פעם נוספת? ח. הכי חשוב; מתי תשרור פה שקט ושלווה, ואוכל לעמוד בצומת ברכבי, בלי לבדוק במראות ימין ושמאל האם יש לידי אוטובוס. מתי אצא מהבית בלי לקחת איתי תיק החיאה ברכב, מחשש שמה אקלע לזירת פיגוע? (והייתי לצערי בשמונה זירות פיגועים כבר. מתוכם בשנים כחובש ראשון בשטח). מתי יהיה אפשר לשים את האקדח בכספת ולתת לו לעלות אבק? ט. האם רק אנו אמורים לוותר ולוותר, בעוד הפלסטינאים לא שינו דבר אחד בסיסי באמנה שלהם. והיא השמדת מדינת ישראל? בזוגיות, שני הצדדים מוותרים בשביל שלום בית. כאן אין ויתור של צד נוסף רק דרישות ודרישות נוספות. כיצד אפשר לחיות בצורה כזו? י. אחרון ובזה אסיים. מישהו יכול לנסות לצפות מה הולך להיות פה או לחילופין להתחייב שאחרי הנסיגה הזו יהיה פה שקט? ואם לא. מהו ההסבר לתמיכה "העיוורת" משהו בתהליך הזה? תודה על הסבלנות ועל התשובות. שבת שלום ושבת שקטה!