דיון פילוסופי - בשביל מה צריך כללים?
אני אמקד את הדיון עוד יותר... בשביל מה צריך כפילויות?
למה צריך גם כ' וגם ק' או באנגלית גם c וגם k.
אם נסתכל על זה טכנית, הרבה פעמים שרוצים להסביר תופעה מסוימת פונים ללשון המקרא. וישנם מילים אשר במקרא נכתבות בצורה שונה מהמקובל.
אז אם למשל נניח ובמקרא היו כותבים תורא במקום תורה. האם זה היה מחייב אותנו לכל הפחות לקבל את העובדה שגם הצורה תורא היא תיקנית (אך אולי פחות מקובלת)
שפה בהרבה מקרים היא התהוות של כללים שהתגבשו עם הזמן, לא תמיד יש מאחוריהם בינה נשגבת.
אז מדוע לא לתקן או להקל היכן שאפשר?
יש למשל שפות שהכתיב בהם הופיע מאות (ואולי) אלפי שנים לאחר הדיבור. סווהילי למשל היא שפה עתיקה מאוד אולם הכתב שלה הוא נגזרת של אותיות לטיניות אנגליות שהופיעו רק החל משלטון הבריטים על איזור מזרח אפריקה. כתוצאה מכך כתיב השפה נאנס לתוך האותיות האנגליות וכדי לתאר הבהרה שלא קיימת בפשטותה בשפה האנגלית לעיתים נדרשות 3 אותיות במקום אות אחת.
איך זה קשור? צריכה להשאל השאלה האם זה נכון להסיק כללים מתוך מה שיכל להיות צורה אקראית לחלוטין ואולי טעות שנעשתה לפני מאות שנים או שיש מקום להתיר יותר חופש דווקא מתוך ההנחה ההגיונית שגם המקורות שמהן גיבשו את כללי הדקדוק אינם חסינים בפני טעויות.
אני אמקד את הדיון עוד יותר... בשביל מה צריך כפילויות?
למה צריך גם כ' וגם ק' או באנגלית גם c וגם k.
אם נסתכל על זה טכנית, הרבה פעמים שרוצים להסביר תופעה מסוימת פונים ללשון המקרא. וישנם מילים אשר במקרא נכתבות בצורה שונה מהמקובל.
אז אם למשל נניח ובמקרא היו כותבים תורא במקום תורה. האם זה היה מחייב אותנו לכל הפחות לקבל את העובדה שגם הצורה תורא היא תיקנית (אך אולי פחות מקובלת)
שפה בהרבה מקרים היא התהוות של כללים שהתגבשו עם הזמן, לא תמיד יש מאחוריהם בינה נשגבת.
אז מדוע לא לתקן או להקל היכן שאפשר?
יש למשל שפות שהכתיב בהם הופיע מאות (ואולי) אלפי שנים לאחר הדיבור. סווהילי למשל היא שפה עתיקה מאוד אולם הכתב שלה הוא נגזרת של אותיות לטיניות אנגליות שהופיעו רק החל משלטון הבריטים על איזור מזרח אפריקה. כתוצאה מכך כתיב השפה נאנס לתוך האותיות האנגליות וכדי לתאר הבהרה שלא קיימת בפשטותה בשפה האנגלית לעיתים נדרשות 3 אותיות במקום אות אחת.
איך זה קשור? צריכה להשאל השאלה האם זה נכון להסיק כללים מתוך מה שיכל להיות צורה אקראית לחלוטין ואולי טעות שנעשתה לפני מאות שנים או שיש מקום להתיר יותר חופש דווקא מתוך ההנחה ההגיונית שגם המקורות שמהן גיבשו את כללי הדקדוק אינם חסינים בפני טעויות.