../images/Emo58.gif דווקא ממש נהנתי מהפרק הזה!
סופסוף משהו מנער את האוס מהאשלייה שהחיים שלו טובים, זה שהוא היה מספיק מדוכדך מהמוות של הפציאנט שלו והשתכר והבריז לקאדי, זה שהוא נזכר בפציאנטים קודמים בעונה הזו שהוא אכזב, זה סופסוף בנייה כלפי משהו, וחיכיתי לזה כל העונה. כל מי שאומר שהאוס לא קומדיה כנראה לא מכיר את הסדרה, היא תמיד הייתה מצחיקה ודרמתית באותו הזמן, הכותבים תמיד שזרו הזיות, הומור ודימיון במציאות, זה מה שמיוחד בסדרה, שיש להם ביצים לצאת מהפורמולה מידי פעם. המשפט האחרון בפרק קרע אותי מצחוק, זה היה מאוד "האוס". גם הסצנה עם להקת המריאצ'י שמוציאה את וילסון מהמשרד שלו קראה אותי... ואהבתי שהאוס רחרח וליקק את הויקודין כמו יין טוב... פרק משובח, האוס קלאסי... שבוע הבא מדאיג אותי במקצת, אבל יאללה זרמו, הכל בכיף... זה טלויזיה.