../images/Emo58.gif האם ראינו את אותו הפרק...?
שלום שלום, פעם ראשונה שאני כותבת בפורום זה
אני חייבת להודות שאחרי שקראתי את התגובות לפרק האחרון ששודר, רצתי ל- TWoP על מנת לוודא שראינו את אותו הפרק... ראשית, מן הראוי לציין שהאוס היא אחת מ- 3 הסדרות האהובות עליי בכל הזמנים. כמו רבים אחרים גם אני חששתי לגורל הסדרה ברגע שאיחדו את האוס וקאדי בסוף עונה 6. הופתעתי לטובה מהתסריטאים שלאורך תחילת העונה לפחות, לא ברחו מהנושאים הבעייתיים וטיפלו בהם באופן משביע רצון למדי. הכל החל להתחרבש מלפני 5 פרקים לערך. מערכת היחסים הקלוקלת הזו השתלטה על כל הסדרה, כמו גם אובר הסיפורים האישיים וכל הבסיס הלך לאיבוד יחד עם האוס עצמו. בניגוד לצופים אחרים, לא היתה לי התנגדות לשינוי בהאוס ולכל התהליכים שעבר בעונות האחרונות. להפך, אני חושבת שזה היה נדרש. עייפתי מלשמוע עד כמה "אינו ראוי לאהבה/אושר" (בעיני עצמו) ועל שהוא נועד לחיות לעד לבדו, מדוכא, אומלל ומסומם. אני חושבת שלומר שאהבה או כל תחושת שמחה שהיא, אוטומטית הופכת אותו ל- lesser doctor, היא מגוחכת, אני לא קונה את מה שרוצים בכוח למכור לי. אני חושבת שמה שחסר להאוס הוא
balance. שום דבר לא מאוזן אצלו, הוא עובר מהתמכרות אחת להתמכרות שניה ואין לו מושג ירוק איך להתמודד עם כמה דברים במקביל. הוא "מאבד ממבריקותו" לא בגלל שהוא מאוהב או שמח, אלא כי הוא לא יודע איך לאזן בין הדברים והולך עד הסוף רק עם משהו אחד בכל פעם. במקום שילמד לעשות את זה, בחרו כמובן בדרך הקלה, פרקו את מערכת היחסים סופית והחזירו אותו לכדורים. ואפילו לא זה מה שכל כך חרה לי בפרק האחרון מבחינת הדמות של האוס. כל הפרק הרגשתי שבכוח מנסים להחזיר אותי אחורה לימים עברו. האוס נרקומן "משעשע" עם כל הקשקושים וההתחכמויות הבלתי נגמרות, שכבר לא מעוררות בי סימפתיה ושעשוע, הן גורמות לי לגלגל עיניים. זה על גבול הפתטי (תסריטאית). לא בא לי כעת שידור חוזר של האוס של פעם כי הוא כבר לא האוס של פעם. כפי שקאדי אמרה לווילסון (אמנם בהקשר אחר): "you can't go back". לדעתי הגענו לשלב ממנו לא ניתן לחזור אחורה כאילו כלום לא קרה. המון קרה. קרה יותר מדי. הפרק הזה כל כך ביעס אותי שמצאתי את עצמי לראשונה מאז גיליתי את הסדרה המבריקה הזו, פולטת לעצמי: "יאללה, שתגמר כבר העונה"
וואו. איזה פוסט מדכא על הפעם הראשונה שאני נכנסת לפורום חדש! LOL סורי על החפירה...