דיון שמתאים גם לפורום פה...

פרימיטיבי ומזעזע

אבל בהסתכלות מעמיקה - לא נורא. הנשים שכוהן שיווא מהלך עליהן בנעלים מסומרות אינן שונות משיעים שמצליפים בעצמם, או נזירים קתוליים שמתענים כדי להזדהות עם סבלות הצלוב. מנהג הצום הנהוג אצלנו מספר פעמים בשנה יותר מעודן אבל גם הוא מבטא את עילוי הרוח על הגוף. אשר לקבורת ילדים חיים לדקות ספורות - תקן אותי אם אני טועה, אבל גם הקלטים נהגו לקבור אנשים וילדים חיים באדמה לשם התעלות הרוח. גם ילידי אמריקה המקוריים, וגם האבוריג'ינים. אם מכינים את הילד היטב והוא יודע שזה טקס, יכול להיות שגם לא ייגרם לו נזק. הנזק האמיתי לילדים הוא שטיפת מוח מתמשכת של בורות ושנאה ולא חשוב היכן. בסך הכל: מעזע אבל אותי מזעזעות יותר דתות התובעות הרג ורמיסת אחרים בשם הדת....
 
לגבי הקלטים איני יודע

אך בהחלט לא באתי להשוות ולהגיד כי תרבות אחת היא נאורה יותר ומפותחת יותר לעומת האחרת. אולי חידוד נוסף - כיצד, למה והאם ניתן לפתור את הפרדקוס שנוצר בתוך הנושא הרחב שנקרא "זכויות אדם" - בין חופש הפולחן לבין זכויות הילדים, הזכות לכבוד עצמי (אני לא בטוח שיש סעיף כזה) - היכן הגבולות? כאשר אדם גורם נזק לגופו באופן מודע, איני יכול לדרוש ממנו שיפסיק - אך תסכימי עימי כי הדבר נובע לרוב מהחינוך ומהחברה בה חי אותו האדם. וחידוד נוסף - שאולי מתקשר לדיון הקודם על סיינטולוגיה (אם כי בהחלט איני מתייחס לסיינטולוגיה בפרט) - האם זכותו של אדם, של ילד (או של הוריו של הילד) לפגוע בעצמו ובאחרים - כדוגמת "כתות" שונות ברחבי העולם - "כת השטן" (לא השטניזם של לה-ויי), כתות נוצריות פנאטיות (הקוראות למאמיניהם להתאבד) - האם גם להם מותר להנות מאותו חופש פולחן?
 
לדעתי החוק מגדיר נושאים האלה היטב

ובאותם מקרים שבהם הוכח כי אדם הרג, גרם נזק, התעלל בחלשים ממנו, הסית לאלימות, שיתף פעולה עם אלימות, וכן הלאה, החוק מתערב. על רקע החוק היבש, שהוא דרכה של החברה להגן על עצמה, צצו אינספור תביעות משפטיות נגד מה שנקרא "כתות" וגם נגד דתות ממוסדות. תביעות כאלה רווחו מאוד בתקופה מסויימת - למשל נגד הסיינטולוגיה - אולם מהר מאוד הסתבר שקשה מאוד להאשים אדם בגרימת נזק לזולתו, או אפילו לעצמו, כשמדובר בתכנים רוחניים. מה גם שה"קורבן" שיתף פעולה מרצון. לכן רוב התביעות נגד הסיינטולוגיה נכשלו. זאת, משום שהחוק חל על כולם, וביום שבו יצא חוק אשר אוסר השפעה רוחנית, ייסגרו כל הכנסיות, בתי הכנסת, המסגדים, האשראמים ואף התכנסויות מסויימות בסטארבאק
הבעיה עם קבוצות ואמונות היא שאנחנו יודעים על כך רק בדיעבד. כאשר מישהו יורד מהפסים ומתרגם את ההלכה למעשה באורח הרסני. אז ורק אז כוחות החוק יכולים להתערב, כמו במקרה של עוזי משולם, ובמקרים אחרים לערוך ניתוחים שלאחר המוות ולנסות להבין מה קרה שם. העולם אינו מקום בטוח - זו אשליה. אנשים משתגעים גם בצבא. יש סטטיסטיקה יבשה של אנשים שיוצאים מדעתם והאחוזים תמיד קבועים, רק האנשים משתנים - כמו במקרה של תאונות דרכים. אדם יכול ליהרג על רגע של סכסוך חניה. אדם יכול לאבד את שפיות דעתו ולירות בעוברי אורח. דברים כאלה קורים ואנחנו קוראים עליהם בעיתון גם בלי קשר לאמונה דתית או פילוסופית כזו או אחרת. בסך הכל, ובשורה התחתונה, מקרים כאלה קורים הן בקבוצות דתיות והן בקבוצות שאינן דתיות. ייתכן אפילו שהם קורים קצת פחות בקבוצות דתיות דווקא משום שהקודקס המוסרי של חלקן תובע התנהגות יאה יותר מחבריהן.
 
יש להבהיר כמה נקודות

סיגופים מופרזים, קבורת ילדים, שחיטה של בעלי חיים, נטילת חומרים מסממים, מין מופרז, פולחן הזונות המקודשות כל אלו אינם מומלצים בשום מקום בוודות. אלו מנהגים עממיים שהתפתחו מסיבות אלו ואחרות. במיקרים מסויימים אף המערב עודד את התפתחותם של מנהגים אלו. מה שבטוח, אין להם כל סימוכים בוודות.
 
למה כוונתך?

אתה לא מדבר על המצב בכל הדתות, אכן כן? מאחר שאם תגיד ששחיטת בעלי חיים למשל, זה מנהג עממי ולא חלק מהדת המקורית, אין לנו צורך להרחיק מעבר לדת היהודית. אם תאמר שזה מנהג עממי, תוכל לומר זאת על כל הסממנים האחרים של הדת.
 
למעלה