לדעתי החוק מגדיר נושאים האלה היטב
ובאותם מקרים שבהם הוכח כי אדם הרג, גרם נזק, התעלל בחלשים ממנו, הסית לאלימות, שיתף פעולה עם אלימות, וכן הלאה, החוק מתערב. על רקע החוק היבש, שהוא דרכה של החברה להגן על עצמה, צצו אינספור תביעות משפטיות נגד מה שנקרא "כתות" וגם נגד דתות ממוסדות. תביעות כאלה רווחו מאוד בתקופה מסויימת - למשל נגד הסיינטולוגיה - אולם מהר מאוד הסתבר שקשה מאוד להאשים אדם בגרימת נזק לזולתו, או אפילו לעצמו, כשמדובר בתכנים רוחניים. מה גם שה"קורבן" שיתף פעולה מרצון. לכן רוב התביעות נגד הסיינטולוגיה נכשלו. זאת, משום שהחוק חל על כולם, וביום שבו יצא חוק אשר אוסר השפעה רוחנית, ייסגרו כל הכנסיות, בתי הכנסת, המסגדים, האשראמים ואף התכנסויות מסויימות בסטארבאק
הבעיה עם קבוצות ואמונות היא שאנחנו יודעים על כך רק בדיעבד. כאשר מישהו יורד מהפסים ומתרגם את ההלכה למעשה באורח הרסני. אז ורק אז כוחות החוק יכולים להתערב, כמו במקרה של עוזי משולם, ובמקרים אחרים לערוך ניתוחים שלאחר המוות ולנסות להבין מה קרה שם. העולם אינו מקום בטוח - זו אשליה. אנשים משתגעים גם בצבא. יש סטטיסטיקה יבשה של אנשים שיוצאים מדעתם והאחוזים תמיד קבועים, רק האנשים משתנים - כמו במקרה של תאונות דרכים. אדם יכול ליהרג על רגע של סכסוך חניה. אדם יכול לאבד את שפיות דעתו ולירות בעוברי אורח. דברים כאלה קורים ואנחנו קוראים עליהם בעיתון גם בלי קשר לאמונה דתית או פילוסופית כזו או אחרת. בסך הכל, ובשורה התחתונה, מקרים כאלה קורים הן בקבוצות דתיות והן בקבוצות שאינן דתיות. ייתכן אפילו שהם קורים קצת פחות בקבוצות דתיות דווקא משום שהקודקס המוסרי של חלקן תובע התנהגות יאה יותר מחבריהן.