מ.. וגם אני.
עניין של אופי, אני חושבת. מעולם לא שרתי, אולי זמזמתי, ולעיתים קצת זזות השפתיים. אבל אני לא חושבת שזה רע, בין אם כן ובין אם לא, כל אחד וההנאה שלו, הדרך שלו לסחוט את המירב מהערב. מבחינתי, השקט הוא-הוא ההופך את ההופעה למה שהיא. ההתרכזות הטוטאלית בבחורה עם הגיטרה, האינטימיות, שהיא כל כך מיוחדת וכל כך מוסיפה. "ותיקים"? "חדשים"? קראתי פעם פוסט, של בחור בשם אלכס בן-ארי, והוא כותב כך: "בשניות הקצרות בהן שרה רונה קינן בהופעה את המילים "והכל יקפא" מתוך השיר "מבול", צונחת הטמפרטורה הממוצעת של לבבות המאזינים בשלוש מעלות לערך. מפל טמפרטורות זה מביא לכך שטיפות כבדות של רגש מתעבות על הקירות החיצוניים של חדרי הלב." אני חושבת שכל אדם, בין אם זו ההופעה הראשונה אליה הוא מגיע, ובין אם זו העשירית ואולי החמישימית (ואני עומדת מאחורי כל המילים שלי), ימצא לנכון להנהן, נוכח המשפט הזה. ענייני הותק זניחים, כשמדובר ברגש הנכון. ערב נעים שיהיה לנו, (ואולי קצת לפנות בוקר). ../images/Emo29.gif