דיון: Penis Yoga

דיון: Penis Yoga

This practice is based on the complete transcendence of sexual impulses, and involves a preliminary period of self-imposed celibacy for nine years. After this, the yogi is truly initiated during a ritual in which certain nerves of the penis are broken, thus enabling him to "lift" rocks weighing over one hundred pounds. However, the initiation ceremony for this practice makes it highly unlikely he will ever have another erection מה דעתכם? חשוב להבהיר כי הנושא רציני לחלוטין. סדהוז רבים מאמינים כי הקרבה גופנית וסבל פיזי = מתכון מנצח לזירוז ההארה והנרוונה.
 
למה טירוף ?.....

היי נערת היוגה. בעייני היוגים ההודים מה שעושים במערב עם היוגה זה טירוף.... והענין הספציפי הזה הוא "טירוף" ? התרגולים הרשמיים המופיעים ה"האתה יוגה פרדיפיקה" לא נופלים מזה (ראה "קצ'רי מודרה" ועוד) ובתייחסות לתודעת גוף וטאפס, גם הענין הזה מדגמד. גם היום אפשר למצוא יוגים שמצגים תרגולי טאפס מרשימים. כל ענין הטאפס נראה לנו מוזר כי אנחנו באווירה שונה...אצל ההודים קל יותר לקבל את זה ולא רק אצל יוגים. סדרי העדיפיות שונים. אני זוכר כמה הייתי המום (בפעמים הראשונות...)כשראיתי הודים (גם בעלי יכולת כלכלית) מסתובבים בלי שיניים, מזניחים מחלות ופגיעות שקל לטפל בהם, ולמה ? התשובה הייתה: לתקן שן עולה לי 1000 רופי, יש לנו חתונה בשבוע הבאה, ה 1000 רופי העלה דרושים יותר שם, מה זה סך הכל שן..... וכזו ההתיחסות לגוף בהודו. אצלנו זה קצת פחות מתקבל על הדעת, אבל טאפס שנראה לנו מטורף ומוגזם הוא ענין "שגרתי" עבור היוגי ההודי.... בשמחות ויום נהדר. אבי.
 

yogagirl

New member
שלום אבי היקר

קודם כל זה מה שאני מרגישה לגביי זה בצורה הכי נקייה -מתוך סאטיה -זה מה שעולה בי היום- כשאני רואה את זה - ומה שעולה בי היא תחושה של "וואי איזה טירוף " איך לא הייתי רוצה לנתב את הטאפס שלי למקום הזה " (טוב אני גם ככה לא ממש יכולה כי אני אישה...ברוך השם ... ) אני אדם פתוח לבריאה ולא חס ושלוום אומרת זאת מתוך התנצלות ....[ מישהו שם תמונה ושאל מה חושבים על זה ? ואני בלי לסנן חושבת שזה טירוץ !
באותה נשימה אני מודעת לכך שיש אנשים שרואים את החיים אחרת ממני שהגבולות שלהם שונים ממני -אבל - אם שאלו את הכלל ואני בניהם - מה אני חושבת - אז זה מה שאני חושבת - לכן לא ככ רלוונטי בעניי לשאול אותי "למה טירוף?" -אתה יכול להציג את הדיעה שלך מבלי לבטל את שלי ...זה לגמריי אפשרי ...לשאול למה טירוף ?-זה במילים אחרות לומר "את לא יכולה להרגיש ככה " יש בזה סוג של שפיטה -והאמת שלא התכוונתי לעשות את זה "כבד " ...אבל מבחינתי זה עוד צעד לדיוק שלי בחיי. אני משתדלת לתרגל דיוק ...לאפשר מרחב לעצמי ולאחרים ...ולהיות נאמנה לעצמי ולרגשות שלי ...אני בעד דיונים מפרים וחשוב לי לציין שאני לוקחת את מה שאתה אומר ומתבוננת בו ... אני בזמן האחרון מעמיקה ביהדות היפה-שמפרה מאוד את הדרך היוגית שלי - ומוצאת שמצד אחד ממליצים לתרגל אי היאחזות בחומר ובגוף כי כידוע לכולנו הכל מתכלה, אבל עם זאת מציינים את החשיבות של הכבוד אל הגוף (ואפילו ביוגה זה מוזכר בכל כך הרבה היבטים של שמירה על טהרת הגוף והמזון וכו ..).אלוהים נתן לנו גוף וחיים במתנה ולי זה נראה כמו זלזול במתנה שנתן לי הבורא ... ככה זה מרגיש לי -היום- אבל זאת אני, וברור שאחרי כל מה שאני מרגישה מול הדבר הזה,אני תמיד אומרת שכל אחד יעשה מה שטוב לו,מה שמשרת את הטאפס שלו ואת החיים שלו ,והעיקר שאינו פוגע באחרים. במקומות שבהם נוצרים החיכוכים האלה בין דיעות מחשבות ואמונות יש תמיד מקום להפרייה , בירורים ודיוק ועל זה אני בהודיה מלאה מהלב ! שיהיה לכולנו שבוע טוב באהבה רווית טל
 

yogagirl

New member
לא אבל שמעתי עליה קצת ../images/Emo140.gif

אני מתעניינת בחסידות לאחרונה זה מאוד מעניין אותי - עולם ומלואו - איזה כייף ...כמה היהדות יפה
 
קצת נסחפת....

למה נראה לך שביטלתי את דעתך ? ולמה לא רלוונטי לשאול "למה טירוף" ? סך הכל הצגתי את תפיסת הגוף של היוגים ההודים כפי שיצא לי להכיר. אני חושב שיש הבדל עצום בין התפיסה שלנו לשלהם, וזו כנראה הסיבה שגדולי הודו בכל התקופות (ראמקרישנה, ראמנה מהרישי, וויקאננדה ורבים וטובים אחרים) התנגדו להאטה יוגה. ומה שראו בתרגול בהחלט מתקשר ל"טנטרה - האתה ששהקו בינהם לא מסומן, אנחנו חושבים שצריך לשמור על הכלי (זה הרי מה שמצהירה ההאתה יוגה) אבל התעסקות בכלי גוררת גם דברים אחרים. ראמקרישנה אמר על זה: אם תתעסק בפחם, לא חשוב כמה תשטוף ידיים, תמיד ישאר לך שחור תחת הציפורניים....אנחנו "משחקים ביוגה" מקסימום עושים כמה אסנות (שבעייני מי שלא מתרגל יוגה נראות מטורפות...)אולי גם קצת פרנייהמה, זו לא ההאתה יוגה שההודים מתרגלים.... עוד שוני מהותי הוא ההתיחסות לגוף, אנחנו רואים בו כלי שצריך לדאוג לו, ההודים רואים בו כלי שמהווה מכשול...ראי תרגול טנטרה - עבודה על זה שלו הפטנציאל הגדול ביותר לשעבוד - הגוף וגרורותיו. בענין היהדות והיוגה ככל שמעמיקים מוצאים את הקונפליקט - היוגה ובמיוחד האתה יוגה לא בדיוק מובילה לאן שהיא מצהירה...בענין הזה שווה לקרוא את דעותיהם של ישעיהו ליבוביץ וחכמינו האחרים שהתגדו ליוגה. שבת שלום. אבי.
 

סטיוויה

New member
אז ככה...

אני אקדים ואומר שאני לא ממש מתמצאת בפרטי הפרטים של הכתבים היוגיים ואני בטוחה שלעומתך,קטונתי. אבל למיטב הבנתי מדובר כאן בזרם ספיציפי של יוגים.למיטב ידיעתי יש זרמים אחרים שבהם לא יעלה על הדעת לתרגל בצורה שכזו. באשר לדעתי הפרטית על התמונה...אני לא מבינה מה יוגה בזה.איך יכולה להיות אחדות מתוך פגיעה כל כך מכוונת בגוף.יש הבדל רציני בין לא לתקן חור בשן(ואת זה אני יכולה דווקא להבין) לבין לפגוע בה במכוון כי כך נגיע להארה.כשאני מתבוננת בעיניו של היוגי בתמונה אני רואה סבל וקדרות ולא הארה.אולי זו הפרשנות האישית שלי למבט בעיניו.אבל ככה זה נראה לי.בתפיסה שלי,הגוף דלי הוא מקודש.הוא שייך לאלוהים.אם אני פוגעת בו,אני פוגעת באל. אבל אני יהודייה. ואולי זה כל ההבדל.
 

yogagirl

New member
הרחבת לי את הלב

סטיוויה - אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת בתפיסת ראייתך על הגוף גם אני מרגישה כך ! הגוף הוא מקודש ואכן מתוך מקום של פשטות אני מבינה שאם אני פוגעת בגוף זה באמת כמו לפגוע באל ...אני רוצה לאפשר לנשמה שלי לשכון בתוך גוף נקי נעים נינוח ...עם חשיבה חיובית ...עד כמה שאני יכולה בהשתדלות שלי ...בתמימות ... יש איזה משהו יפה ששמעתי פעם בקשר לגוף כמו שאנשים נכנסים למקדש בלי נעליים מתוך כבוד נקיון וטהרה כך חשוב שנחשוב על כל מה שנכנס לנו לגוף - כל מה שאנחנו מספחים אל הגוף ואיך שאנחנו מתייחסים אילו אני לא אומרת שאני כבר "שם" ...הדרך שלי עוד ארוכה ..אבל מאוד שמחה לדעת שאני מתכווננת לשם ולכן אני חווה נחת מתוך הידיעה שאני משתדלת -כמה שאני יכולה -להעניק לנשמה שלי משכן נעים.. (הגוף בעצם)עד כמה שזה תלוי בי ... וכמובן שיש את כל מה שמעבר אליי - האלוהות - שמחליט פה על כל מיניי עיניינים ...... ופה כל מה שאוכל להגיד שיש דברים שהשתיקה יפה להם ...מעבר לזה אני באמת לא יודעת כלום בברכת שפע אור ואהבה רווית טל
 

לקשמי

New member
../images/Emo45.gif

גם ביוגה (לפחות ביוגה שאני מכירה, לא יודעת לגבי הסדהואים בהודו
) הגישה היא שיש להתייחס אל הגוף כאל כלי שדרכו אנו משרתים את היקום, את האל. ואיך נוכל לשרת את הבריאה עם גוף חולה/פצוע וכו'? הגוף צריך להיות כשיר לתרגול מדיטציה, אסאנות וכמובן, כפי שהזכרתי, לשירות הבריאה. לכן גם היוגה מקדישה את הצורך בשמירה על בריאות הגוף וחיזוקו. כשעושים טאפס (סיגופים) כדאי לחשוב טוב מה המניע של הטפאס הזה. האם באמת כדי לא להזדהות עם הגוף או שאולי ההיפך, ממניע של אגו, של "תראו איזה סגפן גדול אני, איזה דברים אני מסוגל לעשות עם הגוף שלי". אכן, גם ביהדות יש משפט מאוד יפה שאומר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". הגוף צריך להיות כלי ראוי להכיל בו את אלוהים. (וזאת כמובן על פי תפיסת העולם שלי
) סוף שבוע טוב.
 
למעלה