דיוש אחרון לשנת 2005.....

[talis2]

דיוש אחרון לשנת 2005.....

קובי שיחק אותה בענק ! שעה וחצי של מוזיקת קרחנה, דופק בשמיים ואחלה חבר'ה מסביב אניקה ,ג'קי, פוסי וחליל היה מעולה לסיים כך את השנה. אבד רבו,,, הנך מתבקש לסור למשרד ולהסביר מדוע ירדת מהאופנים וענית לסלולרי באמצע השיעור... חבר'ה שתהיה לכולנו שנה טובה!

 

[P u s s i c a t]

../images/Emo45.gif

היה

הוא פשוט

נהניתי בטירוף

וגם מהארוחה שבאה אח"כ שהרשיתי לעצמי להנות ממנה עד הסוף

מחר רכיבה באויר הפתוח אולי זה ירגיע לי קצת את הדופק...

 

[ennicka]

../images/Emo45.gif אבל טיפה גם ../images/Emo10.gif

קובי במיטבו

כיף לדווש איתכם! טלי איך התגעגתי אליך והיה כיף גם לשבת לפני וגם לדווש לצידך עם מבטי העידוד, צעקות וקולות אחרים...ובכלל פשוט כיף!!! אבל...

הגוף שלי הכריז אתמול על סיכסוך עבודה ונתן בשביתה איטלקית. כאילו אנחנו שם באותו חדר, יושבים על אותם אופניים, אני רוצה אבל הוא? בעומס הכי קטן הרגיש כאילו הוא צריך להזיז טונה. והאמת זו אשמתי, כי כבר בהתחלה הוא הראה סימני מצוקה ואני לא הקשבתי. כמובן שמהר מאוד הבנתי לא להלחם (בכל זאת אני מסמפטת את קובי, לא נעים להתמוטט לו בשעור...) ופשוט העברתי את השעור במינימום מאמץ. איזו אכזבה מעצמי

פעם ראשונה שיצאתי משעור עם לחלוחית בעיניים ולא מעונג. להיות בכזה שעור פצצתי עם אנשים כאלה נהדרים ולהחמיץ?!?!? כשהגעתי לבית אכלתי כמו משוגעת, והגוף המשיך ברעידות קלות ומחאה על חוסר ההקשבה שלי... מסקנות? אם הוא אומר "לא", להקשיב לו, גם אם אני ממש אבל ממש רוצה להתאמן. לפני שעור לאכול יותר ממנת הקוסקוס שאכלתי אתמול, מסתבר שזה לא מספיק... וטלי

תודה על חיוכי העידוד בשעור אל מול המבטים הפולניים שלי... זה מה שהעביר לי אותו והזכיר לי לפחות להנות מהמוזיקה והאוירה גם אם מבחינת אימון זה כבר התפקשש

יאללה ניתן לא לנוח יום, ומחר נעשה חוויה מתקנת

 

[Infin1ty]

דיווש אחרון

היה היום 5:40ש' רוב הזמן מקדימה, היה אימון מעולה.

 

[shiri 80]

נפילה אחרונה לשנת 2005

כנראה שרכיבות שמתחילות בסגנון "אני צריכה לראות פעם את שירי נופלת " אמורות להסתיים באמת בנפילה שלי (חבל שלא אמרה "אני צריכה לראות את שירי זוכה בלוטו " ) רכיבה מהנה ביותר משולש מרובע ושוב משולש שיעור כפול בגיאומטריה... שתהיה שנה טובה , מוצלחת והכי חשוב בטוחה...

 

[Tami661]

../images/Emo24.gif../images/Emo25.gifמקווה שהכל בסדר...

וברכיבה הראשונה שלך בשנה הבאה... תגידי לה שתגיד בדיוק מה שאת רוצה לשמוע (בטוחה שלוטו זה המקסימום שלך?

)

 

[shiri 80]

ב"ה הכל ליגה

מסתבר שכשאתה מנסה להבין מה האדם שמעבר לכביש רוצה ומנסה להבין את הסימנים שלו אז הרוכב שלפניך עלול לעצור לפתע , לצעוק לך לעצור אבל כשמרוכזים בחוש אחד השני דפוק... אז גלגל בגלגל גלגול שמאלה אל האספלט שפשוף במפרק שפשוף בברך מכה בראש (ותודה לקסדה שהביאני הלום) שניה של התאפסות הצעה של מים מרכב עובר אורח וממשיכים הלאה "כמתוכנן" כפי שהגדירה הבדצ עכשיו תגידי לי את נפילה מפגרת כזו יכולה להביא אותנו למצב של לא בסדר? בימים רגילים כן אחרי יום רכיבה שכלל את המרובע + פעמיים שני שליש מהמשולש (תוציאו מחשבונים) אין מצב למחיקת החיוך... כ מו גם הכאב בכל חלקיק בגוף... שתהיה רק שנה טובה והכי חשוב עם רכיבות אייכותיות לגביי המקסימום שלי יש לי שבוע לחשוב על כך

 

[בדעה צלולה]

110 קילומטרים של שכרון חושים ../images/Emo9.gif

לאחר שבועיים של ניוון שריר הארבע ראשי החלטנו (TEAM TROL) לסגור את השנה בפירוק אברים טוטאלי. אז מה היה לנו: אחת חולה, עם גרון כואב אחת פולניה עם כאב גב ואחת עם מחסור בשינה הקור הקפיא את העצמות, האצבעות ברגליים ובידיים קפאו אבל ה- TEAM לא ויתרו ואחרי שני צלעות של המשולש התחממנו ועלינו את יער הנשיא. רוח בפנים לא הרתיעה וסגרנו את המלבן. שירי עשתה בדיקה אם היא יודעת ליפול נכון... ובדרך גילינו שפולניות לא מפסיקות גם לדמם... המשכנו לעוד שני צלעות של המשולש והגענו מפורקות לתחנת האם. ולפי מיטב המסורת קינחנו בבירה שחורה + סנדוויץ חלבה עם ריבה והרבה אנחות של כאב... ללא ספק אחלה דרך לחתום את השנה הקודמת.

 

[shiri 80]

כפרות עלייך ...

איך אמרת , ממשיכים לפי התוכנית . טו טו טו שנתפור רק כאלה תוכניות לשנה הבאה עלינו לטובה

 

[בדעה צלולה]

לשנה הבאה, תוכניות טובות יותר ../images/Emo23.gif

 

[talis2]

שנה הבאה גם אני שם!!!

 

[בדעה צלולה]

לשנה הבאה, תוכניות טובות יותר ../images/Emo23.gif

 

[Tami661]

../images/Emo45.gifגם אני הייתי../images/Emo9.gifוהשעון?...דופק!

בזמן אחר במקום אחר חברה אחרת (

) אבל הייתי Max-92%...Avg-80% מכובד, לא? ובתקווה שבאמת תהיה שנה טובה, שמחה ואפקטיבית